כותרות TheMarker >
    ';

    הוראה וחיים: אהבה אמונה אמת

    שיחות עם תלמידים, התמודדות עם נטייה לגזענות או לסטריאוטיפיות, חינוך לחשיבה עצמית, הנחלת האמונה בטוב, עקרונות יישומיים מעשיים של דרך חינוכית המבוססת על אהבה (אהבת אדם, אהבת טבע, אהבת הטוב) אמונה (אמונה בטוב, אמונה בשינוי) אמת (גם החזון האוטופי ביותר צריך להיות מעוגן במציאות, בעובדות, בניסיון חיים).

    0

    איך להיות טוב? יאנוש קורצ'אק, קאיטוש המכשף

    11 תגובות   יום רביעי, 5/11/08, 10:21




    שלום לכולם,

    הכותרת "איך להיות טוב" נראית בוודאי יומרנית, אך יאנוש קוצ'אק לא נרתע מלחקור את הנושא הזה, ובקריאה רצופה של כתביו אפשר לראות איך נבנית השקפה מאוד מגובשת, ובחלקה מאוד נועזת ומקורית.


    הרשומה הזאת היא חלק מהרצאה - חלק מסדרת הרצאות שאני כותב בימים אלה, על יישום תפישת הטוב של יאנוש קורצ'אק. אציין, שעם כל הערצתי לקורצ'אק ולדרכו, אין בהרצאות נימה של "כזאת ראה וקדש", אלא יש בהן מקום רב לביקורת, לדיון ולהבעות דעות שונות. אני בונה את ההרצאות באופן המעודד השתתפות פעילה של הקהל.

    בבקשה:
     

    מה זה להיות טוב? מה זה לעשות טוב? מדוע לפעמים אנו רוצים להיטיב, אך בסופו של דבר עושים רע? יאנוש קורצ'אק עוסק רבות בשאלות האלה בספריו, בעיקר ב-"ילדי רחוב" (שאפתח עליו דיון בקרוב) וביצירת המופת "קאיטוש המכשף".


     קאיטוש, הילד שנהיה מכשף, הוא בעיניי אחד הילדים המרתקים וכובשי הלב בכל ספרות הילדים. קאיטוש הוא ילד שובב, פרוע, סקרן, נועז, אימפולסיבי, מציק ובלתי נסבל ורוצה בכל מאודו לעזור. שונא שיעורים ואוהב ללמוד. הוא מתקשה מאוד להבחין בין מעשה קונדס למעשה רע. המבוגרים סביבו מנסים להגדיר אותו, לְתַוֵּת אותו, אבל זה בלתי אפשרי. גם קאיטוש עצמו מתקשה להבין מי הוא ומה הוא רוצה באמת. ובעיקר הוא רוצה להיטיב. בדרך שלו, וכפי שהוא רואה זאת. ובדרך כלל זה לא מצליח.  

     קאיטוש יושב בשיעור משעמם. גם המורה משתעמם ומסתכל כל רגע בשעון. קאיטוש צועק: "ראיתי עכבר!" ומחולל מהומה בכיתה. לאחר מכן מודה ששיקר. למה? "קאיטוש חשב שהמורה עצוב ורצה לשמח אותו קצת. אבל המורה נעלב. וישב לכתוב מכתב לאביו." (תרגום: אורי אורלב)  

     קאיטוש נהיה מכשף. וכמכשף הוא יכול לחולל ניסים ונפלאות. הוא שיכור מהכוח העצום שנפל לידיו, ואינו יודע מה לעשות בכוח הזה. הוא גורם שֶיאבַד למורה העט, ששתי נשים תלכנה אחורה, ששלטי החנויות והרחובות יתבלבלו, שהעצים יעמדו עם צמרותיהם באדמה ושורשיהם בשמיים, שילדות תיפולנה לבוץ, שגשרים יעמדו באוויר, שעשרת אלפים זבובים יישבו למורה על האף...  

