כותרות TheMarker >
    ';

    ינשופה לשעבר

    מחשבות שחשבתי בלילה והחזיקו מעמד עד הבוקר..
    הפוסטים הטובים הם לא בהכרח האחרונים, תרגישו חופשי לדפדף ולהגיב גם אחורה..

    דברים שחפצים יכולים לעשות

    81 תגובות   יום שני, 3/11/08, 18:15

     

    אני מכירה המון אנשים שסובלים מדי יום. אינני חפה מסבל, אבל לפחות במה שקשור לעבודה, אני מנסה למזער אותו.

    איך עושים את זה? אין לי נוסחא סדורה, אבל כשעוד לא ידעתי מה ואיך חברה אחת האירה את עיני לעובדה שאני יודעת היטב מה "לא". משם נשאר רק להסיק מה "כן" ואיך ליצוק את זה לתוך תבנית שגם אפשר לחיות ממנה.

     

    רשימת המצרכים הנחוצים כללה:

    עבודה פיזית

    יצירתיות

    אתרים משתנים

    אנשים מתחלפים

    חיבור רגשי אבל לא טיפולי ממש

    בלי מכירות (פולניות כמוני חייבות קצת שלילה....)

     

    למצרכים יש להוסיף את המשאבים הקיימים (מכלול הדברים שאני טובה בהם), לערבב היטב ולהגיע לתשובה.

    לקח איזה שנה- אבל התבשל ונולד. מה? תקראו פה, היום בא להתעסק עם תוצרי לוואי שהם דווקא העיקר.

     

     

    בסופו של דבר גיליתי שמה שהכי כיף הוא לראות מטמורפוזה של אנשים בגילאים שונים.

    למה הכוונה? הנה כמה דוגמאות:

    (השמות בדויים והפרטים עורבבו קצת, אבל התמצית כשהיתה)

     

    הכרתי אדון אחד - נקרא לו צבי, בן שבעים וקצת, שיותר מעשרים שנה לא העז להכניס מישהו הביתה ומעולם לא הוזמן איש תחזוקה כזה או אחר מגודל הבושה.

    איש פעיל שיוצא לטיולים, לומד מיני קורסים ויודע ספר. כיוון שהוא גר במקום קטן בו כולם מכירים את כולם, בהתחלה הוא מאוד לא רצה שידעו מה אני עושה שם ואפילו סירב לתת לי ללכת לבד אל הפח הגדול כדי שלא ישאלו שאלות.

    במשך כמה עשורים הוא חי בין ערימות חפצים מגובבות, חלקי ריהוט וקירות שלא תוקנו ופילס לו שבילים אל המיטה (בסלון, כי אל חדר השינה היה קשה מדי להגיע) ואל השירותים.

    ביום החמישי לאתגר המשותף ארעה תקלה. איזה קצר חשמלי איים לקצר את יום העבודה שלנו משמעותית, כיוון שהימים היו ימי חורף קצרים וכהים. היות שכבר התוודעתי להיקף ההסתרה, נותר לי רק לומר ש"נעבוד כמה שנצליח". חלק מהעבודה שלי הוא ההתמודדות עם הפחדים הרבים והמשונים שחפצים ובלאגן מסוגלים לייצר אצלנו.

    עברו שעתיים בערך ופתאום, בלי לומר מילה, האדון שלנו תופס את הטלפון, מתקשר לחשמלאי ומבקש ממנו לבא בדחיפות. חצי שעה אח"כ החשמלטור הופיע, תיקן והלך.

    אני יודעת שזה נשמע כמו פעולה יומיומית שרובנו לא משקיעים בה בכלל מחשבה, בוודאי שלא רגשות, אבל עבור מישהו כמו צבי זו היתה קריעת ים סוף.

    לראות אדם שחי את מרבית חייו הבוגרים בסתר ובבידוד ובבושה כשהוא מצליח לנהוג באסרטיביות קונקרטית בסיטואציה שהוא נמנע ממנה כמה עשורים - אלו הרגעים שעושים לי את זה.

     

     

    תוך כדי עבודה, עולים הרבה דפוסים שפעמים רבות קשורים לדברים שהם הרבה מעבר לחפצים שנערמו בכל מיני חדרים וארונות. גברת אחרת שהכרתי היא בת לניצולי שואה. נשואה ואם לארבעה, נקרא לה שולה.

    חלקנו נחשפנו ל"קשר השתיקה" עוטף הכל השרוי לפעמים בבתים של ניצולי שואה. השתיקה היא כ"כ בסיסית שלפעמים אנשים שגדלים ככה הופכים לצל של עצמם, אין להם קול והם תמיד חרדים. שולה מצאה את עצמה אביזר טכני בביתה שלה, היא מעולם לא למדה להציב גבולות לילדים ולבעלה והבית כבר לא היה שלה. החרדה שלה הביאה אותה לקנות הרבה מהכל ולדחוף את זה בכל מקום אפשרי. שקיות בתוך שקיות, בארונות, על הרצפה, על השולחנות - בכל מקום.

