אינני מבין את חוסר פעילותו של הממונה על שוק ההון, ידין ענתבי. אני מתעניין בפעילותו כיוון שהוא עלול לגרום לי מחיקה הדרגתית של חסכונותיי. במצב הקיים, המשק הולך ונכנס לקיפאון עקב אי ודאות, חוסר אמון שמוביל במחסור באשראי בד בבד עם ייקורו. כלומר, לא רק שתנאי האשראי התייקרו בשיעורי הריבית ובתנאי ההחזר ובביטחונות הנדרשים, אלא היקפו - הופחת באופן משמעותי. אדם פרטי שקיבל בעבר מסגרת אשראי של 50,000 שקל כנגד הכנסתו, יקבל כעת באותם נתונים פחות ממחצית. המשמעות: צמצום הכסף הפנוי העומד לרשות הציבור. שערו בנפשכם מצב דומה ואולי חמור עוד יותר בקרב הפירמות הכלכליות הפועלות בארץ ובעולם. פירמה זקוקה לאשראי על מנת לפתח ולבצע פרויקט שקיבלה על עצמה. חלק מהותי מהפרויקט מותנה בגיוס כספים באשראי מבנקים ומוסדות פיננסיים. אם הפירמה לא תקבל את האשראי המבוקש בהיקף הנדרש לא יצא הפרויקט אל הפועל. הפירמה ניגשת לבנק כדי לקבל 100 מיליון דולר, סכום שנראה סביר לפני שנה. והיא נענית בשלילה. המשמעות: הפרויקט נעצר והעובדים מפוטרים וכל קבלני המשנה מובטלים מעבודה וכמובן מצמצמים את ההוצאות שלהם על ידי פיטורים. תגובת שרשרת שתגרום לעצירה הולכת וגדלה של הפעילות העסקית בארץ ובחו"ל. חלק מהפירמות יקפיא לזמן מה את פעילותו וחלק אחר יעתיק את פעילותו למדינות בהן האשראי ניתן וכוח העבודה זול. ברגע שיקרה מצב כזה, הפוטנציאל של הפירמה נוטש אותנו לזמן ארוך.

ואיך כל זה משפיע על פעילותו או אי פעילותו של הממונה על שוק ההון. ראשית, ערכן של הפירמות בהן משקיעות חברות האחזקה של קופות הגמל, קרנות הנאמנות וביטוחי המנהלים - יורד. אג"ח של פירמות שפעם הניבו תשואה סולידית שנתית ונחשבו לעוגן השקעה, ירדו באופן חד בבורסה והתוצאה: תשואות של שתי ספרות ואפילו שלוש. תשואות אלו מעידות על סיכוי גובר של חדלות פירעון לקרן האג"ח ואפילו לתשלומי הריבית התקופתיים. הקטנת שוויו של עוגן ההשקעות יביא לשתי תוצאות: שווי הרכוש של החוסכים, אותן קופות, קרנות וביטוחים, יקטן עוד יותר ובהלת המשיכות תגדל - דבר שיוריד עוד יותר את יכולת חברות האחזקה לתפקד. שנית, תמונת המצב שתוארה קודם מובילה אותי למסקנה כי הממונה על שוק ההון אינו מטפל בשורש הבעיה: מחנק האשראי אלא בניסיון להקטין את התופעות שנגרמות מהבעיה המרכזית. משול הדבר לאדם שבמקום למנוע שיטפון בנקודת היווצרו, עוסק בבניית סכרים לאורך נתיב הזרימה. וכיצד מונעים את השיטפון? על ידי פתרון למחנק האשראי. האם תחום זה שייך לממונה על שוק ההון? לא! אינו שייך. אבל, הציבור סובל מתוצאות השיטפון וכנציג החסכונות של אותו ציבור הוא חייב לפנות אל שר האוצר, המפקח על הבנקים על מנת למצוא פתרונות חירום ומיידיים למצוקת האשראי. ואם הבנקים אינם נותנים אשראי לפרויקטים קריטיים, יחליף אותם בנק ישראל. לדוגמא, חברת תשתית הפועלת בישראל זקוקה למיליארד דולר כדי לבצע פרויקט תשתית. החברה תגיש את הצעותיה לועדת אשראי שתכונס בבנק ישראל. הועדה תבדוק את נתוני הבקשה, תוודא את ישימותה, את יכולת ההחזר של האשראי, תקבע אבני דרך לליווי ותורה לקבוצה של בנקים להעמיד את האשראי בתנאים שייקבעו ע"י בנק ישראל. לאשראי הניתן תינתן ערבות מדינה בשיעור שייקבע. מומחי אשראי ומומחי תשתית ילוו את הפרויקט כדי לוודא שהכסף הניתן בהדרגה מוצא למטרה שלשמה נועד.

הבעיה ברורה. הפיתרון נמצא מולנו. מה שנשאר הוא להחליט ולבצע ובמהירות.