     אבל קאיטוש, בל נשכח, הוא בעיקר ילד טוב. והוא רוצה להשתמש בכוח הכשפים כדי לעשות טוב. "היה ילד אחד לא-יוצלח, עד כדי כך שהציקו לו וצחקו עליו." הילד הזה סובל בעיקר בשיעורי ההתעמלות, וקאיטוש עוזר לו בכוח הכשפים. כל הילדים מביטים בפה פעור איך הילד מצליח לקפוץ מעל החבל "וכל-כך בקלות - קפץ אולי מטר ועשרים". הילדים מתלהבים, צועקים "עוד הפעם!" אבל הילד עצמו - הוא נבהל, בוכה, לא רוצה. "לא ידע מה הקפיץ אותו פתאום." קאיטוש מחייך לעצמו, מרוצה. "מפני שנעים לדעת מה שאיש אינו יודע, להבין מה שאיש אינו מבין ולהיות מסוגל לעשות דברים שאיש אינו מסוגל לעשות." והילד ה-"לא-יוצלח" - מה אתו? לא כתוב, הילד נעלם מהטקסט כפי שהוא נעלם ממחשבתו של קאיטוש. תחושת העוצמה השכּיחה מקאיטוש את מטרתו האמיתית של הכישוף - להיטיב עם הילד...  

     לא רק קאיטוש רוצה להיטיב. גם המיליונר שחוטף את קאיטוש רוצה להיטיב עמו. הוא מספק לקאיטוש צעצועים מבהיקים וחדישים, אוכל משובח, מיטות רכות ותפנוקים מכל סוג. המיליונר רוצה להרגיש שהוא אדם טוב. גם המובטלים, גם העובדים במכרותיו, גם המתחרים שלו - כולם שונאים אותו. מעשיו גורמים להם לרע, אבל אם יתנהג אחרת, יהיה רע יותר, לדבריו. כוחות השוק, וכו'... המיליונר רוצה להרגיש אדם טוב. דרך מילוי כל מאווייו ושגיונותיו של קאיטוש. אבל קאיטוש נמלט.

     קאיטוש יוצא למסעות, נוסע באונייה כנער-משרת. מתנסה בעליבות החיים. במסעותיו הוא הופך  לכלב. הופך לעץ ערבה. מתנסה בכאבו של האחר. מתנסה בלהיות חסר מגן. נזכר איך פעם יידה אבן בכלב. "וסטפן אמר לו: מה אתה חושב, כלב זה לא בן-אדם?" קאיטוש נזכר איך סיפר זאת לכל הילדים, וכולם לעגו לסטפן, איזה שטויות הוא מדבר. קאיטוש מבין כעת למה התכוון סטפן. קאיטוש חושב - "כמה חסר מחשבה וגס-רוח יכול להיות האדם. כאשר איננו מהרהר במעשיו. כאשר חש שאיננו צודק אך מסרב להודות בכך." 

    ואני, ברוח הזאת, מבקש להוסיף:

    כמה עוולות אנו יכולים לעשות כאשר אנו משתמשים באחר ובסבלו על מנת לקדם את תחושת שביעות הרצון של עצמנו.

    אנו יכולים לעשות זאת בבלי דעת, לא מתוך כוונה להרע.

    וכדי שנוכל להיטיב עם האחר - אנו צריכים לנסות לראות את הדברים מכיוונו.

    קשה לעשות זאת.

    גם בלי שנהפוך את עצמנו למישהו או למשהו אחר, גם אם נעשה זאת במחשבתנו ובליבנו בלבד, זה קשה.  

    קשה, אבל אפשרי.


    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/11/12 19:37:

      צטט: זכויות הפרט 2011-11-09 13:49:39

       

       

      היסודות המוסריים   


      כעת אנחנו מגיעים לנושא רגיש. על בתי-הספר להפיק אנשים טובים. זה כל כך מובן מאליו כמו -- אימא ועוגת תפוחים.  כמובן, אין אנו רוצים שבתי-ספר יפיקו אנשים רעים.כיצד להפיק אנשים טובים? ופה הקושי. הייתי מעז לומר שלמעשה איש איננו יודע את התשובה, לפחות ממה שאני רואה מסביבי. אולם לפחות אנחנו יודעים משהו על הנושא.  אנחנו יודעים, וידענו (שוב פעם) משכבר הימים. המרכיב החיוני לעשייה המוסרית; המרכיב אשר בלעדיו המעשים הם נטולי-מוסר במקרה הטוב, ובלתי-מוסריים במקרה הגרוע,


      המרכיב הוא אחריות אישית


      כל התנהגות מוסרית טומנת בחובה הנחה קודמת זו. על מנת להיות מוסרי עליך להיות מסוגל לבחור מסלול איזשהו ולקבל על עצמך אחריות מלאה על הבחירה ועל תוצאותיה. אינך יכול לטעון שהנך כלי סביל בידי הגורל, בידי אלוהים, בידי אנשים אחרים, בידי כוח עליון; טיעון כזה הופך מיד את כל ההבדלים בין טוב לרע לריקים מתוכן וחסרי משמעות.  החומר אשר קיבל צורה של הכד היפה ביותר בעולם איננו יכול לטעון לסגולה.

