הרהורים
בלוג העוסק בעיקר במודעות אובייקטיבית, מצבו של העולם ומצבו של האדם
פוסטים אחרונים
- ריפוי נוירופתיה באמצעות טיפולי הילינג 30/10/18
- בשביל מה בעצם צריך שופטים... 4/3/18
- כמה מדהים לראות תהליכי ריפוי בצבע 24/6/17
- איך למנוע מוות בעריסה 26/10/16
- אפרופו קוצב הלב של פרס... סיפור קטן על אבא, עם מוסר השכל 5/9/16
- איך למנוע מחלות כרוניות אצל ילדים 22/7/16
ארכיון
האם אנחנו באמת תרבות נאורה או חיידק טורף במסווה???
אנו נוטים להתיחס אל המין האנושי כאל תרבות נאורה, לאור הישגים לא פחות ממדהימים בתחומים שונים ורבים מספור. אבל האם אנו עוברים את המבחן האמיתי? מבחן התוחלת???
תרבות נאורה היא זו המתקיימת לאורך זמן (שלא לומר לנצח), מכיון שהיא מבינה את הקשר הבלתי ניתן לניתוק שבינה לבין הסביבה שבה היא מתקיימת, את הקדושה של הסביבה ואת החובה על שמירתה לשם המשך קיום. תרבות שכזו אינה יכולה לקבל מושגים כמו "שחיתות", "תאוות בצע", "התעשרות" שהיא על חשבון הסביבה, גרימת סבל לבעלי חיים ונזקים למרקם עצומים הסביבתי המורכב - תוך זיהום ודלדלול משאבים חסר מעצורים.
מאז החלה להתפתח התרבות התעשייתית, חלפו להם בקושי חמישה דורות - והנה במהירות כל כך גדולה הצלחנו להחריב את העולם, להעלות את רמת הקרינה, לגרום לאסונות טבע כמו הוריקנים בהיקפים חסרי תקדים, לזיהום, למדבור של שטחים נרחבים, לכריתת יערות, להכחדה של מינים רבים של יצורים, ולנזקים רבים מספור לסביבה ולאדם...
אם נעשה הקבלה בין כדור הארץ לגוף האדם, נראה שבמובנים רבים הדימיון הוא עצום. האדם כמו חיידק המתקיים בתוך הגוף באיזון תקין, הצליח להתקיים מיליוני שנים - ואף להתפתח בהתמדה.
משלב שבו למד החיידק לפתח כלים מלאכותיים שסייעו לו לשרוד, להאריך ימים ולהגדיל לאין שיעור את מספר הצאצאים, הצליח להשתחרר מהחוקים ומהמגבלות של הגוף - וכך, תוך כתיבת חוקים משלו, החל להפר איזונים רבים ושונים באופן בוטה. בעידן התעשייתי, שבו המידע והטכנולוגיה מתפתחים בקצב רצחני, החיידק למד לנצל ביעילות מדהימה את משאבי הגוף, ולהגדיל את עושרו ואת איכות חייו במהירות עצומה. אך אבוי, דווקא בעידן זה, שנראה כל כך מוצלח ובעל אפשרויות, החל הגוף לסבול מדלדול משאבים ומתופעות שונות הקשורות להפרות האיזונים הרבות. למעשה, כאן מתחילה פגיעה משמעותית באיכות החיים של החיידק מכיוונים שאינם תמיד צפויים - כמו של מחלות הקשורות בשינויי אנרגיה, במצבו החדש של חסר הכרוך בלחצים שונים ורבים.
אם ניקח את ההקבלה צעד אחד נוסף קדימה, בהנחה שמשך החיים הממוצע של חיידק הוא כארבעים דקות, נבין שחמש או שש דורות שלנו בעולם תעשייתי, הם כשלוש שעות של החיידק עבור גוף האדם, בהם הצליח החיידק האנושי לחסל את הגוף - או לפחות להביא את העולם למצב שבו הוא כמעט אינו ראוי או מותאם לקיום האדם. הישג מפוקפק שרק חיידק טורף מן הסוג המסוכן ביותר יכול להתגאות בו.
אני רוצה לומר לכל מי שיש לו גישה לפוסט זה, שאני מודע לכך שהדברים אינם קלים.
המטרה שלשמה אני מעלה את הדברים על הכתב, היא להעלות את המודעות על מנת לגרום לכולנו לשנות את דרכנו ואת יחסנו לסביבה למען עתידנו ועתיד ילדינו.
לעולם אין יותר מדי בני אדם - וכל אדם הוא יקר ואהוב וחשוב לאנשים שסביבו, המטרה היא מכאן ואילך להיות ערים ומודעים למצב שאליו הובלנו על ידי מסורת, דת - וחשיבה מקובלת, ומכאן יש להתחיל בשינוי לפני שהוא ייכפה עלינו, ונהפוך לכת של מתאבדים. המטרה העיקרית היא אימוץ ערכים חיוניים להמשך הקיום, שיקטינו עד כמה שאפשר את הלחץ על המערכות האורגאניות והאקולוגיות וימנע קריסה. ערכים כמו צניעות, ענווה, יושר, צדק, התחשבות, הבנה - ורבים אחרים החיוניים על מנת שנוכל להוסיף להתקיים בכבוד ובבריאות, שאיבדו את יוקרתם בתרבות השפע, שבה חשבנו שהאדם הוא יצור עליון והכל אפשרי.
אביא דוגמאות לערכים שכאלו : אדם אינו זקוק לרכב עם נפח מנוע של 3800 סמ"ק כדי להגיע ממקום למקום. רכב מסוג זה הוא סמל מעמד הצורך כמות גדולה של דלק ויוצר זיהום רב. המחשבה על להקל על המנגנונים האקולוגיים למען עתידנו, צריכה להוביל את האדם להסתפק ברכה המתאים לצרכיו ולמידותיו, תוך מינימום השפעה על הסביבה - ולא למעמד מעוות אותו הוא מעוניין להפגין בראש חוצות.
דוגמה נוספת, אנשים רבים רואים בנסיעות לחו"ל בילוי שעבורו הם מוכנים לשלם כמעט כל סכום. מיליוני הליטרים של דלק המטוסים המזהמים את האטמוספירה, גם הם בעלי משמעות גורלית לעתידו של כוכב הלכת שלנו...
מעבר לכך, זוהי תופעה מעוותת ולא בריאה - לא לסביבה וגם לא לחברות התעופה שלכאורה מרוויחות, ולכן הדברים הכתובים כאן יגרמו להן באופן אינסטינקטיבי להילחם בי. כאשר חצי מיליון ישראלים טסים לחו"ל בחגים, על מנת לעמוד בביקוש ההיסטרי, חברות התעופה מגדילות את צי המטוסים, את כוח האדם ואת ההוצאות הנלוות, מה שגורם לכך שבתקופה קשה הן מגיעות מהר מאד לקריסה.
מיזוג אוויר : כשהוא לא חיוני - לא להשתמש. אנשים מקפיאים את המרחב שבו הם נמצאים בימי הקיץ לטמפרטורות נמוכות ללא כל הצדקה. מה שמוביל לבזבוז משווע של אנרגיה ולנזקים בריאותיים. בכל דבר שאנחנו עושים, חייבים לחשוב על ההיבט הסביבתי ולצמצם את הפגיעה ככל האפשר.
לסיכום : האם אנחנו תרבות נאורה או חיידק טורף במסווה???
אשמח אם תענו לי על השאלה |
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יקרה
אני לא משווה בשום צורה את ישראל לארצות הברית.
אין שום ספק בכך שאנחנו טיפה בים, יש את הסינים, ההודים, הערבים, היפאנים ורבים אחרים שלא בהכרח טובים מאיתנו...
כשמדובר בנושאים של מצפון סביבתי אני גם לא חושב שאנחנו צריכים ללמוד מהם.
אין ספק שאנחנו חיים בתרבות של חטאים, אבל מהיכן שהוא צריך לצאת המסר לעולם.
אולי זה מכאן...
משום מה נמחק לי חלק מהתגובה:
סך נוסעים בשדות התעופה בארה"ב ב 2007
712.6 מיליארד
לעומת בערך 0.0052 מיליארד בארץ.
רוזמונד יקרה.
קודם כל, תודה על תגובתך,
נחמד להכיר עוד אנשים הרגישים לבעיות של העולם.
לפי ראות עיניי - הגזמנו לגמרי...
אנחנו חסרי מצפון סביבתי לחלוטין.
