יודעת ומרגישה, קובעת ומעבירה.

והתגובה- לא מהססת, ולבסוף מגיעה.

"איך את יודעת"? "איך זה שאת מבינה"?

ואני אומרת:

יש בי מיכל - שיכול להכיל, לקבל ולתמלל.

כמו מועבר צינור ממני ונוגע מבלי לאמלל.

פוגעת ויודעת חשה עד עמקי נשמתי.

איך במחי מילה מצליחה לאגור בינתי.

להוציאה ממני לעבר המבקש תשובתי.

מעצם ההקשבה הנגיעה והתובנה.

המועברת בדקויות ועושה את הפליאה.

מערסלת, מחבקת, תומכת, ומרגיעה.