       

      הקטע הזה לקוח מתוך "סוף-סוף חופשי" (free at last) של דניאל גרינברג. אני מאוד ממליץ לקרוא את הספר בכללותו.

       

        9/8/12 18:56:

      צטט: רינה /רביבטל 2008-11-15 19:34:32


      שלום ליאור

      החיבור הכי משמעותי בשבילי אל אנשי חינוך - הוא דרך משנתו וספריו של יאנוש קורצ'אק.

      האיש מהווה עבורי "אב רוחני" ומדריך רב השראה - על אף המרחק במקום ובזמן.

      יאנוש קורצ'אק היה ללא ספק אדם שהבין וראה את הנולד אך מתוך בוחן מציאות מעמיק ונבון במיוחד.

      חייו בשביל הילדים ועם הילדים הם ללא ספק מופת אישי וגם - מודל לתפיסה החינוכית של יוניסף שנסחה זאת לגבי שיתוף ילדים בקבלת החלטות הנוגעות לחייהם: "יוניסף בשביל הילדים ועם הילדים"!

      תודה על כתיבתך.

       

      ותודה גם לך.

        24/5/12 11:08:

      צטט: noa_p 2008-11-07 19:13:19


      קורצ'אק הוא אחד מהמופלאים ביותר שקמו כמחנך ענק ונעים הליכות. 

      בהחלט ניתן לומר עליו- תורתו מתקיימת גם מתקיימת, וקודם כל- קיים אותה הוא עצמו.

      הילדים ששרדו מבית היתומים שלו מספרים על אדם נעים שתמיד ידע לומר מילה טובה לילד זה או אחר.  הם מעריצים אותו גם ממרחק השנים.

      קאיטוש הקוסם הוא ספר נפלא, שמביא את הזוית השניה בכל מילה בו.

      אני מחכה להרצאה שלך בתל אביב (תפרסם פה את הזמן והמקום). 

       

      קודם כל קיים אותה בעצמו... בהחלט, זה הדבר הכי חשוב. תודה נעה!

        23/5/12 11:53:

      צטט: רינה /רביבטל 2008-11-15 19:34:32


      שלום ליאור

      החיבור הכי משמעותי בשבילי אל אנשי חינוך - הוא דרך משנתו וספריו של יאנוש קורצ'אק.

      האיש מהווה עבורי "אב רוחני" ומדריך רב השראה - על אף המרחק במקום ובזמן.

      יאנוש קורצ'אק היה ללא ספק אדם שהבין וראה את הנולד אך מתוך בוחן מציאות מעמיק ונבון במיוחד.

      חייו בשביל הילדים ועם הילדים הם ללא ספק מופת אישי וגם - מודל לתפיסה החינוכית של יוניסף שנסחה זאת לגבי שיתוף ילדים בקבלת החלטות הנוגעות לחייהם: "יוניסף בשביל הילדים ועם הילדים"!

      תודה על כתיבתך.

       

      ותודה גם לך!

        9/11/11 13:49:

       

       

      היסודות המוסריים   


      כעת אנחנו מגיעים לנושא רגיש. על בתי-הספר להפיק אנשים טובים. זה כל כך מובן מאליו כמו -- אימא ועוגת תפוחים.  כמובן, אין אנו רוצים שבתי-ספר יפיקו אנשים רעים.כיצד להפיק אנשים טובים? ופה הקושי. הייתי מעז לומר שלמעשה איש איננו יודע את התשובה, לפחות ממה שאני רואה מסביבי. אולם לפחות אנחנו יודעים משהו על הנושא.  אנחנו יודעים, וידענו (שוב פעם) משכבר הימים. המרכיב החיוני לעשייה המוסרית; המרכיב אשר בלעדיו המעשים הם נטולי-מוסר במקרה הטוב, ובלתי-מוסריים במקרה הגרוע,


      המרכיב הוא אחריות אישית


      כל התנהגות מוסרית טומנת בחובה הנחה קודמת זו. על מנת להיות מוסרי עליך להיות מסוגל לבחור מסלול איזשהו ולקבל על עצמך אחריות מלאה על הבחירה ועל תוצאותיה. אינך יכול לטעון שהנך כלי סביל בידי הגורל, בידי אלוהים, בידי אנשים אחרים, בידי כוח עליון; טיעון כזה הופך מיד את כל ההבדלים בין טוב לרע לריקים מתוכן וחסרי משמעות.  החומר אשר קיבל צורה של הכד היפה ביותר בעולם איננו יכול לטעון לסגולה.


