היה זה כבר הסיבוב השלישי ברחוב הברזל בקריית עתידים, אבל עדיין לא מצאה חנייה. מה יש ברחוב הזה, לעזאזל, שכל הפנויים-פנויות מחליטים להיפגש דווקא כאן, ובדיוק בשעה שיש לה את  הדיייט של חייה?! כבר 9:45, מה שאומר שהבחור מחכה לה כבר רבע שעה תמימה, ואין ספק שאת דעתו עליה כבר גיבש בינתיים, ולא ממש לטובה. הנה, היונדאי הלבנה יוצאת ומפנה לה חנייה נהדרת! נו, אולי בכל זאת הערב לא אבוד!

בעומדה ליד ההונדה ג'אז האדומה, החדשה שלה, הקישה בעצבנות על מספר הטלפון הנייד של הדייט שלה, והחלה כבר בהתנצלות, כאשר הבחור הפסיק אותה בקוצר רוח – "תגידי, איפה חנית? אני משתגע כבר, עושה סיבובים בלי סוף ולא מוצא חנייה!". יפית נשמה לרווחה. לפחות הדימוי שלה לא נפגם. "אני חונה ליד "סי-קפה". בוא תתקדם אלי."

הג'יפ השחור והטרנדי שעצר לידה לא הפתיע אותה. היא לא ציפתה לפחות מכריש הנדל"ן הבקיא והמנוסה, שסיפר לה נסים ונפלאות על רווחיו המופלגים משעה של עבודה. "הי!" חייך אליה, והיא חשה את לבה מאיץ פעימותיו בחוזקה. אמנם הוא תיאר את עצמו כ"בחור הורס שלא באשמתו", אבל היא לא ציפתה לפנים האלה מסוג היופי הבשל, הגברי, של ג'ורג' קלוני. וואו! מזל ששמה עליה את המיני האדומה ועקבי הסטילטו השחורים. אין ספק שהוא כרגע קרוב להתעלפות....

"אני רק מוצא חנייה וחוזר אליך!", הבטיח בחיוך ממיס , וקרע את הכביש בשאגת מנוע. יפית נשענה על עמוד המדרכה וחשה שלבה עומד להתעופף מחזה. הדבר קם והתרחש . לאחר 5 שנים כגרושה, סוף סוף מצאה מישהו בעל הופעה תואמת לשלה. אחד שלא תתבייש בו במקומות הנחשבים, שאליהם הגיעה במסגרת עבודתה כקופירייטרית בכירה במשרד פרסום יוקרתי. "הורייך ידעו לבחור לך שם!", אמרו לה שוב ושוב אנשים, כשהתבוננו בפני המדונה המושלמים שלה, בשערה הגולש כמו בפרסומת לשמפו, בעורה הצח כשל נערה. עם שם מחייב כמו "יפית", ברור שלא יכלה לצאת עם כל אחד! על בעלה הראשון התפשרה. גבוה, נאה, אבל לא ממש מסובב ראשים. הפעם, נשבעה, תבחר טוב יותר לפרק ב!

שעה 10 חלפה עברה לה, והדייט לא מגיע. שום פנים ממיסות לא התקרבו אליה מרחוק. יתר על כן, היא לא ראתה שום ג'יפ שחור בקצה הרחוב. גם לא באמצעו. מוזר...שוב חייגה לנייד שלו, והפעם ענה לה משיבון. משיבון! איך זה יכול להיות? היא השאירה הודעה משתוממת. ואחרי 10 דקות עוד אחת. והשאירה הודעה שלישית בשעה 10 וחצי. מבוכתה הלכה וגברה. מכל עבר קיבלה הצעות בוטות מגברים שיצאו לציד. ברור שחשבו שגם היא בעניין. שילכו לעזאזל! הם לא רואים שהיא כבר תפוסה? כאחוזת קדחת המשיכה לחייג לנייד, אך המשיבון לא התעייף לענות לה בקולו המתכתי, הבלתי אנושי.

תמונות זוועה של הבחור יפה התואר מוטל על הכביש דרוס ומעוך בתאונה קטלנית שקרתה לו בדיוק כשמצא חנייה, שודרו ללא הרף אל מוחה. מי יודע מה קרה כאן...להתקשר למשטרה? למגן דוד? מה לעשות? ואולי הוא נשדד? כבר קרו מקרים כאלה במגרשי חנייה ליליים. מישהו מהדק סכין לצווארך, ודורש ממך את מפתחות המכונית, את ארנקך, את מפתחות הבית....אלוהים אדירים!

  ב-11 וחצי נכנסה יפית לדירת הגג שלה במגדלי תל אביב וזינקה אל הטלפון הקווי שלה, שנורתו הבהבה באדום זועק, כמו הכינה אותה לבשורה המרה. בידיים רועדות חייגה את הקוד שלה, והקשיבה כלא מאמינה להקלטה: "הי יפית, זה רוני. אני מצטער שלא הייתי מנומס במיוחד, אבל פשוט כשראיתי אותך ידעתי שזה לא ילך. הזהרתי אותך מראש שאני יוצא רק עם בחורות יפהפיות...."  

*מבוסס על סיפור אמיתי שהתרחש במציאות