כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    זכרונות של עו"ד מזדקן

    תגובות (12)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      20/7/12 22:15:

    צטט: מרב 1956 2012-07-20 04:52:21

    הבאמת אתה מאמין שקבלת המסמכים התבצעה בזכות שיערה הגולש?


    המשפט הזה

    השאלה איך אתה מדבר חשובה לא פחות מ-מה אתה אומר

    הוא נר לרגליי בעבודתי.

    לא היו לה נימוקים אחרים משהצגתי אני, ואשר לא שכנעו.

    מאחר ששוחד היא לא שילמה - זו על כן האפשרות הסבירה ביותר.

      20/7/12 04:52:

    הבאמת אתה מאמין שקבלת המסמכים התבצעה בזכות שיערה הגולש?


    המשפט הזה

    השאלה איך אתה מדבר חשובה לא פחות מ-מה אתה אומר

    הוא נר לרגליי בעבודתי.

      7/11/08 22:30:

    צטט: רוזמונד 2008-11-07 20:30:28

    אריאל, 

    אני מקווה שאני לא מתפרצת לדיון פרטי, אבל מצא חן בעיני  

    "ההבדל בין פקיד זוטר לשופט עליון הוא במידה, לא בעקרון."

    ורציתי להוסיף, שבמשך שנים רבות האמנתי, בתמימות, שיש לי מזל מיוחד, שדלתות סגורות נפתחות בפני, שתמיד אנשים שמחים לבוא לקראתי ולעזור. רק בשנים האחרונות הבנתי שזה קשור גם ל"אופן ההצגה" כפי שציינת.

    עדיין יש לי הרבה מזל שקיבלתי את "אופן ההצגה" המשכנע.

     

    רוזמונד,

    ודאי שאין זה "דיון פרטי". הרי הוא מתפרסם באתר.

    ולגופו של ענין (אם יסולח לי),

    מחקרים הראו שאנשים יפים מתקבלים בקלות רבה יותר לעבודה, וגם שרות טוב יותר.

    מחקרים גם הראו שגברים גבוהים יותר - מקבלים משכורות גבוהות יותר.

    בקיצור - "יוסיף דעת יוסיף מכאוב".

    מזל וגנטיקה הם פקטורים חשובים. אם גם לא בלעדיים. כולנו מכירים את אלה שנראו טוב - עד שפתחו את הפה.

      7/11/08 20:30:

    אריאל, 

    אני מקווה שאני לא מתפרצת לדיון פרטי, אבל מצא חן בעיני  

    "ההבדל בין פקיד זוטר לשופט עליון הוא במידה, לא בעקרון."

    ורציתי להוסיף, שבמשך שנים רבות האמנתי, בתמימות, שיש לי מזל מיוחד, שדלתות סגורות נפתחות בפני, שתמיד אנשים שמחים לבוא לקראתי ולעזור. רק בשנים האחרונות הבנתי שזה קשור גם ל"אופן ההצגה" כפי שציינת.

    עדיין יש לי הרבה מזל שקיבלתי את "אופן ההצגה" המשכנע.

     

      6/11/08 18:41:

    צטט: עו"ד - skipper 2008-11-06 18:35:18


    אריאל, גם לפקיד בטאבו יש שיקול דעת על סמך העובדות

    שמוצגות בפניו.

    קרי נטל השכנוע במקרה זה היה גורם חזק יותר בשיקול דעת הפקיד.

     

     

    כן, גם זו דרך להסתכל על המקרה, ואפילו דרך חיובית.

      6/11/08 18:39:

    צטט: עו"ד אילנה דור 2008-11-06 18:31:32

     

    וזה מזכיר לי סיפור -

     

    בתחילת דרכי כעו"ד ירוקה ונראית לא רע - הופעתי בפני שופטת שמסיבות

    מובנות לא אזכיר את שמה ואף לא את בית המשפט שבו ישבה.

    את הצד השני יצג עו"ד מבוגר ומנוסה. בדיון המקדמי הראשון שאלה השופטת אם יש שני צדדים ואותו עו"ד מיהר להשיב: "כן גבירתי, יש צד יפה וצד פחות...

    מאותו רגע הוא גזר את דיני לעבוד מאוד קשה בתיק...ולשקול ברצינות את ההצעה שלו

    לפשרה.

    כן, המשפט גוזר את דינך, גם אם אמרת אותו בשולחן הקפה:

    חסר מזל כלשהו מצא עצמו מסב לשולחן אחד עם מדאם דה סטאל, בעלת הסלון הספרותי הידוע, ומדאם רקמיה, פילגש המלך.

    כדי לצאת בסדר עם שתיהן, אמר: "כבוד גדול הוא לי לשבת עם שתי נשים, שאחת היא סמל החכמה, והאחרת סמל היופי".

    שתיהן קמו נרגזות מן השולחן. 

     

      6/11/08 18:35:


    אריאל, גם לפקיד בטאבו יש שיקול דעת על סמך העובדות

    שמוצגות בפניו.

    קרי נטל השכנוע במקרה זה היה גורם חזק יותר בשיקול דעת הפקיד.

     

      6/11/08 18:31:
     

    וזה מזכיר לי סיפור -

     

    בתחילת דרכי כעו"ד ירוקה ונראית לא רע - הופעתי בפני שופטת שמסיבות

    מובנות לא אזכיר את שמה ואף לא את בית המשפט שבו ישבה.

    את הצד השני יצג עו"ד מבוגר ומנוסה. בדיון המקדמי הראשון שאלה השופטת אם יש שני צדדים ואותו עו"ד מיהר להשיב: "כן גבירתי, יש צד יפה וצד פחות...

    מאותו רגע הוא גזר את דיני לעבוד מאוד קשה בתיק...ולשקול ברצינות את ההצעה שלו

    לפשרה.

      6/11/08 18:25:

    לאילנה ויגאל

    אני מודה לכם, כמובן, על העצות, שבאו בדיוק ברגע בו נזקקתי להן. חיוך
    אכן, פוסט זה בא להדגיש את החולשות האנושיות וכו'.

    הבעיה מבחינתי היתה ונשארה, שאני מזהה חולשה אנושית כשאני רואה אותה. לא לחינם ציינתי שהפקיד היה בן חמישים. בשבילי, בן השלושים אז, המחשבה ש"זה מה שיעשה לו את היום" - לא התאימה.

    ולגופו של הפוסט והדיון: ההבדל בין פקיד זוטר לשופט עליון הוא במידה, לא בעקרון.

      6/11/08 18:14:

    צטט: יגאל קרט 2008-11-06 18:08:55

    בחייך, ב- 20 שקל אתה קונה היום פיאה נוכרית שמגיעה עד הריצפה, לא רק עד הבירכיים...קריצה

     

    יגאל, עזוב פאה....פשוט מלכתחילה תיקח אותה איתך למס שבח....

     

    ואריאל, תעשה טובה ותמחק אחת מהתגובות הכפולות שלי...הקפה הזה מתעתע בי...

      6/11/08 18:12:
     

    במילים אחרות, אריאל, הרעיון הוא שאנחנו כולנו בני אדם עם חולשות אנושיות כאלו ואחרות. לפעמים החולשות הללו מסבכות את החיים ומסיטות את תשומת הלב מהעיקר ולפעמים הן משפיעות לטובה ועושות את הדברים פשוטים.

    החכמה היא לאתר את החולשה האנושית שמשחקת תפקיד בסיטואציה מסוימת ולאבחן את הדרך שבה היא משפיעה על הסיטואציה ומי שרגיש מספיק כדי לקלוט את הדברים קונה לעצמו כלי יעיל להתנהלות בחיים. בכל מקרה, זה נתון שיש לקחת אותו בחשבון. אי אפשר להתעלם ממנו ואין טעם להלחם בו.

      6/11/08 18:08:

    בחייך, ב- 20 שקל אתה קונה היום פיאה נוכרית שמגיעה עד הריצפה, לא רק עד הבירכיים...קריצה

    נימוקים ענייניים ונימוקים אחרים

    12 תגובות   יום חמישי, 6/11/08, 17:43

    בהרבה מאד מקומות אני מוצא עצמי כותב ואומר שהדבר החשוב ביותר הוא העובדות, לא הטיעון המשפטי.

    השאלה איך אתה מדבר חשובה לא פחות מ-מה אתה אומר, עם מי אתה עושה עסק חשוב בהרבה מאשר איזה סעיפים רשמת בחוזה. רק אתמול מצאתי עצמי באתר זה, בדיון של יגאל קרט, מתווכח על מניעיהם של שופטי העליון להחלטות מסויימות. כאשר השאלה המקורית היתה, האם הנימוק שניתן על ידם הוא נימוק ראוי, בעוד שאני טענתי שהנימוק שניתן – הוא רק מחציתו של הנימוק האמיתי.  

    מה לעשות, ונימוקים ענייניים הם דבר חמקמק. במקום בו מושאר ענין לשיקול דעת – לשם יכול שישתחל השיקול הזר.

    בפוסטים קודמים שלי תיארתי את  השיקולים הענייניים המנחים את ועדות הערר במס רכוש (וזכיתי לעדות מסייעת מאורי זעירא), את השיקולים הענייניים המנחים פרקליטה כלשהי, ואפילו את אלו המנחים שופט או שניים.

    מסתבר שאין די ברמזים.

    כתבתי על כן פוסט מפורש זה עתה, ונתתי לו להידחק לפני כמה פוסטים הממתינים בנימוס לתורם על פני הקשיחכונן שלי, והנה:

    כמו במרבית המכרעת של סיפורי, גם סיפור זה מתרחש במחצית השניה של שנות השבעים.

    באותה עת, לא פותח עדיין מכשיר ה"התחייבות לרישום משכנתא". מי שביקש לקבל הלוואה מובטחת במשכנתא, יכול היה לקבל את ההלוואה רק לאחר רישום המשכנתא עצמה בטאבו.

    התרגולת במקרה כזה, היתה לגשת עם המסמכים למס שבח, לבקש לקבל האישורים במקום, או תוך ימים ספורים, לקבוע יום לרישום העיסקה בטאבו – ואחרי הרישום – לקבל מן הבנק את השיק לפק' המוכרים. 

    נו, מגיעים אלי מוכרים וקונים. הקונים הם זוג בשנות העשרים המוקדמות שלהם. האישה, עם שיער שחור הגולש עד ברכיה.

    בדיוק כשאני צריך לגשת למס שבח – עובדי מס שבח מתחילים בעיצומים.

    עיצומיהם מתבטאים בכך שהם "עובדים לפי הספר", כלומר – ראשון נכנס ראשון מטופל. אין עוד העדפות מטעמי משכנתא או מכל טעם אחר.

    אני ניגש לשם בכל מקרה. ראש החוליה מוכר לי מתיקים קודמים, יחסינו טובים, ואני מקווה שזה יספיק כדי שיחרגו מעיצומיהם עבורי. העובד הוא בחור טוב, אדם שקול בסביבות גיל החמישים. הוא שומע אותי בנימוס, מתרשם עמוקות מן החיובים החוזיים והמצוקה של הקונים, אך מסביר לי כי עיצומים הם עיצומים. והתיק שלי אינו יוצא מן הכלל.

    אני מבלה אצלו עד שאפילו אני מבין כי כל מאמצי יהיו לריק, וחוזר למשרד.

    הצעירה מתקשרת אלי לקבל דיווח.

    אני מספר לה.

    היא שואלת אותי לשמו של הפקיד.

    אני אומר לה.

     

    כעבור שעתיים היא מתייצבת אצלי עם כל אישורי המס הנחוצים ממס שבח – ועם מבט המבהיר לי מה דעתה על עורכי דין עצלנים, שכל מה שמעניין אותם הוא חשבון שכר הטרחה שלהם.

    לא מצאתי טעם להסביר לה, שלו הייתי אני בחורה צעירה עם שיער שחור הגולש עד ברכי – הייתי גם אני מקבל את האישורים, למרות העיצומים.

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      אריאל, חיפה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין