עם נשים בצד את כל הציניות, הביקורת, וחוסר האמונה בסיכוי שיש משהו אמיתי מאחורי החיוך של האנשים באמריקה.

אני שמח שאוכל לומר לדורות הבאים שהייתי פה בשיקגו אילינוי כשנבחר הנשיא השחור הראשון של ארה"ב. ביום שבו העם העממי ביותר הראה את נחת זרועו. אנשים ששלושה דורות קודם היו חשובים פחות מרכוש כי לא היה להם אפילו מחיר. היום אחד מהם הוא הנשיא הבא של אמריקה, האיש שאנחנו בישראל תלויים בו לא מעט. אמריקה בקושי האמינה בעצמה שאזרחיה יכולים להסתכל מעל לגזע וצבע בחרה נשיא שחור.

היה אחד שאמר פעם שהדמוקרטיה גרועה אבל שאר השיטות גרועות יותר. אין ספק שהדמוקרטיה האמריקאית מלאה בפגמים ואם מישהו יגיד לכם שכל אחד יכול להצביע פה אז תשלחו אותו לאותה עיר שבה אובמה התחיל את דרכו לדבר עם כמה אנשים בדרום העיר. בכל זאת ולמרות זאת העם הצליח להגיד את דברו.

אני ישבתי בדירה קטנה כמה עשרות בלוקים משם וצפיתי בטלויזיה, לא יכולתי שלא להעלות דמעה לנוכח הנאום שהעלה גזענות, שנאה, אפליה, ורצח של אנשים על צבע עורם בלבד. עם תשובה אחת בלבד:

Yes we can!!!

אני מאחל למדינת ישראל מנהיג כזה במהרה בימינו...

וד"ש בבית