    עבדנו רק שתינו. היא לא רצתה שהמשפחה תדע, בעיקר לא בעלה. דיון שחזר על עצמו היה הפחד שלה לשנות מיקומם של דברים שבעלה רגיל אליהם, אפילו אם מדובר בכלים שהיא משתמשת בהם יותר. יום אחרי שסיימנו לסדר את המטבח חיכתה לי הפתעה. ביום האתמול שולה לחמה בי בחירוף נפש כדי להותיר מגירה מסוימת כפי שהיתה כדי להמנע מויכוח עם הבעל. ויתרתי, לפעמים צריך. בבוקר שולה הכינה לנו קפה והראתה לי בגאווה את המגירה.

    מסתבר שלראשונה זה שנים היא מצאה את הכח להודיע לבעלה בנעימות נחרצת שהיא צריכה שהמטבח יהיה לה נח. היא הופתעה לגלות שהוא קיבל את הדברים ללא עוררין.

    כשדיברתי איתה לאחל שנה טובה שמתי לב שאופן הדיבור שלה השתנה, היא לא לחשה יותר.... היא גם סיפרה שהיא למדה ללכת קצת יתר לאט ולא לרוץ כל הזמן.

    נשבעת לכם שיש לי צמרמרת...

     

     

    יש עוד המון סיפורים, קיצוניים יותר ופחות, וככה זה נראה מהצד השני:

    (חתכתי את השמות, מטעמי פרטיות כמובן)

     

     

     

    והנה  עוד אחד:

     

     

      

    *למרות שזה עשוי להראות ככה, המטרה איננה להאדיר את שמי, אלא להראות כמה רגשי יכול להיות תהליך של סדר - גם כשזה לא מקרה קיצוני.

    דרג את התוכן:

      תגובות (79)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/12/08 23:18:

      צטט: מורס 2008-12-12 23:14:13

      מה קורה?

      אם אין סדר, לא שקט לי לרוב.

      לכן אני מקדישה לזה מעט זמן בשביל השקט. . 

       

       

      לא הרבה :-)

       

      עוזר, נכון?

        12/12/08 23:14:

      מה קורה?

      אם אין סדר, לא שקט לי לרוב.

      לכן אני מקדישה לזה מעט זמן בשביל השקט. . 

       

        6/12/08 20:40:

      צטט: omore 2008-12-06 20:36:17

      לא מסכים עם זה שבאלגן מעיד על בלאגן רגשי

      או ש

      עדיין לא הפנמתי שאני אולי צריך לעשות סדר בחיים שליחיוך

       

      בינתיים אני  אשאר עם קצת בלאגן כי זה עושה לי טוב

      את עושה עבודת קודש את צוחק

       

       

      מסכימה שזה לא חד חד ערכי,

      אבל הנסיון אומר את שלו...

       

      ואם זה עושה לך טוב- אני האחרונה שאפריע :-)

       

      ותודה :-)

        6/12/08 20:36:

      לא מסכים עם זה שבאלגן מעיד על בלאגן רגשי

      או ש

      עדיין לא הפנמתי שאני אולי צריך לעשות סדר בחיים שליחיוך

       

      בינתיים אני  אשאר עם קצת בלאגן כי זה עושה לי טוב

      את עושה עבודת קודש את צוחק

       

        4/12/08 17:31:

      צטט: מיכל* 2008-12-01 17:54:13

      אני צריכה להביא אותך לאח שלי. זו תהיה דרמה.

      אצלו זה אדיולוגי

       

       


      כבר שמעתי את ה"אידיאולוגי" הזה...

      לפעמים הוא פשוט דרך אלגנטית להתייאש מהבלאגן ולשמור על פאסון.

      מייקס סנס?

        4/12/08 17:29:

      צטט: sari10 2008-12-01 17:48:05

      נהנתי מאוד לקרוא.

      זה מרתק ומדהים, מה שסדר בבית יכול לחולל בנפש!

       

       

      באמת מדהימות האפשרויות שנפתחות :-)

      שמחתי.

        2/12/08 23:52:
      :-))
        2/12/08 23:47:

      צטט: איתן. 2008-11-30 23:03:18

      טוב,נו,די . הנה - תגובה מס' 70 . לא התאפקתי .

      (פשוט השילוב של חפצים ו69 היה גדול עליי .רשאית למחוק אם תחליטי :-)  )

       

       

      שאני אהרוס לך את הבדיחה?

      לשון בחוץ

        2/12/08 23:45:

      צטט: מלכוד22 2008-11-30 14:10:18


      אני פוחד לזכות בלוטו.

      את יכולה למלא בשבילי מלא טפסים ואם תזכי עבורי אני אפסיק לפחד. שבועת צופים!

       

      נשבעת לך שניסיתי להבין את הקישור.

      בחיי שלא הצלחתי...

        1/12/08 17:54:

      אני צריכה להביא אותך לאח שלי. זו תהיה דרמה.

      אצלו זה אדיולוגי

        1/12/08 17:48:

      נהנתי מאוד לקרוא.

      זה מרתק ומדהים, מה שסדר בבית יכול לחולל בנפש!

        30/11/08 23:03:

      טוב,נו,די . הנה - תגובה מס' 70 . לא התאפקתי .

      (פשוט השילוב של חפצים ו69 היה גדול עליי .רשאית למחוק אם תחליטי :-)  )

        30/11/08 14:10:


      אני פוחד לזכות בלוטו.

      את יכולה למלא בשבילי מלא טפסים ואם תזכי עבורי אני אפסיק לפחד. שבועת צופים!

