אנו נוטים להתיחס אל המין האנושי כאל תרבות נאורה, לאור הישגים לא פחות ממדהימים בתחומים שונים ורבים מספור. אבל האם אנו עוברים את המבחן האמיתי? מבחן התוחלת???
תרבות נאורה היא זו המתקיימת לאורך זמן (שלא לומר לנצח), מכיון שהיא מבינה את הקשר הבלתי ניתן לניתוק שבינה לבין הסביבה שבה היא מתקיימת, את הקדושה של הסביבה ואת החובה על שמירתה לשם המשך קיום. תרבות שכזו אינה יכולה לקבל מושגים כמו "שחיתות", "תאוות בצע", "התעשרות" שהיא על חשבון הסביבה, גרימת סבל לבעלי חיים ונזקים למרקם עצומים הסביבתי המורכב - תוך זיהום ודלדלול משאבים חסר מעצורים.
מאז החלה להתפתח התרבות התעשייתית, חלפו להם בקושי חמישה דורות - והנה במהירות כל כך גדולה הצלחנו להחריב את העולם, להעלות את רמת הקרינה, לגרום לאסונות טבע כמו הוריקנים בהיקפים חסרי תקדים, לזיהום, למדבור של שטחים נרחבים, לכריתת יערות, להכחדה של מינים רבים של יצורים, ולנזקים רבים מספור לסביבה ולאדם...
אם נעשה הקבלה בין כדור הארץ לגוף האדם, נראה שבמובנים רבים הדימיון הוא עצום. האדם כמו חיידק המתקיים בתוך הגוף באיזון תקין, הצליח להתקיים מיליוני שנים - ואף להתפתח בהתמדה.
משלב שבו למד החיידק לפתח כלים מלאכותיים שסייעו לו לשרוד, להאריך ימים ולהגדיל לאין שיעור את מספר הצאצאים, הצליח להשתחרר מהחוקים ומהמגבלות של הגוף - וכך, תוך כתיבת חוקים משלו, החל להפר איזונים רבים ושונים באופן בוטה. בעידן התעשייתי, שבו המידע והטכנולוגיה מתפתחים בקצב רצחני, החיידק למד לנצל ביעילות מדהימה את משאבי הגוף, ולהגדיל את עושרו ואת איכות חייו במהירות עצומה. אך אבוי, דווקא בעידן זה, שנראה כל כך מוצלח ובעל אפשרויות, החל הגוף לסבול מדלדול משאבים ומתופעות שונות הקשורות להפרות האיזונים הרבות. למעשה, כאן מתחילה פגיעה משמעותית באיכות החיים של החיידק מכיוונים שאינם תמיד צפויים - כמו של מחלות הקשורות בשינויי אנרגיה, במצבו החדש של חסר הכרוך בלחצים שונים ורבים.
אם ניקח את ההקבלה צעד אחד נוסף קדימה, בהנחה שמשך החיים הממוצע של חיידק הוא כארבעים דקות, נבין שחמש או שש דורות שלנו בעולם תעשייתי, הם כשלוש שעות של החיידק עבור גוף האדם, בהם הצליח החיידק האנושי לחסל את הגוף - או לפחות להביא את העולם למצב שבו הוא כמעט אינו ראוי או מותאם לקיום האדם. הישג מפוקפק שרק חיידק טורף מן הסוג המסוכן ביותר יכול להתגאות בו.
אני רוצה לומר לכל מי שיש לו גישה לפוסט זה, שאני מודע לכך שהדברים אינם קלים.
המטרה שלשמה אני מעלה את הדברים על הכתב, היא להעלות את המודעות על מנת לגרום לכולנו לשנות את דרכנו ואת יחסנו לסביבה למען עתידנו ועתיד ילדינו.
לעולם אין יותר מדי בני אדם - וכל אדם הוא יקר ואהוב וחשוב לאנשים שסביבו, המטרה היא מכאן ואילך להיות ערים ומודעים למצב שאליו הובלנו על ידי מסורת, דת - וחשיבה מקובלת, ומכאן יש להתחיל בשינוי לפני שהוא ייכפה עלינו, ונהפוך לכת של מתאבדים. המטרה העיקרית היא אימוץ ערכים חיוניים להמשך הקיום, שיקטינו עד כמה שאפשר את הלחץ על המערכות האורגאניות והאקולוגיות וימנע קריסה. ערכים כמו צניעות, ענווה, יושר, צדק, התחשבות, הבנה - ורבים אחרים החיוניים על מנת שנוכל להוסיף להתקיים בכבוד ובבריאות, שאיבדו את יוקרתם בתרבות השפע, שבה חשבנו שהאדם הוא יצור עליון והכל אפשרי.
אביא דוגמאות לערכים שכאלו : אדם אינו זקוק לרכב עם נפח מנוע של 3800 סמ"ק כדי להגיע ממקום למקום. רכב מסוג זה הוא סמל מעמד הצורך כמות גדולה של דלק ויוצר זיהום רב. המחשבה על להקל על המנגנונים האקולוגיים למען עתידנו, צריכה להוביל את האדם להסתפק ברכה המתאים לצרכיו ולמידותיו, תוך מינימום השפעה על הסביבה - ולא למעמד מעוות אותו הוא מעוניין להפגין בראש חוצות.
דוגמה נוספת, אנשים רבים רואים בנסיעות לחו"ל בילוי שעבורו הם מוכנים לשלם כמעט כל סכום. מיליוני הליטרים של דלק המטוסים המזהמים את האטמוספירה, גם הם בעלי משמעות גורלית לעתידו של כוכב הלכת שלנו...
מעבר לכך, זוהי תופעה מעוותת ולא בריאה - לא לסביבה וגם לא לחברות התעופה שלכאורה מרוויחות, ולכן הדברים הכתובים כאן יגרמו להן באופן אינסטינקטיבי להילחם בי. כאשר חצי מיליון ישראלים טסים לחו"ל בחגים, על מנת לעמוד בביקוש ההיסטרי, חברות התעופה מגדילות את צי המטוסים, את כוח האדם ואת ההוצאות הנלוות, מה שגורם לכך שבתקופה קשה הן מגיעות מהר מאד לקריסה.
מיזוג אוויר : כשהוא לא חיוני - לא להשתמש. אנשים מקפיאים את המרחב שבו הם נמצאים בימי הקיץ לטמפרטורות נמוכות ללא כל הצדקה. מה שמוביל לבזבוז משווע של אנרגיה ולנזקים בריאותיים. בכל דבר שאנחנו עושים, חייבים לחשוב על ההיבט הסביבתי ולצמצם את הפגיעה ככל האפשר.
לסיכום : האם אנחנו תרבות נאורה או חיידק טורף במסווה???
אשמח אם תענו לי על השאלה |