אמש, בזפזופ אקראי בשעת לילה, נחתתי על התכנית של אופרה ווינפרי, בה התארחה ג'ני מקארתי. חשבתי לעצמי, "שוב הבלונדה המטופשת הזו מקבלת במה?" אבל נשארתי עוד שניה כי נדמה היה לי שהיא מדברת על משהו חשוב.

מקארתי סיפרה על בנה אוון בן ה-5 שסובל מאוטיזם (היא התעקשה לא לקרוא לו 'אוטיסט'). היא כתבה ספר המתאר את תהליך ההחלמה של בנה בעקבות שיטות שאימצה לעצמה בדרך הטיפול שלו. שני דברים שהיא סיפרה גרמו לי להתיישר בכורסא –  האחד הוא הדיאטה נטולת הגלוטן שמקארתי מקפידה עליה עם בנה, כלומר הוצאת החיטה והשעורה מהתפריט ומניעת כל מה שמכיל שמרים – מה שאישש את תחושתי לגבי המזונות האלה וילדים -  השמרים "מתניעים" את גופו של הילד (ולצורך העניין – כל ילד, לא רק הלוקים באוטיזם) ו"מדליקים" אותו עד כדי מצבים של היפר. זה עובד בצורה דומה גם בילדים עם הפרעות קשב, אבל כרגיל, הרפואה הקונבנציונלית אינה מספרת לנו את הסוד הקטן הכמוס והחשוב הזה ומעדיפה לתקוע כדורים פסיכיאטרים ללועם של ילדים שכל חטאם הוא אכילת מזון שאינו מתאים להרכב החומרים במוח שלהם במקום להציע להורים לנסות להוריד לחם מהתפריט. אפשר להוסיף לרשימת המזונות ה"מדליקים" גם סוכר שאף הוא גורם להיפר וחוסר ריכוז אצל ילדים ובעיקר נחשב למעדן האהוב על מחלת הסרטן.

הדבר השני שמקארתי דיברה עליו ושעוד מאות אמהות לילדים בעלי אוטיזם שמו לב אליו, הוא הזמן בו שמה לב לשינויים באוון. משהו בעיניים של בנה השתנה, כאילו הנשמה עזבה את הגוף והותירה אותו חי, אך חלול וסגור. זה קרה בדיוק אחרי החיסון המשולש בגיל שנה (אדמת חצבת וחזרת). התמונות של אוון לפני התפרצות האוטיזם מראות תינוק חייכני עם עיניים שובבות, ואלה שאחרי, מראות ילד רציני עם עיניים של מבוגר אבוד. זה לא שג'ני מקארתי ערכה מחקרים רפואיים והצליחה להוכיח את הקשר שבין חיסונים ואוטיזם, והיא מציינת שהיא בהחלט לא נגדם, אבל היא כן מתעקשת שהיא אמא עם אינסטינקטים אימהיים שמכירה את הבן שלה מבחוץ ומבפנים וידעה לומר מתי בדיוק חל השינוי בבן שלה. כל מה שהיא עשתה הוא לאסוף מידע ולהצליב. לפני כ-30 שנה, ילדים עם אוטיזם "קרו" אחד ל-10,000. בשנת 93, המספר ירד לאחד מ-3000 וכיום, אחד מ-94 בנים ילקה באוטיזם. איך יכול להיות??

בואו נחזור לחיסונים.