        17/11/08 22:18:

      צטט: קוונטין טרנטינו 2008-11-15 23:47:19


      את בסדר את. רגוע

       

      אני משתדלת :-)

      תודה.

        16/11/08 02:41:

      צטט: ליאור רועי 2008-11-15 23:53:13

      צטט: stella* 2008-11-14 22:41:38


      אני עוד זוכרת את היום ההוא שסיפרת לי שאת רוצה לעשות את זה. להקים עסק מהכישרון שלך.

      ועכשיו, אחרי תקופה ארוכה אני קוראת ורואה שעשית את זה בגדול!

      אז המון מזל"טים! מגיע לך! ולפי מה שאני קוראת את עושה עבודה נפלאה!

      :-)

       

      תודה מותק :-)

      תודה רבה רבה.

      הרבה מים עברו בנהר, אה?

      :-)

       

      בהחלט! ובמקום בו אני נמצאת כרגע,

      את בהחלט מהווה לי השראה:-)

        16/11/08 00:06:

      צטט: shargilm 2008-11-15 00:34:19

      מדהים!!

       

      תודה מותק חיוך

        15/11/08 23:53:

      צטט: stella* 2008-11-14 22:41:38


      אני עוד זוכרת את היום ההוא שסיפרת לי שאת רוצה לעשות את זה. להקים עסק מהכישרון שלך.

      ועכשיו, אחרי תקופה ארוכה אני קוראת ורואה שעשית את זה בגדול!

      אז המון מזל"טים! מגיע לך! ולפי מה שאני קוראת את עושה עבודה נפלאה!

      :-)

       

      תודה מותק :-)

      תודה רבה רבה.

      הרבה מים עברו בנהר, אה?

      :-)

        15/11/08 23:51:

      צטט: jacobla 2008-11-13 17:01:44

      פוסזט שמנשב בו הרבה חום אנושי

      עשה לי טוב

       

      אז השגתי את מטרתי :-)


      את בסדר את. רגוע
        15/11/08 00:34:
      מדהים!!
        14/11/08 22:41:


      אני עוד זוכרת את היום ההוא שסיפרת לי שאת רוצה לעשות את זה. להקים עסק מהכישרון שלך.

      ועכשיו, אחרי תקופה ארוכה אני קוראת ורואה שעשית את זה בגדול!

      אז המון מזל"טים! מגיע לך! ולפי מה שאני קוראת את עושה עבודה נפלאה!

      :-)

        14/11/08 21:59:

      צטט: נוח. 2008-11-13 16:44:18


      דברים שחפצים יכולים לעשות{לנשים}.

       

       

       

      הו, שאתה טועה...

        13/11/08 17:01:

      פוסזט שמנשב בו הרבה חום אנושי

      עשה לי טוב

        13/11/08 16:44:


      דברים שחפצים יכולים לעשות{לנשים}.

       

       

        12/11/08 21:07:

      צטט: cg91 2008-11-11 09:02:54

      כשהבית שלי מבולגן זה אומר שקשה לי

      עכשיו הבלגן שלי בשקיות

      מעניין מה זה אומר?

      אבל אין ספק שאנשים כמוך יכולים לשנות לאנשים את החיים

       

      שאת עוד מעט שם. עוד קצת...

      זה מה שזה אומר :-)

       

      תודה בובה נשיקה

        11/11/08 19:44:

      צטט: deeppurple 2008-11-11 01:27:28

       

       

      יח  כחך        ידגל

                           כחעי וק'וןםקטם            ו'אטקוןם  

      ' ךחלךדגחחךל         שדגכח י

                                                                גחך שדי       געחלע ...

       

      התבלגנה לי התגובה...

      אני קורא אתכם לסדר. 

       

      ממש חסר לי פה אייקון של פטיש!

        11/11/08 09:02:

      כשהבית שלי מבולגן זה אומר שקשה לי

      עכשיו הבלגן שלי בשקיות

      מעניין מה זה אומר?

      אבל אין ספק שאנשים כמוך יכולים לשנות לאנשים את החיים

        11/11/08 01:27:

       

       

      יח  כחך        ידגל

                           כחעי וק'וןםקטם            ו'אטקוןם  

      ' ךחלךדגחחךל         שדגכח י

                                                                גחך שדי       געחלע ...

       

      התבלגנה לי התגובה...

      אני קורא אתכם לסדר. 

        10/11/08 18:44:

      צטט: הנעלמה 2008-11-10 15:41:25

      תודה על פוסט חשובנשיקה
      וגם:

       

      נעים בצוואר לנסטור....

       

      בכיף :-)

       

      ומבטיחה להעביר.

        10/11/08 18:44:

      צטט: נועז גולן 2008-11-10 12:35:27

      סדר הוא לא רק בחפצים

      יופי של סידור מצאת לך בסידור

      אהבתי!

      :-)

      שמחה שאהבת ושיחקת במילים.

       

        10/11/08 15:41:

      תודה על פוסט חשובנשיקה
      וגם:

       

      נעים בצוואר לנסטור....

        10/11/08 12:35:

      סדר הוא לא רק בחפצים

      יופי של סידור מצאת לך בסידור

      אהבתי!

        9/11/08 21:45:

      צטט: פרומיתאוס 2008-11-09 18:29:39

      רוצה עוזר ליום בשבוע?

      לסדר איתו או לספר לו?

      בינתיים, עובר כוכב

       

      אתה מתנדב, מה?

      אני מבינה שלא סיפרו לך שאני נאצית כשזה מגיע לעבודה :-)

      תודה.

        9/11/08 21:16:

      צטט: ירין 2008-11-09 18:26:31

      מקסימה! אני הדבר הראשון שאני עושה דבר ראשון סדר בבאגן בכל תחום אחר כך אני ממשיך! בהצלחה! שבוע קסום!

       

       

      :-)

      אמרת נכון - זה תמיד הצעד הראשון.

      הוא עוזר לגלות המון דברים שקשה אחרת.

      תודה רבה רבה!

        9/11/08 18:29:

      \רוצה עוזר ליום בשבוע?

      לסדר איתו או לספר לו?

      בינתיים, עובר כוכב

        9/11/08 18:26:
      מקסימה! אני הדבר הראשון שאני עושה דבר ראשון סדר בבאגן בכל תחום אחר כך אני ממשיך! בהצלחה! שבוע קסום!
        9/11/08 15:07:

      צטט: א י ל ה 2008-11-09 14:50:48


      אין, זה רשום אצלנו.

      בטוח.

      "לדבר עם ליאור".

      רק שפשוט זה מתחת לאיזו ערימה של ספרים שאין לה מקום והיא נודדת מהשולחן למיטה ומהמיטה לשולחן, על פי צרכי השינה והאוכל.

      בסוף זה יקרה.

       

       

       

      להקל עלייך ולהודיע לכם מתי אני בסביבה? רגוע

        9/11/08 14:50:


      אין, זה רשום אצלנו.

      בטוח.

      "לדבר עם ליאור".

      רק שפשוט זה מתחת לאיזו ערימה של ספרים שאין לה מקום והיא נודדת מהשולחן למיטה ומהמיטה לשולחן, על פי צרכי השינה והאוכל.

      בסוף זה יקרה.

       

       

        4/11/08 23:09:

      צטט: שאינה יודעת לשאול 2008-11-04 21:35:32


      המסר עבר ובכל זאת אי אפשר לגמרי להתעלם מהשליחות שבתפקידך (מבחירתך החופשית) לסדר לאנשים את המגירות של הגרביים והנפש, להיכנס להם לקרביים ולכיריים, לאיזורי הדמדומים וההסתרה, להפוך קבעונות וקערות על פיהן ולהשתומם על הקלות והשמחה שהשינוי המאיים מביא עליהם. את צדיקה ומוצדקת. וכיף לך שאיפשרת לעצמך.

       

      האמת?

      אני פשוט נהנית. לא יותר, לא פחות.

       

       

      תודה רבה נבוך

        4/11/08 22:26:

      צטט: חירות-נפש 2008-11-04 21:06:59

      מעניין איך בנויות מגירות-הנפש...

       

      איך סדר בחפצים יכול לערער/לסדר משהו בשיווי-המשקל הדק.

       

      עוד יפתחו מסלול לימודי: "תרפיה בְּ- סֶדֶר"...

       

      אולי סופסוף יבינו חבריי ל"קפה" למה כשסוער לי בפנים

       

      אני מבקשת שלא ישלחו לי לינקים לפוסט החדש...

       

      ואת הכוכב אעניק דווקא לחתולתך  : )

       

      אוּם-כֻּל-חתול ושוּת', ליטוף חתולים ליחידים ובסיטונאות...

       

       

       

       

      בעצם הענין הוא להתמודד עם מה שעומד מאחורי.

      אני תמיד אומרת שזה קצת כמו בהפרעת אכילה - בהפרעת אכילה האוכל הוא תמיד משהו אחר: פיצוי, נחמה, בטחון...

      ככה זה גם עם חפצים.

       

      והנמר הלבן מבקש להבהיר שהוא זכר גאה,

      והוא מודה על הירק :-)


      המסר עבר ובכל זאת אי אפשר לגמרי להתעלם מהשליחות שבתפקידך (מבחירתך החופשית) לסדר לאנשים את המגירות של הגרביים והנפש, להיכנס להם לקרביים ולכיריים, לאיזורי הדמדומים וההסתרה, להפוך קבעונות וקערות על פיהן ולהשתומם על הקלות והשמחה שהשינוי המאיים מביא עליהם. את צדיקה ומוצדקת. וכיף לך שאיפשרת לעצמך.
        4/11/08 21:06:

      מעניין איך בנויות מגירות-הנפש...

       

      איך סדר בחפצים יכול לערער/לסדר משהו בשיווי-המשקל הדק.

       

      עוד יפתחו מסלול לימודי: "תרפיה בְּ- סֶדֶר"...

       

      אולי סופסוף יבינו חבריי ל"קפה" למה כשסוער לי בפנים

       

      אני מבקשת שלא ישלחו לי לינקים לפוסט החדש...

       

      ואת הכוכב אעניק דווקא לחתולתך  : )

       

      אוּם-כֻּל-חתול ושוּת', ליטוף חתולים ליחידים ובסיטונאות...

