שימו לי כוכב.

בבקשה מכם - שימו לי כוכב.

נו, מה אכפת לכם?

כוכב אחד זה מה שיגזול מזמנכם?

כוכב אחד קטן שלכם, עולם שלם בשבילי.

ואל תגידו - " הכוכב שלי זה לא מה שיעזור לו בחיים."

ואל תגידו -  " זה בסדר, הוא יסתדר גם בלעדינו. אחרים ישימו לו כוכב."

ואל תשאלו - "מה זה השטויות האלה?!"

ואל תחשבו - "הוא פתטי."

ואל תרצו לעזוב את הפוסט הזה, לפני שתרצו לשים לי כוכב.

כי בזכותכם, כוכב, ועוד כוכב, ועוד כוכב....גם אני אוכל להיות מהמכוכבים.

כן! בזכותכם, ובזכותכן, גם אני אוכל להיות כוכב!

נכון, לא כוכב רוק.

נכון, גם לא סלב של ממש.

אפילו לא ממש אדם בעל מעמד חשוב בקהילה.

אבל בכל זאת, כוכב.

כוכב בקפה דה מרקר!

כן!

אני כבר רואה בעיני רוחי את החלום שמתגשם!

אני רואה את גדודי המעריצות!

אני רואה את הקהל המריע!

אז שימו כוכב, ותעניקו גם לי  15  יום של תהילה.