      תורת המוסר מתחילה בהנחה שאדם אחראי למעשיו. זה דבר נתון. בתי-ספר אינםיכולים לשנות זאת או להפחית ממנו.  בתי-ספר יכולים, לעומת זאת, להכיר בדבר או להכחישו.


      לדאבוננו, למעשה כל בתי-הספר היום בוחרים להכחיש שלתלמידים יש אחריות אישית למעשיהם, אפילו בזמן שהמנהיגים של בתי-הספר האלה משלמים מס שפתיים למושג. ההכחשה היא משולשת: בתי-הספר אינם מאפשרים לתלמידים לבחור את דרך פעולתם במלואה;  הם אינם מאפשרים לתלמידים לצאת לדרך, לאחר שנבחרה; ואינם מאפשרים לתלמידים לשאת בתוצאות הבחירה, ברגע שנעשתה ובתוצאות הפעולה ברגע שבוצעה. חופש בחירה, חופש פעולה, חופש לשאת בתוצאות הבחירה והפעולה  אלה הם שלשת מרכיבי החופש אשר מהווים את האחריות האישית.


      זה לא חדש שבית-הספר מגביל, כעניין של מדיניות בסיסית, את חופש הבחירה והפעולה. אולם האם זה מפתיע אותך שבית-הספר מגביל את החופש לשאת בתוצאות של מעשינו? אין זה צריך להפתיעך. זה הפך להיות עקרון של החינוך המודרני שנפש התלמיד ניזוקה במידה והיא מוכה על ידי שתי הרעות החולות: הצרה והכישלון. "הצלחה מצמיחה הצלחה" היא השיבולת היום; עידוד, להקל על האדם המדוכא, למנוע כשלנות מאכזבים, הרשימה ארוכה. 


      אין זה פלא שבתי-הספר שלנו אינם מצטיינים בחינוכם המוסרי. הם מתרצים את כישלונותיהם באומרם שהחינוך המוסרי שייך לבית. כמובן שהוא שייך לשם. אולם האם זה מוציא אותו מרשות בית-הספר?


      בחזרה לדברים הבסיסיים. בבית-הספר עליו אני מדבר שלשת מרכיבי החופש פורחים. האחריות קיימת אצל כל אחד.  האחריות היא אוניברסלית, תמיד-נוכחת, אמתית. אם יש לך ספקות, בוא ותתרשם בבית-הספר. תביט בתלמידים בפעולה. תלמד את מערכת השיפוט. תהיה נוכח בסיום הלימודים, בו על התלמיד לשכנע את עמיתיו שהוא מוכן להיות אחראי על עצמו בקהילה בכללותה, בדיוק כפי שהוא היה בבית-הספר.


      האם בית-הספר עליו אני מדבר מפיק אנשים טובים? חושבני שכן. וגם אנשים רעים. אולם גם הטובים וגם הרעים הפעילו אחריות אישית למעשיהם כל הזמן, והם מודעים לכך שהם חייבים בדין וחשבון מלא למעשיהם (אַחְרָיוּתִיּוּת, בעברית). זה מה שמבדיל את בית-הספר עליו אני מדבר מהאחרים.

       

       

        5/10/10 08:01:

      צטט: רונתי 2008-11-07 09:08:00

      אחד המופלאים שבספרי הנעורים שנכתבו אי-פעם

      יש עוד רובד מופלא ונועז במיוחד בספר הזה, שלא התייחסתי אליו כאן, ואולי אכתוב עליו פוסט נפרד. וזה - דברים שמתרחשים על הגבול שבין המציאות לחלום. 

        5/10/10 07:59:

      צטט: רונתי 2008-11-07 09:08:00

      היטבת לציין כי העיקר ב"קאיטוש" הוא דמותו של הנער שאין דומה לה בספרות, דמות מורכבת, אפילו מסובכת, עלילותיו ומבוכותיו גדולות על גילו הרך, אך הוא מתמודד ולומד. קורצ'אק עצמו היה מכשף בהכרתו את הנפש האנושית.

       

      תודה רונתי,

      הדמות של קאיטוש באמת מרתקת במיוחד. הוא גם ילדותי, חסר אחריות, עושה שטויות ומשגע את הסובבים אותו - וגם בוגר, עמוק, שקוע בעניינים שברומו של עולם, רוצה בכל מאודו לעזור.

      לפעמים נדמה שמה שמעניין אותו זה רק הכיף שלו באותו רגע, לפעמים הוא מגלה רגישות יוצאת דופן לאחר. גם קאיטוש עצמו לא יודע עד כמה הוא רגיש וכמה הוא רוצה להיטיב. הוא מגלה את זה לקראת סוף הספר, במעורפל.

      בעבודתי עם נוער -

      אני פוגש הרבה קאיטושונים כאלה.

        22/12/08 22:39:

       

      כמה טוב לדעת שמורשתו של יאנוש קורצ'ק ממשיכה אחריו.

      אני מכירה מישהי, כיום בת למעלה מ-90, שעבדה יחד עם יאנוש קורצ'ק וכשעלתה לארץ שימשה כמורה שנים רבות והפכה להיות המורה לחיים של רבים וטובים שעד היום שומרים איתה על קשר הדוק  ומלא הערכה. 

      ליאור, גם אני אשמח לשמוע מתי אתה מתכוון להעביר את ההרצאות.

        15/11/08 19:34:


      שלום ליאור

      החיבור הכי משמעותי בשבילי אל אנשי חינוך - הוא דרך משנתו וספריו של יאנוש קורצ'אק.

      האיש מהווה עבורי "אב רוחני" ומדריך רב השראה - על אף המרחק במקום ובזמן.

      יאנוש קורצ'אק היה ללא ספק אדם שהבין וראה את הנולד אך מתוך בוחן מציאות מעמיק ונבון במיוחד.

      חייו בשביל הילדים ועם הילדים הם ללא ספק מופת אישי וגם - מודל לתפיסה החינוכית של יוניסף שנסחה זאת לגבי שיתוף ילדים בקבלת החלטות הנוגעות לחייהם: "יוניסף בשביל הילדים ועם הילדים"!

      תודה על כתיבתך.

        7/11/08 19:13:


      קורצ'אק הוא אחד מהמופלאים ביותר שקמו כמחנך ענק ונעים הליכות. 

      בהחלט ניתן לומר עליו- תורתו מתקיימת גם מתקיימת, וקודם כל- קיים אותה הוא עצמו.

      הילדים ששרדו מבית היתומים שלו מספרים על אדם נעים שתמיד ידע לומר מילה טובה לילד זה או אחר.  הם מעריצים אותו גם ממרחק השנים.

      קאיטוש הקוסם הוא ספר נפלא, שמביא את הזוית השניה בכל מילה בו.

      אני מחכה להרצאה שלך בתל אביב (תפרסם פה את הזמן והמקום). 

        7/11/08 09:08:

      אחד המופלאים שבספרי הנעורים שנכתבו אי-פעם, הנער-הקוסם הכי אמיתי, הכי אוריגינלי, לצערו הרב של הארי פוטר (גם שם מתנגחים הטוב והרע, אולם אבוי - בשטחיות כה אופיינית לזמננו), עמיתו המפורסם ממנו. למעשה, הילדים של היום בקושי מכירים את קאיטוש המכשף. תודה לך על שהזכרת אותו. 

      יאנוש קורצ'אק עסק בשאלת הטוב בהרבה מכתביו. בעיקר לנוכח הרוע - חולי, עוני ושאר עוולות, חלקן מעשי ידי אדם וחלקן גזירה משמים (האומנם?).  "קאיטוש" לא נותן תשובות חד-משמעיות, אבל הוא מרתק בדרך שבה הוא פורש בפנינו את ניפתלותן ועיקשותן של דרכי האדם, עם כל ה"כוונות הטובות".

      היטבת לציין כי העיקר ב"קאיטוש" הוא דמותו של הנער שאין דומה לה בספרות, דמות מורכבת, אפילו מסובכת, עלילותיו ומבוכותיו גדולות על גילו הרך, אך הוא מתמודד ולומד. קורצ'אק עצמו היה מכשף בהכרתו את הנפש האנושית.

       

      ארכיון

      פרופיל

      liordagan
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין