הגוון שבין השחור ללבן
על הכל ועל לא כלום
מנסה להסתכל לעצמי בלבן של העין..
לגעת במקומות הכואבים,
לגעת במקומות הלא שיגרתיים
לגעת בכל אותן נקודות שבחיי היוםיום שלנו אנחנו לפעמים מדחיקים או שוכחים
פוסטים אחרונים
- "על עצמי" 16/2/11
- אהבות שקטות 31/1/11
- על החיים ועל המוות 26/12/10
- אכזבות קטנות 19/12/10
- מעבדות לחירות 6/11/10
- התחלות חדשות 24/10/10
ארכיון
השתבשות/ חשיפה
משהו השתבש לי בשנים האחרונות אני כבר לא מי שהייתי לטובה ולרעה. עשיתי דרך ארוכה מהנקודה שבה הכל החל להשתבש. אבל נראה שעוד דרך ארוכה לפני. לפני שיהיה תיקון.
לפעמים בא לי שהכל יהיה יותר פשוט. אבל פעם אחרי פעם אני מגלה שהכל מסתבך לי.
הייתי רוצה להיות לפעמים כמו מים, אבל בינתיים אני יותר כמו אבן. מנותצת.
בתמונה, זאת אני, בשיעור פלמנקו. בפרצוף פלמנקה זועם..
|
תגובות (21)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כמה כוח יש בעינייך
ועוצמה בתנועותייך
אני מאמינה שאת יכולה
תאמיני, גם את!
אולי יותר השתנה, מאשר השתבש ?
אמרת בעצמך, לרעה אך גם לטובה.
רק סבלנות יקירה.
את יפיפיה,
como el agua clara
אולי נהיה מתכת אצילה ...
תודה לך יקירתי
...וכן,
את יפה וחזקה
פעם חשבתי שאני מים
זורמת ומתאימה את עצמי למקומות ומצבים
היום אני יותר כמו אבן
קשה יותר, מתנפצת יותר בקלות
היום אני רוצה להיות מתכת
חזקה כמו חומר
אך מתעצבת בידיים מיומנות
וגם כשנשברים מתיכים ומתחילים מהתחלה
ריגשת אותי בחזרה.
תודה.
המון.
חזרתי לקרוא את מילותייך.
אני אוהבת ראשית לצפות בצילום אחר כך להתעמק במילים.
אוהבת לפרש לפי ראות עיני - ראשית.
למרות שקלטתי עוד לפני בסוף כשרשמת שזו את.
המילים יפייפיות.
אין לי אלא לציין כי הזדהתי.
מקנא ביכולת הכתיבה שלך.
בסגנון.
ביכולת להביא את הדברים בצורה כזו שהקורא יוכל לחוש את המילים בנפשו.
נפלא
מ-ש-ג-ע.
כמה עוצמה שיש לך בפנים.
לא היית צריכה כל וכלל להדגיש זאת במילים.
צילום חזק.
אישית אני מתחברת מאוד גם לז'אנר הזה... ליכולת להוציא החוצא לשדר.. באמצעות הבעות פנים...
לתפוס את זה.
לתת לצופה לפרש...
נהדר.
אני מכירה צלם בשם עופר זבולון... הוא מרבה לצלם רקדניות במופעים.
תמיד הוקסמתי מצילומיו.
העוצמה שמועברת בהבעות הגוף והפנים. זה חזק.
ואני חשבתי שאת כמו התמונה שבבלוג...
את יפה!!!!!!!!!!!!!!!
מים? כי הם גם חזקים וגם זורמים, זה למה.
זה האיירה של הפלמנקו, העוצמה הזאת...
בלי זה רקדן הוא לא רקדן.
הוא לא נוגע
לא מרגש
האבן המרקדת.
La piedra del baile
זה יכול להיות אחלה כינוי לרקדנית פלמנקו
" הייתי רוצה להיות לפעמים כמו מים,
אבל בינתיים אני יותר כמו אבן.
מנותצת. "
מעניינת ההשוואה הזו ולמה נכתבה . אבל, זה למקום אחר.
התמונה מדהימה והפלמנקו ריקוד עוצמתי וכולו בעיניים שלך בפנים שלך במצח, המון עוצמה
יאאאא....יפהפיה.
ופלמנקו..נו ...
אני מצהיבה מקנאה..
ובכלל
ראית פעם אבן רוקדת?
זאת כבר המערכה המיליון בערך...
:-)
אבל, אני חזקה אני...
תודה..
כן גם אני מסתבר מומחית לא קטנה בניתוצים, בכל פעם מתנפצת ונאספת מחדש...
אווו הנה את
את את את
עוצמתית ,נחשפת כמעט כמו בפלמנקו:))
וכמו בריקוד ה-לא אחרון הנפש שלך תצא מחוזקת מהמערכה הראשונה
לעוד רבות אחריה
אוהבתותך
או, סופסופ רואים אותך, ואת יפה.
הי, איזו יציאה מרשימה מהארון. את יפה לי עם כל הזעם וההבעה והאופי. אני מומחה לא קטן בניתוצים, ויכול להעיד שתמיד בדרך נס נאספים איכשהו חזרה. תעדכני אותנו. נשיקות.
תודה יקירתי..
תמונה מדהימה...
ואני מכירה אותך צוחקת.
זמנים קשים ומסובכים הם לרוב שיעור במסווה.
תאמרי לעצמך שאת לומדת ואל תהיי יותר מדי קשה עם עצמך.
חיבוק!