את לי הים אני לך ארמונות החול מביט על גלייך המלחכות את חומותיי עד האופק את שלי אני צילך גם שאת עומדת מול השמש
את גלעין הפרי שלי נובטת באדמתי בזכות דמעות האושר מכה בי שורשים
אני מהאדמה מביט על גובה השלכת ואת כבר עץ גבוה אותך ליוויתי בשפלות חייך כמו גם בגאותם
לא אוכל ללמד אותך תפילת היער זאת תוכלי למצא רק בלבבך שורשייך העמיקו בבשרי
מחר תהי לי זיכרון של ההיום והאתמול מאוהב בך עד כלות זוכר אייך התחלתי לאהוב ועורג לאהוב גם מחר
(תמונה שצילמתי ואני חושב שהיא מתאימה לפוסט) כל הזכויות שמורות מרקוזין דב |