כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הבלוג של קלמן

    רבותי ההיסטריה חוזרת - והיא מיותרת

    1 תגובות   יום שלישי, 4/11/08, 10:52

    אין ספק כי השווקים הסוערים וירידות השערים במניות ובאגרות החוב הביאו להפסדים (חלקם הגדול על הנייר). לחוסכים בקופות הגמל, קרנות ההשתלמות וביטוחי החיים, כמו גם בתיקי ההשקעות. השאלה: האם השוק הישראלי זקוק לבייביסיטר?


    לדעתי, הקריאות הרבות אשר נשמעות חדשות לבקרים על פריסת רשתות ביטחון מוסיפות
    לא מעט לפאניקה.

    הסבר נכון של המצב זה רשת הביטחון הנכונה בעת הזאת.


    אנסה להסביר את אשר קורה:
    אגרות חוב צמודות מדד של ממשלת ישראל לטווח ארוך ירדו במהלך אוקטובר
    ב- 10%, התשואה שלהן עמדה על פחות מ-3.5% ועלתה ל- 4.4% .


    השאלה מה קרה לחיסכון? עם ירידת מחיר האג"ח, התשואה עלתה, בטווח הארוך לא השתנה כלום מיום ההחזקה של האג"ח קודם הירידה. על הירידה במחיר האג"ח "מפצה" התשואה. כמו שאילו היית משקיע בתכנית חסכון ל-5 שנים לא היה מעניין אותך אם מישהו היה אומר כי יש לך בדרך הפסד רעיוני, מאחר ובפדיון תקבל את כל כספך כולל הריבית, כנ"ל גם  באג"ח השקלי.

     

    לידיעתכם, גורמים פנסיונים זרים קונים את  האג"ח הממשלתי הצמוד הארוך כי אין בעולם הרבה  אג"ח צמודי מדד בדרוג A לטווח  ארוך, בתשואה של 3.5%  ובוודאי לא בתשואה של 4.4%!!!. ניהול החוב של האוצר לוקה בחסר, הורדת הריבית המוניטרית לטווח הקצר צריכה להיות מלווה בהסתכלות גם לטווח הארוך יותר.


    בשנת 2001, כשגרינספאן הוריד את הריבית המוניטרית ל-1% עקום התשואה לטווח הארוך נשאר תלול. הודעה אחת, כי מפסיקים להנפיק אג"ח ל-30 שנה גרמה לעקום התשואה ל-10 שנים להשתטח.

     

    האוצר, כמי שמנהל את החוב הלאומי, צריך לנהלו כמו חברה מתוחכמת, דהיינו, שריבית גבוהה תילווה לטווח הקצר, וריבית נמוכה תילווה לטווח ארוך, מה עוד שהציבור רוצה היום אג"ח קצר בריבית נמוכה. ובנוגע לאג"ח הקונצרני: הציבור, באמצעות הקופות, הלווה כסף לחברות שונות בפרמיית סיכון נמוכה, אולם הנזילות הגבוהה שהייתה בעולם, גרמה לעיוות לא קטן בהסתכלות על פרמיית הסיכון. ירידת מחירי האג"ח הקונצרני, מאפשרת ללקוחות לקבל פרמיית סיכון גבוהה. זכרו, כשהמחירים של האג"ח יורדים התשואה עולה. נכון, כואב לראות את תיק החיסכון מתכווץ, אך אם לא תפדה את הכסף, להערכתי, פרמיית הסיכון, דהיינו התשואה הגבוהה שתקבל על תיק החיסכון, תפצה אותך על הירידות שאתה חווה היום. לדוגמא: אילו היית בודק את התשואה הפנימית שלך לפני המפולת, היית מגלה כי היא עמדה על 3.8% (למשל) לטווח הארוך. היום התשואה הפנימית של הקופה שלך  עומד על 6.3% (למשל), לטווח הארוך.

