
מדהים כיצד אחרי מפח נפש, כשההוא מתלהב ואני לא מבינה מה רוצים ממני. מספיקה נגיעה אחת שלך עוד לפני הנגיעה, מילה ואני כל כך שם.
חברות כל כך עמוקה כשהיתר, מבעבע תמידית מתחת לפני השטח, והכל כל כך מסובך, ואולי בעצם פשוט.
בגלל מי שאתה ומי שאני ומי שאנחנו, התמהיל. ואני מפחדת פחד מוות ממה שלא והרבה יותר ממה שכן.
הקפה לא היה מוצלח אתמול. ולמרות שאני אחרי כמעט אפס שעות שינה, האנרגיות מבעבעות שם בגללך, בזכותך. |
^ ^
בתגובה על צפיה, ציפיה וכל היתר
%%%%%%%%%%%%
בתגובה על שוב עפים לאור
זר אך לא מוזר
בתגובה על פוסט של מישהי אחרת שצריך לקרוא
פאבריציו
בתגובה על יום א' בשבוע
רן גולדן
בתגובה על חיסונים
תגובות (1)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#