פנה נזיר למורה יואה שאן שישב במדיטציה : על מה אתה חושב כשאתה יושב ללא תנועה ? אני חושב על לא לחשוב איך חושבים על לא לחשוב ? בלא - מחשבה
ומה היה לפני שהתחילה מלחמת הדתות ? כלום. אבל הכלום הזה לא היה כלום. היתה תנועה בדממה ודממה בתנועה. אתם בטח שואלים : כמה תנועה ? ואני שואל : לעשות מהר או למהר לעשות ? דממה היא המצב הטבעי לפני שהתנועה מתחילה. זהו הבסיס לכל התנועות. אם אין אנו יכולים להבחין בין חוסר תנועה מוחלט (קיפאון), לבין תנועה, הרי שלא נוכל להגיע לתואם אמיתי. חלק אחד, או יותר, של הגוף תמיד ינועו פחות מדי או יותר מדי, ויעילות התנועה תפחת. אולם, כשתנועה (התחלתית) נובעת מדממה אמיתית, נוכל לשלוט בה ברמה גבוהה. בד בבד עם הדממה בא איזון אמיתי - האלמנט החיוני ביותר ליעילות התנועה. איזון כזה מאפשר שחרור מוחלט של מתח ורגיעה שלמה, שהם תנאים הכרחיים ליצירת אחדות ותואם בין הכוונה לגוף. מהאיחוד הזה נולד הכוח החזק ביותר. גוף הנמצא אפילו בחוסר איזון קל, דורש תיקון והתאמה מתמשכים ובזבוז משאבים (אנרגיה). אלה גורמים למתח ומונעים תנועה אופטימלית. במילים אחרות, תנועה המתחילה ממצב של חוסר איזון אינה יכולה להגיע למימוש ברמה גבוהה. במהלך החיים אנו רוכשים הרגלים גופניים שגויים ומאבדים את היכולת המקורית של אחדות הכוונה והגוף, גמישות וספונטניות, שהיתה מצבנו הטבעי. אם נתחיל בתנועה מורכבת בטרם תיקנו את ההרגלים הללו, יתבטא חוסר היעילות בתנועה גם בתנועות החדשות שנלמד, ואף יתעצם בהמשך הדרך. לכן, מומלץ לנסות לתקן את ההרגלים הלקויים על מנת לבנות בסיס יציב. מדיטציה, מכל סוג וזרם, עושה בה בעת את שתי הפעולות : "מנפה" ומתקנת הרגלים גופניים שגויים ומגבירה את האיזון, הכוח והרגישות. הביטוי המעשי של " דממה בתנועה ותנועה בדממה" הוא, כשקיימת תנועה - היא שלמה, יעילה, ומתואמת, ואילו כשהיא פוסקת - היא פוסקת באופן מוחלט. בדממה יש צורך לנתק לזמן מה את שטף המחשבות. בלי להתעכב על המחשבות שחלפו, בלי לזמן מחשבות עתידיות. שוהים, ולו לרגע קצר, במצב של ערות לרגע ההווה, משוחררים ממחשבות סדורות. בהדרגה, צעד אחר צעד, לומדים להעריך ולשמר מצב ערות זה. כל עוד הגלים מסעירים את האגם - מימיו חמרמרים. מרגע שהגלים שוככים - הבוץ שוקע , המים שבים ונהיים צלולים.
|
נושמת...
בתגובה על חוט מושך מן הלשון
ואחרי ככלות הכל
בתגובה על אורחה במדבר
תגובות (43)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אומרים שכשהתלמיד מוכן, המורה מופיע...
אני מוכנה.
לאור תגובתך נראה לי שבמקרה זה אשאר דומם.
בתודה ובברכה.
בכל פעם שחופנת ידיי באדמה מוצאת בה אבנים זוכרת כי הדממה היא רק בעולמי כי בעולמה של האבן רוחשים חיים ולו יכולתי לשמוע אותם את האורגניזמים החיים הייתי משתאה לריקוד החיים.....
שמח שהגעת לגילוי, סוזן
And you want to travel with her
And you want to travel blind
And you know that she will trust you
For youve touched her perfect body with your mind.
אני בנאדם מאוד שקט, לכן קל לי להכנס למצב מדיטטיבי. אבל לקלח לי המון זמן לקבל את השקט הזה ולהעריך
אותו. חשבתי שאני לא מתקדמת , לא מתפתחת ואז, באחת המדיטציות הגיע אלי המסר הזה : יש תנועה בתוך הדממה,
ממש במילים האלה....
לכן זה מאוד מרגש אותי מה שכתבת.
תודה,
ס ו ז ן
נורא יפה.... הבסיס לתנועה ... הרגלי התנועה
והחיבור שלהם לסרבול תנועה.
מפרה את הדממה, רק כדי לומר תודה על משהו נוסף שיעזור לי לשמור על האיזון והשפיות בתוך הרעש מסביבי.
מסכים בכל לבי. צליל ותנועה הם ביטויים שונים שמקורם אחד. שבת שלום ומבורך
אִישׁ תָּם הָלַךְ בָּרִי בַּמְּסִלָּה וְהִתְבָּרְרוּ מְזִמּוֹתָם נִגְלוּ בְשִׂכְלוֹ כִּי הִתְיַמָּרוּ נִתְגָּאוּ כִּי יָדָם חִישׁ עָשְׂתָה וְלֹא נִגְלָתָה אָרְגוּ תַרְמִית הֲרוֹג הַמֶּלֶךְ וַיִּתְאַזָּרוּ וְנִבְקַע הַצֶּדֶק נִרְאָה כִּי שָׁגוּ בָרוֹאֶה וְצוּר הֵפִיק מִשְׁפָּט יַחְדָּו מֵחֶלְדָּם נִנְעָרוּ
באותה המידה -במקום שיש דממה וממנו יוצאת בעצם התנועה...
יש את אותו אלמנט גם בהפקת קול.
לפני שזמר מתחיל את השיר-עוד לפני ששיוצאת המילה הראשונה-
יש את הדממה- כהכנה "להוצאת" הצליל המכוון והנכון.
צליל-תוצר של תנועה קטנה במיתרי הקול.
אהבתי מאוד.
שבת שלום
דפנה
בשמחה ושבת שלום
בלי חוה
אין שלוה
לא, לא, לא, לא, לא
ואני רוצה
אך איני מוצא
אללי.
זה שובר
לא עובר,
לא, לא, לא, לא, לא
ולבי כואב
וראשי סובב
מעלי.
אני קוראת את זה מהבוקר בהפסקות
בעבודה ..
..עכשיו בשקט הלילה , קראתי בשלמות ..
ורציתי להגיד תודה
גם אני משתדל...מזכיר לי את ההופעה המאתגרת של לורי אנדרסון שלשום. גשם של מילים שנונות, נבונות, מרהיבות, מפזזות. אבל מה, לא התרגשתי.
אין לי ראש למילים ארוכות
ואתה מן מילה ארוכה שכזאת.
אין לי מילים
אני דוממת.
מירה
מעולה.
הר גבוה - מאיפה נוכל לראותו
מהמקום הזה אני קד לריחו הצלול
זה טוב לכל העונות !
בדומיית עלי שלכת
על פני שדות היום גווע
האם במשעולים היא מהלכת
העוד זוכרת היא לילות אהבה.
היי...טוב, עשיתי את שלי ועכשיו אני יוצא לגמלאות.
הצלחת לשעשע אותי עם וואנג. התרגום נשמע מוכר...
ספרי המהולל עדיין לא יצא , אלא עדיין בתהליך (כפי שאני אומר כל שנה). סיכויים יותר מטובים לשנה הבאה (אינשאאללה).
כולם התחילו כך, עלה אחרי עלה...
חן חן. תודה על היונה.
שמש בגבעון דום. הכל ענין של תפיסת המרחב.
אלה שהלכו מתרחקים מדי יום
אלה שבאים מתקרבים מדי יום
קשה לעמוד בפני הבקשה המרגשת, אולי בשבוע הבא...
בשמחה.
עומדת לבדך, לא תשני מקום,
את לב מי לא תשמחי ?
היי רון. כבר אגדי ? עוד בחיי ???
אני בהחלט מתכוון לכל סוגי התנועה, אם כי התהליך הוא בדרך כלל אימון סדור ומובנה שלאחר הטמעתו ניתן ליישמו ביומיום.
אין נושא שהוא רציני מדי לשטויות. זוהי מחאתי השקטה בעקבות מסר שקבלתי מאחת הקוראות כי לצד מילים יפיפיות מסרי לא תמיד מובנים...חכו לשובו של הסוריאליזם הבא "ג'ינג'יס חאן רוכב הערבות" (בבישול).
חלומות פז
בכבוד.
חן חן. מזל שכמה מסדרי הטבע עדיין פועלים.
היפה בעצי שמים וארץ
התפוז בא לכאן תמיד
היי מירי. שמח שמצאת עניין...* המים שבים ונהיים צלולים - גמאני.. :)
אין שמץ של מושג...
אבל מתנגן לי כעת בראש
....בדומיה, עלי שלכת......
איש פיוטי ויקר אחד... כרגיל החכמתי מכל מילה שלך.
בעבר ניסיתי לתרגל מדיטציה, ותמיד הרגשתי שהמוח שלי, המרדן, לא מסוגל לנקות את המחשבות הטורדניות ולהיכנס לשקט האולטימטיבי... עכשיו כשקראתי אותך הבנתי כמה דברים חשובים. תודה :-)
...'ואי אפשר לשום גשם בעל נפש להתנועע כאחת שתי תנועות מתחלפות מצד שני ציורים מתחלפים, כמו שאי אפשר לאדם שיתנועע למזרח ולמערב כאחד במצוות שני מלכים, שהאחד יצווהו להתנועע למזרח והאחד יצווהו להתנועע למערב...'
-
"חוסר פעולה הוא פעולה אמתית. מאה פעולות אינן משתוות לרגע אחד של דממה. מאה תנועות אינן משתוות לרגע אחד של עמידה ללא תנועה. תנועה גדולה אינה משתווה לתנועה קטנה. תנועה קטנה אינה משתווה לחוסר תנועה". (וַואנג שִׂיַאנג - גַ'אי)
'נמר לבן דרקון אפל יצא כבר'?
תודה, צבע השרב
אני אנסה.
יופי
נשארתי בדממה........
בעודי קוראת .
בהחלט דרוש אימון מתמשך,ואולי גם דרך חיים כדי לזכות בדממה הזאת!
עוד.
בבקשה.
היי פיוט האגדי
אתה מתכוון גם לתנועות יומיומיות כמו קימה, ישיבה, הליכה, התמתכות וכו'
לא רק לתנועותיו של הלוחם, נכון?
כרגיל, אני אוהב את כתיבתך.
הפעם חסר לי הסוריאליזם. זה נושא רציני מידי לשטויות?
יום מעולה פלוס ופיוטי
רון
:-)