בצער רב וביגון קודר, הנני מודיעה בזאת על פטירתו בטרם עת של.....

24 תגובות   יום חמישי, 6/11/08, 09:41



    בצער רב וביגון קודר, הנני מודיעה בזאת על פטירתו בטרם עת של.....

  בצער רב וביגון קודר, הנני מודיעה על פטירתו בטרם עת, של חברי, ידידי הנאמן, ההולך איתי לאורך כל הדרך, צמוד צמוד, בשעת  שמחה ובשעת עצב ודעכה. הוא נמצא שם תמיד. איתי, למעני, ובשבילי!!!  ללא תלונות מיותרות, שוטטנו ביחד בחנויות ממוזגות, בדוכני מציאות, בארץ ובחו"ל, בשווקים,    תמיד איתי, תומך בי, מסתיר ממני את האמת הקשה רק כדי לא לגרום לי לדכדוך ועוגמה. אף פעם לא העז לצעף מבט קשוח ומאכזב ולהפציר בי - 


ממי, את צריכה ללכת לקבוצת גמילה- את פשוט מכורה! ותאמיני לי אני  אומר לך את זה רק מתוך אהבה גדולה. ,


אני מודע לעונג הרב של התמכרותך המתקתקה אלי,, אני גם מודע לרגשות האשם ולסבל  שלך ב- 15 לכל חודש. את לא צריכה להגיד מילה. אני פשוט קורא את שפת הגוף שלך, רק אני מזהה אצלך  את התקפי החרדה., כמו בכל זוגיות אינטנסיבית ושקיפה,  החלטנו ללכת  למגשר עם נוכחות כבדה, הוא יושב טוב טוב בכיסא מנהלים בסניף המדוגם של בנק הפועלים. תגידי לי  איך הוא מעז בכלל להתערב בינינו ולקבוע נחרצות-  .מערכת היחסים הזאת היא בלתי ניתנת לריסון,  ביחד אתם סובלים מנטייה חמורה  להרס עצמי.  זה או שניכם ביחד או כל אחד לחוד!!   ועדיפה האופציה האחרונה. 


בהתחלה עוד חשבנו שנצליח לגשר על הפערים, נפתור מחלוקות. זה קורה להרבה זוגות., אבל ממי משהו קרה לך אתמול - היית כבוייה ומיואשת  ברמות., ושלא כהרגלך דווקא  אחרי מסע קניות מטורף, , והכרות עם כספומטים חדשים, . אולי פתאום הבנת שיש לך באמת בעיה של  דחיית סיפוקים, .. אבל ככה. לקרוע אותי לגזרים??


 נפגעתי ברמות קשות, , אני לא רוצה  שתשבי עלי שבעה. !!!


 אני מקווה בשבילך שלא תרגישי עצבות ומרה כבדה. אני בטוח שלמצוא לי תחליף יהיה לך קשה מאד. מותק,   אותי לא עשו באצבע , ולא קונים בזול. אין לי מחיר לא בשקלים לא ביורו ולא בדולרים ירוקים.


  חברים וחברות, אתמול  אזרתי אומץ ועשיתי מעשה "רע"-  בגדתי בנאמנותי הבלתי מסויגת לחברי הנאמן, - 


 מר ישראכראט כרטיס האשראי.



לאחר אין ספור חיבוטי נפש קשים, הצהרה כוונות וניסיונות כושלים מן העבר . מחצתי את כרטיס האשראי שלי לשני חלקים, נפרדתי ממנו ללא שום טקסים מיוחדים, ככה באסרטיביות ונחישות  שלחתי את  ידידי אהובי המסור והנאמן   לתקופת צינון בלתי מוגבלת. בא לי לבכות, אבל לא, החיים ממשיכים או יותר נכון חייבם להמשיך גם בלעדיו, ואם הוא באמת חבר אמיתי  שלא נוטש בשדה הקרב, אני בטוחה שישמח לקבל אותי בחזרה.


 מה עושים עכשיו,??? איך מתארגנים עם כסף מזומן  מוגבל בארנק, ???


אשמח לקבל טיפים, עצות,  להתנהלות חדשה...


דרג את התוכן: