ביום כיפור האחרון דוד שלי שבר את הכתף. הוא התגלגל במורד המדרגות בבית החדש של בן

דוד שלי, ויצא מזה עם שלושה שברים. אבל זה לא הפרט המעניין, מה שמעניין הוא החלום

 שהיה לו באותו הלילה, והחלום הולך כך:

 מוצאי יום הכיפורים והקדוש ברוך הוא יושב ליד שולחן עתיק מעץ מלא, והוא נקי מניירות.

לצידו, חתולה בשם ערפל  מתכרבלת לה על פוף. מנגד לשולחן ניצבת דלת, ומעברה- חלל מלא

 אצטבות גדושות תיקים. שורות על גבי שורות, נמתחות לעין קץ.  לצידו של אלוהים, עומד

 ב'הקשב' שרף צעיר הממתין למוצא פיו.אלוהים מרים את ידו השמאלית, דופק על השולחן ואומר

 לשרף שלצידו "נגמר החג, תביא לי את התיקים".השרף עומד ללכת להביא את התיקים, ואז

 אלוהים אומר לו "רגע, תביא לי קודם את של לפקוביץ' * ". "לאיזה לפקוביץ' אתה מתכוון,

 כבודו ?" שואל השרף. אלוהים מסתכל עליו במבט זועם של "מה אתה צוחק עליי?!". ואומר –

 "תגיד לי, אתה רוצה שאני אחזיר אותך?!. כשאני אומר לפקוביץ',  אתה יודע בדיוק למי אני

מתכוון !". השרף נבוך, מתנצל, ומגיש לו את התיק של דוד שלי.אלוהים מעיין בתיק, עושה תנועה

 עם היד ואומר – " נו טוב, תגלגל אותו במדרגות ".... רק רציתי לומר - שביום כיפור הנוכחי אמי

 שברה את האגן במהלך טיול בקמבודיה, ואני שכבתי יומיים עם גב תפוס. מעניין מה היה רשום

לנו בתיקים.... 

* לפקוביץ', שם בדוי מן הסתם.