     

    לגבי המניות: אנו בתקופה של ניקוי אורוות עולמי, בטווחים ארוכים מאוד לפי בדיקה שערך פרופ' ג'רמי סיגל מביה"ס למנהל עסקים בוורטון (פנסילבניה), הניבו המניות בארה"ב תשואה של 7% ריאלית כל שנה על פני מאתיים שנה בממוצע. נכון, הסערה שאנו חווים עתה  היא מהסערות שטרם ראו גם זיקני צפת. אך בסופו, של דבר, להערכתי, חברות טובות בטווח הארוך יניבו תשואות נאות. זה קשה לראות חיסכון מתכווץ, אך האשליה של הציבור כי "בוא נצא כעת, ונחזור כשהכל יתבהר" יניבו לאותו ציבור את ההחמצה של התיקון ואת הפוטנציאל להפסדים הבאים.

     

    לגבי החיסכון האחר שלנו, דירתנו  או דירותינו, רוב הסיכויים כי בעקבות הירידות בשוק ההון, אנו נראה כי גם מחירי הדירות יורדים, האם אתם רצים היום לממש את דירותכם בכל מחיר? נדמה לי שלא, האם אתם מצפים כי משרד השיכון יפרוש לכם רשת ביטחון למניעת ירידת מחירי הדירות? כנראה שגם כאן נקבל תשובה שלילית.


    עצתי לכם , לכו לבדוק היטב את מצבת הניירות בקופות, כמה נכסים באמת מסוכנים הם מחזיקים ומהו פיזור השקעותיהם. גם נכסים שהם יותר מסוכנים בכמות קטנה ובפיזור גדול יניבו בטווח הארוך תשואה עודפת. לכן לפני קבלת החלטה (וזו עצתי לא רק בעיתות משבר) פרקו לגורמים את תיק ההשקעות ובידקו האם ניירות הערך מתאימים לכם, לטווח ההשקעה שלכם ולגילכם. בבחינת סוף מעשה במחשבה תחילה...

     

    ולסיום , בשנת 2002 רוב רובו של הציבור מכר אג"ח שקלי ל-7 שנים בתשואות גבוהות מאוד (שהגיעו קרוב ל-13% ), כדי לא לראות את תיק ההשקעות מתכווץ ונשאר בפק"מ בבנק בריבית של כ-7%. במהלך שנת 2003 הריבית השקלית צנחה והאג"ח השקלי הניבו ריווחי הון של עשרות אחוזים.

     

    בשנת 1995 הציבור פדה את חסכונותיו בקופ"ג והחמיץ תשואה עודפת גם בסוף 1995 וגם בשנת 1996. שלא יקרה מצב בו אתם גם מפסידים בהווה וגם לא מרוויחים בעתיד.

    להערכתי, ההזדמנויות הם לא רק בשוק המניות אלא גם (ולא פחות) בשוק האג"ח.


    ושהיה לכולם בהצלחה.

     


    קלמן שחם הינו מייסד ובעלים של בית ההשקעות אלטשולר שחם בע"מ
    * אין באמור לעיל כדי להחליף ייעוץ אישי.


      
    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/11/08 00:22:

      שלום רב,

      אכיר לך תודה באם תקדיש מזמנך, במסגרת הבלוג או הקהילה הרלוונטית, על מנת לתת "גילוי דעת" (או ככל שמדובר באדוני "גילוי נאות") בעניין דמי הניהול אשר נגבים מהציבור בעבור השירותים השונים בהיבטים הבאים :

       

      1. שיעורם ומשקלם בחישוב התשואה העודפת למשקיע.

      2. הלימתם את מאפייני ההשקעה (ז"א או ז"ק).

      3. המתאם הקיים בין תשואת התיק לדמי הניהול (רטורית)

      4. הרציונאל העמוד בבסיס תשלומים אלו ככל שמתייחסים לתיק חיסכון אשר הניב תשואה שלילית או אפסית לתקופה העולה על שנת דיווח אחת.

      5. הרגולציה הנדרשת (ככל שנדרשת) בקביעת שיעורם אם בטובת המשקיע הקטן עסקינן....

       

      בברכה,

      א'א'

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      קלמן שחם
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין