לא אהבתי את יצחק רבין.

זכרתי לו "חסד"- "תשברו להם את העצמות".

ואנחנו אנשי צבא צעירים וטיפשים שמתקשים לעמוד מול מפקדינו העוד יותר טיפשים.

לא אהבתי את רוב שנותיו בפוליטיקה שהתבזבזו בחוסר משמעות.

מעולם לא הצבעתי עבורו.

בהדרגה למדתי לכבדו.

גם את השילוב פרס-רבין.

אני מבין שלרבים הם סימלו אסון.

לי הם סימלו תקווה. חזון. הובלה אמיתית ולא פופוליסיטית לכיוון עתיד נכון יותר.

התבגרתי מאוד בשבועות של נובמבר 1995 .

הרבה קרה במובן האישי בחודש זה.

נדמה לי שכולנו התבגרנו אז. לא משנה בני כמה היינו.

.

התמונה הזאת צולמה במערכת הבחירות של שנת 1984.

אני מציע להביט בסימון במצח, בצלב.

לדמיין את מי שניסה לתלוש את הכרזה.