פתאומית מרוח סתמית ואקראית בתשוקה שתוקה
אולי מהוססת הדורסת את הזמן וגורסת אותו בדעתה במלאכת מחשבת ששבשבת הרוח אומרת שיש להרבות לשבת עד שהחורף יפשיר להתבונן כיצד האביב בא וחולף החורף והסתיו שב
אני נכון בהגיון בשגיון
להסתכל עמוק לתוך עינייה לאט להפשיר את בגדיה הרוחניים והרחניים ששדייה יהיו זקורים או נפולים העיקרים; שדעותיה תבונותיה יהיו ברורות ללהבה המציתה איש ואישה המבשילה לאהבת אמת זו המשילה את כסות בגדיה מסוכותיה ששם עומדים נרעדים וחדלים מנדודים
|
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
רוח פתאומית
ששם
שתוקה בתוך כלאיים
תלבלב ותפרח.
--------------------------
*
טולה.
שאלת שאלה
התשובה נהירה
ומה שלא שאלת
נמצא כאן
עוד מאתמול רציתי להגיב
לא מצאתי המילים..
עדיין לא מוצאת המילים לבטא את אשר שורותיך אלה מעוררות בי
רק שחש לי כאילו אני כתבתי שורות אלו
כל כך.....מהעומק ומגרעין האמת הכמהה להתממש..
תודה לך על הפלא והקסם שבפשטות מילותיך..ושבת שלום
מאיזה
יופי של שיר
אהבתי
עידית
אני נכון בהגיון בשגעון...
(ברשותך קראתי את זה בשירה גדולה בלב)
מתה על שילובי המילים שלך.
נהדר!
......גם לי נמאס לנדוד
ואתה?
את שלך אתה מוכן להשיל?
יפה בעיניי
מעודן ותחושתי
מ. חבר
אתה אוהב הפתעות.
הפתעות תמיד מרגשות.
תודה
שבת לטוב.
כתיבה טובה מאוד
אהבתי מאוד מאוד.
אל אולי, היא תגיע רק תרצה.
תודה.
יופי של יצירה
תודה
*
יפה פתחת ב"אולי"
הכל אפשרי...