אז כן, מקארתי אינה נגד חיסונים אבל היא נגד השיטה של “one size fits all” כלומר, סוג חיסון אחד שמתאים לכל התינוקות. ואנחנו יודעים, ללא צורך במחקרים רפואיים, שלא כל התינוקות נולדים אותו דבר. מה שחלקנו אולי אינו יודע הוא שתינוק נולד (בדרך כלל) עם מערכת חיסונית מושלמת ועם יכולת גבוהה ביותר של הצלה עצמית, כלומר התאוששות והחלמה. יש גם מקרים של תינוקות שנולדו עם איידס והגוף שלהם הצליח בכוחות עצמו להתגבר על המחלה. אז למה לתקוע לגוף כזה מושלם וירוסים ובקטריות? ואם נהיה פחות קיצוניים – למה לתקוע לכל תינוק את אותו חיסון עם אותם מרכיבים כשידוע וברור שהם נולדים שונים זה מזה ושהם בעלי מערכות חיסון שונות? למה פתאום יש כל כך הרבה ילדים שאלרגים לאוכל? האם זכור לכם שבמסיבות הכיתה בגן או ביסודי היו ילדים שהיה אסור להם לאכול במבה או ממתקים עם אגוזים ושקדים כי זו סכנת מוות בשבילם כמו כל כך הרבה ילדים בימינו? גם לי לא. מה לעזאזל יש בחיסונים האלה שפוגם בילדים? למה רופא הילדים של ג'ני מקארתי קילל אותה וצעק עליה כשאמרה שניה לפני החיסון של בנה שהיא מקווה שזה לא "חיסון האוטיזם" כפי שקוראות לו אמהות לילדים הלוקים בתסמונת ולמה בקהילת האמיש בארצות הברית בה לא מחסנים את הילדים, שיעור הילדים הלוקים באוטיזם הוא אפס?

אני לא אומרת שיש קונספירציה מאחורי עניין החיסונים או שהטלת הפגם בילדים נעשית במכוון, אבל משהו בשנים האחרונות גורם לעלייה ברגישות ובמחלות הילדים, שמנגד, במקרה או שלא, מעשירה את חברות התרופות, יוצרת הורים וילדים שתלויים במערכת הבריאות (שאצלנו היא "חינמית" כביכול ובארה"ב עולה הון תועפות), ילדים שחיים על חומרים כימיים שמסדרים להם מחדש את המוח ומשאירים אותם במצב סטבילי אך ללא החלמה ועשרות אלפי משפחות מוחלשות ומפורקות בכל העולם (אחוז המתגרשים על רקע ילד בעל אוטיזם גבוהים ביותר), כולל ג'ני מקארתי שהתגרשה בעקבות העניין.

הבן של ג'ני מקארתי נמצא לדבריה בתהליך החלמה. היא לא מתיימרת לטעון שריפאה אותו לגמרי, או שהוא אינו לוקה באוטיזם כלל, אבל כיום, אוון בן החמש הוא ילד מתקשר, חווה, מגיב ופעלתני, ללא התקפי זעם והיפר, שאמא שלו למזלו, היתה ערנית ועקשנית מספיק בכדי לעזור לו, או לפחות לנסות. ובעיקר לנסות לא לתת לרופאים להיות בעלי הדיעה היחידים.

המשרד לחקירת מחלות בארה"ב, אשר נהג לצאת עד כה בהצהרות נחרצות כי אין כל קשר בין חיסון ואוטיזם וסירב להתעמק בעניין, ציין לראשונה בתגובה לתחקירניה של אופרה וונפרי כי בימים אלה, הם חוקרים את הנושא. האם הם רציניים בעניין? אין לדעת. אבל אם כן יוכח הקשר בין חיסונים לאוטיזם או הקשר בין תסמונות שאינן בהכרח פיזיות למזונות מסוימים, אולי ישימו לב קצת יותר לכל תינוק ותינוק, יבדקו אותו ויעריכו את מצב המערכת החיסונית שלו ויתאימו לו חיסון, אולי יהיו בעולם פחות ילדים שנולדו מקסימים חייכניים ובריאים והפכו בגיל שנה לדגי זהב שתקניים. אולי יהיו פחות ילדים אלרגים בסכנת מוות תמידית, פחות ילדים עם הפרעת קשב, פחות ילדים עם טוראט ופחות תסמונות שמתגלות בגילאי שנה עד שלוש.

לי אין ילדים, אבל כשיהיו, אני לא אסכים לחסן אותם.

אולי אני מסתכנת בתגובות  של "כשתהיי אמא, את תחשבי אחרת"  אבל נכון להיום, מה שמכיל מזרק החיסון מפחיד אותי הרבה יותר מהמחלות שהוא מתיימר לחסל.