אפקט דוב / מאת עמי ברנד (פורסם ב"גלובס" בתאריך 03/11)

חולדאי, האיש שזוכה לתמיכה פעילה של קדימה ושל העבודה ולתמיכה מהליכוד בעצם אי הצגה של מועמד מטעמו, מגלה בסקרים איך הוא מאבד גובה לטובת דב חנין, ח"כ מחד"ש, שאמור היה להיות מוקצה בכוח, מתוקף השיוך המפלגתי שלו.

איך זה קרה? חנין הפך לדובר אותנטי של ציבור תל אביבי גדול, הטרוגני מכל הבחינות. מדובר בבוחרים אדישים לשעבר, כאלה שחולדאי סמך עד היום שהם יישארו בבית ולא יפריעו. אלא שהם כבר לא מסוגלים לשבת בבית. בייאושו, המחנה השמרני יוצא למלחמה להגנת הקיים: ח"כ שלי יחימוביץ', מצביעת חד"ש לשעבר, מסבירה לציבור שחנין מטיף לסרבנות ולא עומד דום בהמנון ולכן אסור שייבחר; פקחי עירייה נשלחים פתאום למטה חנין עם מצלמות, בנימוק של "עבודה שגרתית לצורכי חישוב ארנונה"; חנוך מרמרי מסביר לצעירים הנלהבים שצריך להצביע "בעד" ולא "נגד", כלומר לחולדאי המוכר על פני הטריטוריה הלא-מוכרת של חנין; ואבירמה גולן נתפסת לאיזה עניין טפל ומסיקה שבמדובר בתנועה המבטאת "נהמת לב", והיא מזהירה: "נהמות לב ידועות כמערערות הליכים דמוקרטיים", לא פחות.

למאמר המלא של עמי ברנד, לחצו כאן