אני זה שעומד על המדרכה עם עגלת סופר מלאה בבקבוקי פלסטיק ריקים.
אתם אלו שתקועים בפקק עם מכונית יפה ונצחונות יפים.
אצלי כל ההפסדים.
אתם במרכז. אני בשוליים.
אתם יודעים מה אתם רוצים מעצמכם. יש לכם מטרות מוגדרות.
אני יודע מה אני צריך באמת.
בסתיו הזה, לא אביט עוד אל הכביש הפקוק. יש לי פקקים משלי, בבקבוקים שלי.
בסתיו הזה, לא ארצה עוד להיות כמוכם.
בסתיו הזה, ארגיש את עצמי מבפנים.
ואהיה נאמן לעצמי.
וארגיש את קיומי בתוכי, משוחרר מכל רצון להוכיח את עצמי.
ומה שיהיה, יהיה.
|