ראשית משום שהרבה פנים חדשות שנכנסות לזירה הפוליטית כדי לספק את הביקוש לחידושים נשמעות ישנות כבר אחרי מספר חודשים. שנית משום שהבגין והמרידור הם אב טיפוס עמיד וקלאסי לשני סוגים של פוליטיקאים שאי אפשר בלעדיהם: הישר- עקבי והמתון -גמיש. הישר-עקבי הוא הפוליטיקאי שהפך מצרך העונה. כל כך נדיר למצוא יושר או צניעות ואפילו קמצוץ אידאולוגיה בחיים הפוליטיים עד שהפוליטיקאים עצמם אינם חדלים להצביע על האמינות הפוליטית או ה"אינטגריטי" של בני בגין כמי שמצאו צדיק בסדום. עדות לרושם שהותיר בגין בקרב הקולגות בפרלמנט אפשר למצוא בעובדה שגם זהבה גלאון (מרצ) נחלצה להנפיק תגובה המכירה בתרומתו הערכית הצפויה לבית הנבחרים לכשישוב אליו. בהנגדה לחובבי סוויטות חמישה כוכבים (והם מצויים בכל המפלגות) ויהא מקור המימון לשהות בהן אשר יהיה – גוברת עוד יותר הכמיהה הציבורית למיסטר או גברת קלין. לניקיון כפיים ודעת אישי ואידאולוגי. לאחד שמן המכון הגיאולוגי בא ואליו הוא חוזר ובדרך מכאן לשם הוא אינו מצליח לצבור נכסים. בגין הבן לא היה מעולם שופע מנהיגות כריזמטית או נואם סוחף המונים. אבל מעבר לקסם השם בציבורים הותיקים של הליכוד – הוא הביא עימו למסדרונות הכנסת המשכיות לדור פוליטי שסעיף ה"מצע" לא נכתב בו על פי סקר דעת קהל אחרון ואף לא על ידי "צוות יועצים איסטרטגי". אך כשם שהחיים הפוליטיים ואפילו עכשיו מייצרים צורך באידאולוג ישר דרך – אי אפשר שלא להשלים אותו במנהיגות פרגמטית, גמישה ונוטה יותר לכיוון המרכז – מפני שהולכת ומופנמת התובנה כי רק מרכז פוליטי רחב מסוגל להוביל שינוי של ממש - חברתי-כלכלי או ביחסי החוץ. מרידור "תפור" למשאלות המרכז היאפי. אחד שתנועת היד המיטיבה את הבלורית שלו אינה נופלת מזאת של ציפי לבני בקריצה שלה לכל אלה שסולדים מפוליטיקה של קיצוניות ואפילו למשגיחי הכשרות של השמאל. הוא נראה ונשמע כמי שנולד להיות שר משפטים בממשלת ימין מרכז אך ללא עוצמות מנהיגות שדי בהן כדי להיות מספר אחד. האלרגיה שהוא מעורר בקרב פעילי הצווארון הכחול של הליכוד מובנת. הם קלטו אותו ואת המוכנות שלו להתמקם מחדש - עוד לפני שנטש אותם בזמנים קשים. ועם זאת – בחשבון סופי גם הם מגיעים למסקנה שהאיש הוא נכס. אפי איתם אינו תוספת ממתנת לקוקטייל הפוליטי הזה– וגם הוא בדרך לליכוד. אך בגין ומרידור – אם ישובו לביתם – עשויים לחזק את המיתוג של הליכוד כמפלגה שיש לה עבר ויש לה משנה סדורה אך היא ימין חדש ומתון. בידול לעומת האיש שיעשה אם רק ינתן לו סדר מקומי ואזורי – ליברמן. בידול גם בהשוואה לעוד איחוד אחד בשרשרת של צבי הנדל וזבולון אורלב. בידול נחוץ מאד גם לעומת היריבה העיקרית: "קדימה". מפלגה שכוחה בהגדרה עצמית מובהקת כמרכז - אך מרכז שנתפש לעיתים כחלול יותר – גמיש מדי. |