השנה בחודשים יולי אוגוסט טסו לחו"ל 2.6 מיליון ישראלים. נראה למישהו הגיוני???
ברור לי שהטבע מזמן לכל יצור אוייבים - שמאתגרים אותו ומדללים פריטים זקנים וחלשים, אלא שהתרבות שלנו דוהרת במהירות נגד הטבע ובתוך כדי כך מביאה על עצמה צרות צרורות.
לא הייתי רוצה לחיות חיים של טפיל ולא לסיים את חיי כמוהו. אני שואף שהילדים שלי יוכלו להוסיף להתקיים בבריאות טובה וגם להביא ילדים משלהם - מה שלגמרי לא ברור אם אכן יקרה בקצב של השינויים הסביבתיים שהעולם עובר בתקופה הנוכחית.
השאלה היא למה אנחנו צריכים להיות במקום הזה מלכתחילה. התשובה למעשה ברורה לי, והעליתי אותה מקודם, אבל עדיין אני לא רוצה להגיע למקום שה"טיול" הזה מזמן לי, ואני חולם על שינוי אמיתי - בתודעה, במודעות ובאורח החיים של האדם שיאפשר זאת.
הסיבה לכך שלא כל האוכלוסייה יכולה להתנסות בחוייה המרטיטה של הטיסה לחו"ל - גם היא אקולוגית וקשורה בזמינות המשאבים ובמחירה.
טכנית - אין אפשרות שכל בני האדם יהיו עשירים מכיוון שבאמצעות הכסף הם יכלו את הסביבה ויפסיקו להתקיים.
אני גם לא חושב שהטיסות לחו"ל מבטאות איכות חיים. לפי דעתי זה צורך מלאכותי שנועד למלא חסר מובנה שמטופח על ידי בעלי אינטרסים.
הבעייה לא רק בטיסות לחו"ל, הבאתי את זה בתור דוגמה להתנהגות בעייתית שכמותה אנחנו מוצאים מכל עבר בהתנהגות האדם ובמודעות הסביבתית המעוקרת שלנו.
אפילו הרמזורים ברחובות מבטאים את חוסר הרגישות התהומי שלנו להשפעה על הסביבה.
אני מאמין שכיצור אינטליגנטי החפץ חיים - מה שדורש איכות חיים שתשמר את השאיפה להמשיך לחיות, אנחנו חייבים להתעורר ולחדול מהניצול המזוויע וחסר האחריות של המשאבים ולהתחבר עם הערכים האמיתיים שחלק ניכר מהם מתבטא בהוקרה לטבע - כן... והצניעות והענווה והיושר והאהבה.
שלום איל,
אתה מתאר כאן, מה שנקרא באקולוגיה, יחסי טפיל-פונדקאי. האדם טפיל על כדור הארץ/ אימא אדמה הפונדקאי.
הטבע יודע לזמן אוייבים טבעיים לכל היצורים החיים בו. יש איזה סדר בכאוס, וכל יצור אוכל ונאכל, כך שהאיזון נשמר.
כאשר קיים טפיל אשר אין לו אויב והוא מכלה את הפונדקאי, תבוא עליו כליה. גם כך האיזון נשמר.
בכל זאת, אני חושבת שהאדם לא באמת טפיל כפי שאתה מתאר.
אני מסכימה אתך שככל שיהיו האנשים ענווים יותר ומטיבים יותר לזולתם, ישתפר גם יחס האדם לטבע/ סביבה, ויותר אנשים יוכלו להנות, זה מזה וכן מהטבע.
לגבי האנשים בארצנו הקטנטונת, הטסים לחו"ל - לדעתי זו לאו דווקא דוגמא מתאימה. ההתקדמות הטכנולוגית מאפשרת הפיכת הגלובוס שלנו לכפר אחד קטן, וגם מאפשר לרפא מחלות, ולמצוא פתרונות לאנרגיה שהם פחות מזהמים, ושניצולם לא מכלה משאבים (כמו חשמל מהרוח).
דווקא בארצנו הקטנטונת המוקפת אוייבים, הנסיעות הרבות לחו"ל (כמה רבות יכולות להיות? כמה תושבים כאן לעומת סין, ארה"ב?) מאפשרות איכות חיים גבוהה יותר, שמחה, רווחה ועוזרת לאנשים כאן להיות יותר ידידותיים.
הלוואי וכל האוכלוסיה כאן הייתה יכולה להתנסות בחוויה מסוג זה, כי יש רבים שאין זה באפשרותם.
אדם ענו וצנוע יישאר כך גם אם ייסע לחו"ל.
כמו תמיד, אני אוהבת לקרוא את דבריך המקוריים ומעוררי מחשבה.
צביקה ידידי,
המטאפורה של האנושות לחיידק איננה חדשה.
לפני קרוב לעשר שנים, בסרט "מטריקס", מורפיוס אם אינני טועה, השווה את האדם לחיידק של מחלה המכלה את העולם.
הטענה שלי היא שמילא חיידק, אבל אפשר להיות חיידק טוב ולחיות בהרמוניה עם המארח שלך.
בני האדם מתנהגים בטפילים - או - הרבה יותר גרוע, כחיידק טורף. זה כבר מצב בעייתי שבנסיבות הקיימות בעולם התעשייתי עלול לסבך את האנושות במהירות עצומה בצרות צרורות...
ההבדל בין "חיידק" טוב ל"חיידק" מזיק, הוא למעשה לא בגנים אלא במצב התודעתי שאליו אנחנו מחונכים מהרגע שבו אנו יוצאים לאוויר העולם, ויש לי גם סלוגן על כך : "מי שחי כמו חיידק, שלא יתפלא אם הוא מת כמו חיידק".
הכוונה היא כמובן להבנת המציאות ולאימוץ מערכת ערכים אמיתית שתאפשר לנו לשרוד - ואפילו בהנאה אמיתית, מבלי לכלות את העולם.
אתה מוזמן לבקר באתר שלי.
יש שם מן "דף גרפיטי" שיצרתי במשך הזמן, עם סלוגנים פילוסופיים שאתה עשוי למצוא בהם עניין.
בתחום שבו אני עוסק, שאני מכנה "מודעות אובייקטיבית", יש עוד ים של מידע שעשוי לפקוח את העיניים ולהועיל להרבה מאד בני אדם בעולם, ויתכן שבקרוב יקרה מצב שיאפשר לי להתחיל לעסוק בכך באופן רציני. מאז שחוויתי את ההארה לפני כחמש עשרה שנה (אם קראת בפרופיל - אתה יודע על מה מדובר), החלום שלי הוא לחולל מהפיכה...
שמחתי לקרוא את הפוסט שלך ובאופן כללי אני שמח שישנה התעוררות, ומקווה שהגל הזה יגיע לממדים שיסייעו לשינוי עולמי אמיתי.
אגב, במציאות של "פוליטיקלי קורקט" - שהיא בעצם מציאות שמושתתת על שקר, גם הקרן הקיימת לישראל, שנוסדה מתוך מטרה של "קיימות" לעם היהודי, חסרת תוחלת. אנחנו רואים את זה כאשר בית המשפט העליון מאלץ את הקרן הקיימת למכור שטחים ונכסים בישובים יהודים למשפחות ערביות...
בידידות
איל כהן
איל
אכן מדהים ששנינו השתמשנו באותו יום במטאפורה דומה על מנת לתאר את המצב האנושי. ויתכן ואין זו מקריות אלא צורה של תופעת ה'סרנדיפיטי'. תוכל לקרוא על כך באחד מהפוסטים שלי שבו תיארתי את תופעה זו.
השימוש שאני עושה במושג וירוס הוא בהקשר לדבר מאוד מסויים - המדידה של רמת 'איכות החיים' במושגי התל"ג.
בהקשר הרחב שאתה מתייחס אליו, יש כבר רגישות שהולכת ומתרחבת לצורך לקיים רגישות להשפעת כל מה שאנו עושים עתה לגבי הדורות הבאים ולגבי הסביבה. לתחום זה קוראים באנגלית Sustainability ויש לו גם כבר שם בעברית - 'קיימות' .
גם בארץ גדלה המודעות ל'קיימות'. הן של גופים ציבוריים דוגמת הקרן הקיימת לישראל והן תחילה גם של מודעות גופים עיסקיים.
צביקה לניר
תודה איל על הפוסט המעניין.
הייתי רוצה להאמין שאנחנו עדין תרבות נאורה אך כזו שאיבדה את הצניעות
ואת השפיות. בהחלט חומר טוב למחשבה.