       

       

       

        4/11/08 20:03:

      צטט: אמית הרמן 2008-11-04 11:44:42

      צטט: ליאור רועי 2008-11-03 19:36:17

      צטט: ord 2008-11-03 19:30:58

      טוב זה ברור לך שבגלגול הזה

      אוכל קפה וכל דבר אחר, הוא מחוץ לתחום בבית הזה :)) 

      את מפספסת נקודה סופר חשובה -

      אני מתמודדת היטב עם בלאגן... רגוע

       

      (שלא לדבר על זה שאני לא תמיד בתפקיד, יו קנואו)

       

      ואין בעיה, תמיד אפשר אצלי או לסנג'ר את הגג של אמית :-)

       

      אשאיר לכם מפתחות לגג שלי ולנפש, כשאני חוזר אני רוצה שיהיה מסודר, בשניהם!

       

      לגג שלך אנחנו נעשה מאמץ ונכלול אותך בתכנית הקולינרית לשון בחוץ

      בענין הנפש - אנחנו עובדים על זה כבר עשור, לא?

        4/11/08 19:26:

      צטט: guy7373 2008-11-04 10:28:00

      :-)

      ותודה על הסלסלות

       

      נכון שזה פטנט מעולה?

       

      :-)

        4/11/08 19:24:

      צטט: dafna's 2008-11-04 09:09:04


      שמחתי לקרוא ולחטט בחוויות שלך, באמת תהיתי לי איך הולך העסק ונשמע מצוין!

       אויש ואויש ואויש מי כמוני יודעת שלהכנס לבית אפל זה הדבר הכי מעצבן שיש... שעות לנבור ולסדר את הבלאגן של האחר בעוד היא רודה מעליך שתזהרי לא לפרק את עטיפת הצלופן המאובקת (לי זה קרה פעם בבית של אחת שאני אפילו לא זוכרת את שמה) וכל הזמן לקוות שמערכת הכלים היוקרתית שלה תמצא עצמה אצלי כי היא תודה שבכל אופן אין לה מה לעשות איתה (וזה לא קרה.... רדתה בי בזמן שארזתי את המערכת היוקרתית ואמרה לי שלעולם לא יהיה לי כזה)

       

      איזה יופי שאת מפיקה הנאה בסוף מהשינוי (אני בזמנו לא הצלחתי.... רק למדתי איך *לא* להתנהג)

       

      הי מתוקה.

      תודה רבה.

      הענין הוא תמיד להבין מה הסיבה שהיא "רודה" בך, לחפש תוך כדי עבודה את הטריגרים ואת הפחדים שהחפצים האלה מעוררים או מרגיעים. כדאי גם לזכור שמי שעובר את התהליך לא יכול לראות את התוצאה הסופית בעיני רוחו ושהוא מתמודד עם חרדות שלא קשורות אלייך, אלא שלו בלבד...

        4/11/08 11:44:

      צטט: ליאור רועי 2008-11-03 19:36:17

      צטט: ord 2008-11-03 19:30:58

      טוב זה ברור לך שבגלגול הזה

      אוכל קפה וכל דבר אחר, הוא מחוץ לתחום בבית הזה :)) 

      את מפספסת נקודה סופר חשובה -

      אני מתמודדת היטב עם בלאגן... רגוע

       

      (שלא לדבר על זה שאני לא תמיד בתפקיד, יו קנואו)

       

      ואין בעיה, תמיד אפשר אצלי או לסנג'ר את הגג של אמית :-)

       

      אשאיר לכם מפתחות לגג שלי ולנפש, כשאני חוזר אני רוצה שיהיה מסודר, בשניהם!

        4/11/08 10:28:

      :-)

      ותודה על הסלסלות

        4/11/08 09:09:


      שמחתי לקרוא ולחטט בחוויות שלך, באמת תהיתי לי איך הולך העסק ונשמע מצוין!

       אויש ואויש ואויש מי כמוני יודעת שלהכנס לבית אפל זה הדבר הכי מעצבן שיש... שעות לנבור ולסדר את הבלאגן של האחר בעוד היא רודה מעליך שתזהרי לא לפרק את עטיפת הצלופן המאובקת (לי זה קרה פעם בבית של אחת שאני אפילו לא זוכרת את שמה) וכל הזמן לקוות שמערכת הכלים היוקרתית שלה תמצא עצמה אצלי כי היא תודה שבכל אופן אין לה מה לעשות איתה (וזה לא קרה.... רדתה בי בזמן שארזתי את המערכת היוקרתית ואמרה לי שלעולם לא יהיה לי כזה)

       

      איזה יופי שאת מפיקה הנאה בסוף מהשינוי (אני בזמנו לא הצלחתי.... רק למדתי איך *לא* להתנהג)

        4/11/08 00:00:

      צטט: איתן. 2008-11-03 23:15:05

      מרגש , ומן הסתם טוען באנרגיות לזמן ארוך .יישר כוח ! (זהו . עד כאן רצינות) .

      (מצטער , אני חייב - הם יודעים שאת מתגלחת בכיור וכו'? )

      ששש....!

      לא צריך לספר להם הכל.

       :-)

       

      ותודה.

       

        3/11/08 23:15:

      מרגש , ומן הסתם טוען באנרגיות לזמן ארוך .יישר כוח ! (זהו . עד כאן רצינות) .

      (מצטער , אני חייב - הם יודעים שאת מתגלחת בכיור וכו'? )

        3/11/08 22:36:

      צטט: *shade* 2008-11-03 22:27:24

      את אלופה! ואת אלופה במה שאת עושה.

      ואת יודעת, זה לא כזה פשוט לעשות. זה כ"כ מורכב ודורש המון רגישות.

      ויש לך אותה ויותר...

       

      (בהצלחה יקירתי)

       

       

      תודה כפרה!

      (אפילו בכתוב אני שומעת את הפולניות שלי מקלקלת את ההגייה)

        3/11/08 22:34:

      צטט: kerenshemesh 2008-11-03 22:26:58


      אני מפנטזת על היום בו אזמין אותך אלי....

      ואת כותבת נוסחא עם א'! כמוני! בארמית. חולה עלייך.

       

      אני מאוד קלה להשגה, לא צריך לפנטז... רגוע

       

      וברור-

      נוסחא, קופסא, דוגמא - שורשים זה טעים.

        3/11/08 22:27:

      את אלופה! ואת אלופה במה שאת עושה.

      ואת יודעת, זה לא כזה פשוט לעשות. זה כ"כ מורכב ודורש המון רגישות.

      ויש לך אותה ויותר...

       

      (בהצלחה יקירתי)

       

        3/11/08 22:26:


      אני מפנטזת על היום בו אזמין אותך אלי....

      ואת כותבת נוסחא עם א'! כמוני! בארמית. חולה עלייך.

        3/11/08 22:22:

      צטט: ליאור רועי 2008-11-03 22:04:48

      צטט: פראshoot 2008-11-03 21:42:54

      צטט: ליאור רועי 2008-11-03 20:21:50

      צטט: פראshoot 2008-11-03 20:16:57

      ליאור, באמת מרגש.

      אשכרה אובג'קטרפיה.

      רק כשמזיזים מבינים עד כמה הכל היה כל-כך תקוע.

       

      לפעמים מבינים גם קודם, אבל צריכים את ה"פוש".

       

      אחלה מילה אובג'קטרפיה.

      אפשר גם חפצולוגיה.

      היה לי לקוח שקרא לזה "פסיכוסדר".

        :-)

      מגניב!! תעשי לעצמך כרטיס ביקור:

      ליאור רועי

      פסיכוסדרית בחסד

       

       

      אבל אז אני אהיה נחתומה (יש לזה צורת נקבה בכלל?) שמעידה על עיסתה...

      ואני תמיד שואלת: מי יעיד על עיסתנו טוב יותר מאיתנו?

      אני יוצאת חוצץ נגד הקונספט שאדם לא יכול להעיד על עצמו. אני נגד להיות תלויה באחרים כדי שיגדירו אותי ויעידו עליי.

      חאלאס עם הצניעות...

        3/11/08 22:04:

      צטט: פראshoot 2008-11-03 21:42:54

      צטט: ליאור רועי 2008-11-03 20:21:50

      צטט: פראshoot 2008-11-03 20:16:57

      ליאור, באמת מרגש.

      אשכרה אובג'קטרפיה.

      רק כשמזיזים מבינים עד כמה הכל היה כל-כך תקוע.

       

      לפעמים מבינים גם קודם, אבל צריכים את ה"פוש".

       

      אחלה מילה אובג'קטרפיה.

      אפשר גם חפצולוגיה.

      היה לי לקוח שקרא לזה "פסיכוסדר".

        :-)

      מגניב!! תעשי לעצמך כרטיס ביקור:

      ליאור רועי

      פסיכוסדרית בחסד

       

       

      אבל אז אני אהיה נחתומה (יש לזה צורת נקבה בכלל?) שמעידה על עיסתה...

        3/11/08 22:03:

      צטט: יוקה 2008-11-03 21:31:39

      מרגש, מותק.

       

      תודה, יפה.

      :-)

        3/11/08 22:02:

      צטט: אישון 2008-11-03 21:08:07

      אני פשוט אוהב את זה כשהכל מסודר ונקי אבל מהר מאוד אני  מבלגן את זה.
      למה.. למה ..למה לוקח הרבה זמן לסדר ושבריר שנייה לבאלגן...
      אני חושב שזו עבודה עם נשמה (סליחה על הקלישאה ) והמכתבים מוכיחים את זה.

       

       

      יש קלישאות שאני מוכנה לחיות איתן בשלום :-)

       

      (ולסדר לא צריך לקחת הרבה זמן, אבל אני לא אפתח את ההרצאה עכשיו)

        3/11/08 21:42:

      צטט: ליאור רועי 2008-11-03 20:21:50

      צטט: פראshoot 2008-11-03 20:16:57

      ליאור, באמת מרגש.

      אשכרה אובג'קטרפיה.

      רק כשמזיזים מבינים עד כמה הכל היה כל-כך תקוע.

       

      לפעמים מבינים גם קודם, אבל צריכים את ה"פוש".

       

      אחלה מילה אובג'קטרפיה.

      אפשר גם חפצולוגיה.

      היה לי לקוח שקרא לזה "פסיכוסדר".

        :-)

      מגניב!! תעשי לעצמך כרטיס ביקור:

      ליאור רועי

      פסיכוסדרית בחסד

       

        3/11/08 21:31:
      מרגש, מותק.
        3/11/08 21:08:
      אני פשוט אוהב את זה כשהכל מסודר ונקי אבל מהר מאוד אני  מבלגן את זה.
      למה.. למה ..למה לוקח הרבה זמן לסדר ושבריר שנייה לבאלגן...
      אני חושב שזו עבודה עם נשמה (סליחה על הקלישאה ) והמכתבים מוכיחים את זה.
        3/11/08 20:57:

      צטט: lakonya 2008-11-03 20:38:37

      מרתקת השפעת החומר על הרוח.

      בעיקר כשאתה מגיע מהכיוון הבז לאובייקטים הגשמיים...

       

       

      לא בטוח שצריך לבוז.

      מספיק להביט נכוחה.

        3/11/08 20:39:

      צטט: עט להשכיר- ניצה צמרת 2008-11-03 20:22:21

      צטט: ord 2008-11-03 19:30:58

      טוב זה ברור לך שבגלגול הזה

      אוכל קפה וכל דבר אחר, הוא מחוץ לתחום בבית הזה :)) 

      בנות יקרות,

       

      בתור אחת שכך כתבה בחתימת הבלוג שלה, אני כבר לא מבינה כלום (:-

       

      "על השולחן בחתיכה אחת.אין צורך לחפש מתחת לשולחן לא תמצאו שם כלום".

       

      אורדיק ....

       

      busted!!

        3/11/08 20:38:

      מרתקת השפעת החומר על הרוח.

      בעיקר כשאתה מגיע מהכיוון הבז לאובייקטים הגשמיים...

       

        3/11/08 20:24:

      צטט: עט להשכיר- ניצה צמרת 2008-11-03 20:18:58


      רבות נכתב על הקשר בין הסדר למצב הנפשי. אבל כשאת כותבת בלי מליצות, ממקור ראשון, יד ראשונה של חוויה מתקנת לאנשים הללו, אני מתרגשת בערך כמוך.

      אני זוכרת שכאשר נפגשנו שוחחנו גם על כך.

      היי ברוכה בעמלך, ודעי, כי קורטוב של פולניות עוד לא הזיק לאיש.

      ניצה

       

      זה ממקור ראשון וחצי - הרי הפרשנות שלי נכנסת מאליה. 

      במהלך הכתיבה נזכרתי קצת בסיפורים שלך, על העבר ועל החיים.

      דומה קצת בדרך פתלתלה.

      תודה יקירתי :-)

       

       

       

      צטט: ord 2008-11-03 19:30:58

      טוב זה ברור לך שבגלגול הזה

      אוכל קפה וכל דבר אחר, הוא מחוץ לתחום בבית הזה :)) 

       

       

      בנות יקרות,

       

      בתור אחת שכך כתבה בחתימת הבלוג שלה, אני כבר לא מבינה כלום (:-

       

      "על השולחן בחתיכה אחת.אין צורך לחפש מתחת לשולחן לא תמצאו שם כלום".

        3/11/08 20:21:

      צטט: פראshoot 2008-11-03 20:16:57

      ליאור, באמת מרגש.

      אשכרה אובג'קטרפיה.

      רק כשמזיזים מבינים עד כמה הכל היה כל-כך תקוע.

       

      לפעמים מבינים גם קודם, אבל צריכים את ה"פוש".

       

      אחלה מילה אובג'קטרפיה.

      אפשר גם חפצולוגיה.

      היה לי לקוח שקרא לזה "פסיכוסדר".

        :-)


      רבות נכתב על הקשר בין הסדר למצב הנפשי. אבל כשאת כותבת בלי מליצות, ממקור ראשון, יד ראשונה של חוויה מתקנת לאנשים הללו, אני מתרגשת בערך כמוך.

      אני זוכרת שכאשר נפגשנו שוחחנו גם על כך.

      היי ברוכה בעמלך, ודעי, כי קורטוב של פולניות עוד לא הזיק לאיש.

      ניצה

        3/11/08 20:16:

      ליאור, באמת מרגש.

      אשכרה אובג'קטרפיה.

      רק כשמזיזים מבינים עד כמה הכל היה כל-כך תקוע.

        3/11/08 20:14:

      צטט: יפעת פלד 2008-11-03 19:51:43

      וואוו.. בהחלט שני סיפורים מרגשים. לחשוב שבשבילי לסדר, לשנות זה דבר של מה בכך.

      מעניין לדעת אם זה בעיקר אנשים מבוגרים ואם יש איזה עבר משותף.

       

      ובכלל, נראה לי שעלית פה על צורה טיפולית. אולי תצליחי לאבחן גם כמו מטפלים סיניים - כל איזור בבית מה הוא מסמל בלב. זה יכול להיות שוס רציני.

       

      אגב, את עושה גם חלונות?.. :-)

       

       

      אחד הדברים שהפתיעו אותי בהתחלה הוא שלנושא  הזה אין גיל וגם לא מכנה משותף אחר.

      כבר עבדתי בבתים של רווקים/ות, זוגות עם ילדים, פנסיונרים, משרדים וסטודיו שעוסקים בהם בכל מיני תחומים, אנשי חינוך, רפואה, משפטים, חקלאים, יו ניים איט...

