ולרגע לא היתה ארץ... קינה ליצחק רבין 4.11.1995 מאת ראובן וימר וּלְרֶגַע לֹא הָיְתָה אֶרֶץ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְּהוֹם שֶׁנִּפְעֲרָה בֵּינוֹת לָאֲנָשִׁים וּבְלִבָּם, הַגְּבוּל נֶחֱרָץ מוּאָר לְפֶתַע בַּהֶבְזֵק שֶׁל יְרִיּוֹת שָׁלוֹשׁ! וּמִי אֲשֶׁר שֶׁלַּח נָפְשׁוּ עַל קִדּוּשׁ הַשָּׁלוֹם (יָבוֹא וְלֹא אֶרְאֶנּוּ) לֹא, כִּי נַפְשׁוֹ נִטְלָה מִמֶּנּוּ בְּכוֹחַ הַמִּלִּים הַנּוֹרָאוֹת וְהָאָרוֹן, בְּתַהֲלוּכַת הַזְּוָעוֹת. וּלְרֶגַע לֹא הָיְתָה אֶרֶץ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְּהוֹם שֶׁהוּאֲרָה בִּלֶהָבַת נֵרוֹת וְהַכִּכָּר, בְּלֵב אֵימָה חֲסְרָה לְהֶרֶף פְּעִימָה וּלְרֶגַע לֹא הָיָה שָׁלוֹם. אֵיכָה כָּבָה, נָפַל שָׁדוּד חָיָל, לֹא עוֹד יָקוּם וְהַשָּׁלוֹם - עֲפָרו וּלְשָׁלוֹם - עֲפָרוֹ. כָּבֵד הָאֵין מִנְּשׂוֹא בְּכָל אֲשֶׁר נָבוֹא. וּלְרֶגַע לֹא הָיְתָה אֶרֶץ וּלְרֶגַע לֹא הָיָה חֲלוֹם. |