גשם כבד

חותך את אורות רציף התחנה

למיליון רסיסים קטנים

את יורדת מרכבת לילה אחרונה

גשם מרטיב את דימעותייך

את לא ברורה

כמו ענני הסופה

אני עטוף בסימני שאלה

מצפה לתשובתך הברורה

מנסה לגרש ערפל מחשבות

עם גפרור של תחושה

את שבאת מרחוק

ראית להבה קטנטנה

באת אליי

וחיבקת כמו הרוח

עת כבו  אורות התחנה