והפכה לסמל השוויון בין הגזעים.
ארבע שורות המושבים הראשונות באוטובוסים במונטגומרי היו שמורות ללבנים. חלקו האחורי של הרכב נועד לשחורים, שהיוו יותר מ-75% מקהל הנוסעים. כאשר לא נותרו מקומות ישיבה, היו השחורים אמורים לעמוד, או לרדת מהאוטובוס. כשלבנים ישבו בשורות הראשונות נאלצו השחורים לשלם לנהג, לרדת מהרכב ולהיכנס בחזרה מהדלת האחורית. רוזה ישבה במקום שמור ללבנים כשעלה נוסע לבן הוא ביקש ממנה לפנות את המקום,היא סירבה, נעצרה מיד, ונקנסה בעוון פגיעה בסדר הציבורי.
סירובה לפנות את מקומה היה מסוכן. באלבאמה של שנות ה-50, היא הסתכנה בתביעה משפטית ואולי אפילו בנזק גופני, אך המעשה עוררתגובות שמעבר לסמכויות הרשויות המקומיות. פארקס הראתה לעולם שמחוץ למונטגומרי את האכזריות וההשפלה שהיו טמונים בחוקי ובמנהגי ההפרדה הגזעית. סירובה של רוזה הפך ליריית הפתיחה במאבק לביטול ההפרדה הגזעית בארה"ב, שהביא לבסוף לביטול התקנות המפלות בדרום. פארקס הפכה מאישה אלמונית לנושאת הלפיד של השוויון בין הגזעים.
והנה חמישים שנים יותר מאוחר יש נשיא שחור בארה"ב.
פסקל אוביספו מוסיקאי צרפתי כתב שיר מחווה לזיכרה.
כשלציית מזעזע את גופך אתה שוקע לתוך האפילה ישנה תמיד טיפה אחת המציפה את הכד
ואז לראות את הסירוב בסוף.. לבסוף לזעוק לנשום לרווחה להירגע מהגרוע מכל
זה לנשום או למות הגאווה נופלת על ברכיה כשאין יותר מה לחלום מה עוד אפשר לסכן?
ולא ביקשת לך דבר רוזה אבל זה נפל עלייך באותו היום עשית את הצעד הראשון והיית הראשונה לומר די
וכשישבת באוטובוס לבן.. רצה את מקומך והפחד שחילחל להישיר מבט
ואם היית רואה את הדרכים אליהן הובלת מכיוון שיום אחד העזת להרים את ראשך
ולא ביקשת לך דבר רוזה אבל זה נפל עלייך באותו היום עשית את הצעד הראשון ומנדלה היה איתך
ולא ביקשת לך דבר רוזה אבל זה נפל עלייך באותו היום עשית את הצעד הראשון והיית הראשונה לומר די
רוזה רוזה
ולא ביקשת לך דבר רוזה
|