      גם ענין העבר לא רלוונטי - זה מגיע ממקומות כ"כ שונים אצל כל אחד שאי אפשר אפילו להתחיל לכווץ את זה לכדי אחידות.

       

      ואוי ואבוי לך חלונות!

      שונאת לנקות! שונאת!

      מצד שני - אחרי ביקור שלי - הרבה יותר קל לעשות את זה. גם את החלונות :-)

        3/11/08 19:51:

      וואוו.. בהחלט שני סיפורים מרגשים. לחשוב שבשבילי לסדר, לשנות זה דבר של מה בכך.

      מעניין לדעת אם זה בעיקר אנשים מבוגרים ואם יש איזה עבר משותף.

       

      ובכלל, נראה לי שעלית פה על צורה טיפולית. אולי תצליחי לאבחן גם כמו מטפלים סיניים - כל איזור בבית מה הוא מסמל בלב. זה יכול להיות שוס רציני.

       

      אגב, את עושה גם חלונות?.. :-)

       

       

       

       

        3/11/08 19:36:

      צטט: ord 2008-11-03 19:30:58

      טוב זה ברור לך שבגלגול הזה

      אוכל קפה וכל דבר אחר, הוא מחוץ לתחום בבית הזה :)) 

      את מפספסת נקודה סופר חשובה -

      אני מתמודדת היטב עם בלאגן... רגוע

       

      (שלא לדבר על זה שאני לא תמיד בתפקיד, יו קנואו)

       

      ואין בעיה, תמיד אפשר אצלי או לסנג'ר את הגג של אמית :-)

        3/11/08 19:33:

      צטט: levana feldman 2008-11-03 18:59:41

      ליאור,

      בגלל שאני לא מקצועית כמוך...אני חושבת שאני אעשה לו בלגאן בחיים...

      (בזה אני די טובה...)

       

      תודה (-:

       

       

       

       

      חחחחח......

      על אחריותך :-)

        3/11/08 19:30:

      טוב זה ברור לך שבגלגול הזה

      אוכל קפה וכל דבר אחר, הוא מחוץ לתחום בבית הזה :)) 

        3/11/08 18:59:

      ליאור,

      בגלל שאני לא מקצועית כמוך...אני חושבת שאני אעשה לו בלגאן בחיים...

      (בזה אני די טובה...)

       

      תודה (-:

       

       

      צטט: ליאור רועי 2008-11-03 18:57:01

      צטט: levana feldman 2008-11-03 18:22:30


      ליאור יקרה

      מסכימה מאוד שבלגאן בבית או במשרד מעיד על בלגאן רגשי.

      ברוב המקרים חייבים עזרה כדי "להתארגן" מחדש על החיים...

       

      המכתבים שצרפת מעידים על כך שאת עושה עבודה נפלאה !

       

      נ.ב.

      מכירה גם מצב הפוך של סדר כפייתי...מה עושים? מבלגנים להם את הבית או את החיים ?

      (-:

       

       

      תודה לבנוש :-)

       

      סדר כפייתי יכול לבא מכל מיני מקומות.

      לפעמים זה המיצג של הפרעת OCD קלה (או לא כ"כ קלה),

      לפעמים זו הדרך של אנשים להשיג שליטה על חייהם,

      לפעמים דברים אחרים.

      צריך קודם להבין מאיפה זה מגיע, אח"כ אפשר ללכת הלאה - אם צריך.

       

       

        3/11/08 18:57:

      צטט: levana feldman 2008-11-03 18:22:30


      ליאור יקרה

      מסכימה מאוד שבלגאן בבית או במשרד מעיד על בלגאן רגשי.

      ברוב המקרים חייבים עזרה כדי "להתארגן" מחדש על החיים...

       

      המכתבים שצרפת מעידים על כך שאת עושה עבודה נפלאה !

       

      נ.ב.

      מכירה גם מצב הפוך של סדר כפייתי...מה עושים? מבלגנים להם את הבית או את החיים ?

      (-:

       

       

      תודה לבנוש :-)

       

      סדר כפייתי יכול לבא מכל מיני מקומות.

      לפעמים זה המיצג של הפרעת OCD קלה (או לא כ"כ קלה),

      לפעמים זו הדרך של אנשים להשיג שליטה על חייהם,

      לפעמים דברים אחרים.

      צריך קודם להבין מאיפה זה מגיע, אח"כ אפשר ללכת הלאה - אם צריך.

        3/11/08 18:53:

      צטט: גנדאלף 2008-11-03 18:18:49

      האדרת את עצמך ! וזה בסדר:)

      *

       

       

      תודה :-)

      זה פשוט החלק המעניין באמת בעבודה שלי.

        3/11/08 18:22:


      ליאור יקרה

      מסכימה מאוד שבלגאן בבית או במשרד מעיד על בלגאן רגשי.

      ברוב המקרים חייבים עזרה כדי "להתארגן" מחדש על החיים...

       

      המכתבים שצרפת מעידים על כך שאת עושה עבודה נפלאה !

       

      נ.ב.

      מכירה גם מצב הפוך של סדר כפייתי...מה עושים? מבלגנים להם את הבית או את החיים ?

      (-:

        3/11/08 18:18:

      האדרת את עצמך ! וזה בסדר:)

      *

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ליאור רועי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין