האגדה מספרת שפעם במקום רחוק נפגשו כל הרגשות והתכונות של בני האדם.

כשהשיעמום פיהק בפעם המיליון השיגעון כהרגלו הציע לכולם "מה דעתכם שנשחק מחבואים?"

הספקנות הרימה גבה והסקרנות שלא ידעה להתאפק מיד שאלה איך משחקים מחבואים ?

אהה אני אסביר לך קפץ השיגעון "זה משחק שבו אני מכסה את עניי וסופר עד מיליון ואתם מסתתרים כשאסיים לספור אצא לחפש אתכם והראשון שאתפוס יתפוס את מקומי"

ההתלהבות רקדה עם האופוריה

השמחה שמחה כל כך הרבה עד ששכנעה לגמרי את הספק וגם את האדישות שלא נהגה להתעניין בכלום.

לא כולם רצו לשחק. האמת העדיפה לא להסתתר כי תמיד מוצאים אותה בסוף,הגאווה טענה שהמשחק מטופש,

והפחד החליט שלא לסכן כלום. 

השיגעון החל לספור והראשונה שהסתתרה הייתה העצלנות שהתחבאה מאחורי האבן הראשונה שראתה

האמונה עלתה לשמיים והקינאה הסתתרה מאחורי הצל , הנדיבות כמעט ולא יכלה להסתתר כי כל מקום שמצאה היה נפלא בישביל החברים שלה.

מה עם האגם?אידיאלי ליופי . חור בגזע העץ? מושלם בשביל הצניעות. מאחורי כנפי פרפר ? הכי טוב לחושניות.

מה עם משב הרוח? הכי מתאים בשביל החופש. כך הנדיבות מצאה מקום צנוע אך בשבילה בקרני השמש.

האגו לעומתה מצא מקום גדול ומאוורר. השקר הסתתר בין גלי הים[האמת שהסתתר בקשת]

התשוקה והחשק התמקמו בלוע של הר געש והשיכחה שכחה איפה הסתתרה. כשהשיגעון הגיע למספר 999,999 האהבה עדיין לא מצאה מקום . הראשונה שמצא הייתה העצלנו שהייתה רק שלושה צעדים ממנו, אח"כ שמע את האמונה מתווכחת עם אלוהים,מיד אח"כ נשמעו התשוקה והחשק מרעידים את הר הגעש. אח"כ באופן פתאומי הופיע לה הקינאה וכך ידע איפה הסתתרה ההצלחה. את האנוכיות לא היה צריך לחפש היא יצאה לבדה מכוורת דבורים. מרוב שהתרוצץ השיגעון הלך לשתות באגם ושם מצא את היופי וגם עם הספק הלך לו טוב מצא אותו יושב על גדר שלא החליט היכן להתחבא . את הכישרון מצא בין עשבים את החרדה במערה חשוכה וכך מצא את כולם חוץ מהאהבה.

השיגעון החל לחפש אותה מאחורי כל אבן, כל הר, כל עץ ולפתע הבחין בשיח ורדים קוצני ומשם שמע צעקה איומה של כאב. קוצי הורד פצעו את האהבה בעניים. השגעון לא ידע את נפשו מרוב צער והחל להתנצל והבטיח לאהבה להיות המלווה הצמוד שלה לעולמים.

ומאז אותו יום האהבה היא עיוורת והשיגעון מלווה אותה...