כותרות TheMarker >
    ';

    המון-על-ליזה

    הכרויות באינטרנט זה דבר מצחיק, משעשע, מוזר, מעניין.... ואולי מתסכל היא המילה הכי מתאימה בעצם?!
    הייתי פותחת שני בלוגים שונים, אבל יש רק אחד. אז הבלוג יכיל את נושא ההכרויות באינטרנט והדייטים מחד, ואת הנושא של גידול תינוקות מאידך. הוא עשוי גם להכיל נושאים שקשורים להייטק ואינטרנט, אבל נחיה ונראה.
    אני יודעת שאלה לא ממש קשורים אחד לשני, אבל אלה החיים ויש רק בלוג אחד.

    ומכל הפוסטים, אני הכי גאה במדריך למתחיל המתחיל על שלושת חלקיו. שווה לקרוא.

    העתיקי מיוסי (או: למה לא להעתיק)

    40 תגובות   יום שישי , 6/7/07, 20:38

    אני ילדה טובה ירושלים. באמת גדלתי בירושלים, ובאמת הייתי ילדה טובה, עד היום אני ילדה טובה. אני לא מעתיקה במבחנים מתוך עקרון, וגם בגלל מקרה אחד שקרה לי כשהייתי בכיתה ה'. טוב נו, אולי בעיקר בגלל המקרה המפחיד ההוא שקרה לי כשהייתי בכיתה ה'. עד אז מעולם לא חלמתי אפילו על לנסות להעתיק או לרמות, והאמת גם לא הייתי צריכה. זאת היתה הפעם הראשונה והאחרונה שניסיתי. אני לא כשרון גדול בזה, מתברר.

     

    בכיתה ה' למדנו באנגלית מהסדרה הנפלאה neighbours, באמת סדרה נהדרת עם השירים האלמותיים שכולנו זוכרים (בטח חצי פה מזמזמים לעצמם את השיר ההוא על מיסטר קשטן עכשיו, אחחח... איזו נוסטלגיה). מדי כמה ימים טובי המורה לאנגלית הכריזה על הכתבה, צריך לדעת רשימת מילים - לשנן ולזכור ולכתוב לפי סדר שהיא תקריא.

     

    שכחתי מההכתבה ההיא, והגעתי באותו בוקר לבית הספר, ואת קיום ההכתבה גיליתי ממש כמה דקות לפני תחילתה. נלחצתי. עברתי על רשימת המילים שוב ושוב בעיניים, ידעתי לכתוב את כולן. אבל לא הרגשתי בטחון מספיק, כי לא הספקתי לבחון את עצמי באמת, אז החלטתי רק-ליתר-בטחון וקצת לשיפור הבטחון, לכתוב לי את המילים על היד. ואני, חכמה שכמותי, לא מנוסה בהעתקות בשיט, כתבתי על כף היד עם עט פרקר כחול, שהכחיל לי את כל היד בצורה סופר-חשודה, כי היו הרבה מילים בהכתבה ההיא. אבל כתבתי - רק כדי לבדוק, רק כדי שאם אהסס אני אוכל לוודא שצדקתי.

     

    והמורה טובי הגיעה והתחילה ההכתבה. ההכתבה ההיא היתה בנושא בעלי מקצוע וסך הכל בשתי מילים לא הייתי בטוחה, במילה nurse, ובמילה engineer, המקצועות של דיוויד ואשתו בסדרה. והחלטתי לבדוק. ושוב כמי שלא מבינה שום כלום בהעתקות פשוט שמתי את היד ממש מול הפרצוף ובדקתי. ישששש! צדקתי באיות, שמחתי וחייכתי לי באושר. אבל, המורה טובי מן הסתם שמה לב, היה קשה שלא להבחין ביד המלאה בכתב צפוף וכחול שנמצאת מול הפרצוף שלי, אז בקול קפדני וחסר רחמים ביקשה ממני להגיע אליה לכיוון הלוח, ניסיתי למחוק עם מעט רוק את הכתוב, מה שהפך את הכתב הכחול שמילא את היד שלי לכתם כחול ענקי וחשוד מאוד, ברור שלא היה פה סתם מקרה של טעות, אפשר אפילו לומר שאין פה מקום לטעות (בטח אין מקום, היה כתוב צפוף). ברור שהיו כתובות פה המילים של ההכתבה. הפכתי כולי אדומה (חוץ מהיד הכחולה), התביישתי כל כך. אוי, זה היה נורא.

     

    כל היום המחשבות לא עזבו אותי, הבושה, החרפה, האכזבה, זה כל כך לא מתאים לי לעשות דבר כזה, כל כך התביישתי בעצמי. אפילו לא כעסתי, אפילו לא שאלתי את עצמי למה את כל השאר לא תופסים ואותי כן, זה היה לי ברור כי הרי עשיתי את זה גרוע ממש, לא פלא שהיא תפסה אותי.

     

    בלילה, הלכתי לישון, בלב כבד כשהבטן מתהפכת. נרדמתי אך בקושי. אבל טובי הקפדנית והמאיימת הצליחה להיכנס לי אפילו לחלום. חלמתי שאני רצה בחדר מסביב לבור גדול, שסביבו רק שוליים צרים בקושי 20 ס"מ, כמעט ואין מקום לדרוך, רצתי ורצתי וטובי רדפה אחריי והמשכתי לרוץ והיא המשיכה לרדוף, והגברתי מהירות והיא גם רצה מהר יותר. בסוף מעדתי, נפלתי לבור, נפילה עם סיבוב כזו, מהירה ומסחררת, מפחידה נורא, כמו של עליסה בארץ הפלאות במנהרה שבדרך למטה, ואז התעוררתי באימה, זיעה קרה מכסה את כולי. אמאל'ה.

     

    מאז לא העתקתי יותר לעולם. לא חשבתי אפילו לנסות. אפילו לא כשהיה מבחן כבוד והמורה להיסטוריה יצא החוצה וכולם פתחו מחברות. אולי יש לי מזל גדול שלא הייתי צריכה, אולי אחרת הייתי פשוט לומדת להשתפר בנושא הזה.  אבל אפילו כשלמדתי בטכניון את הקורס הנורא פיזיקה 2מ (מ' זה בשביל מורחב, אבל יותר נכון להסתכל עליו בתור מ' של "מתעללים בנו") ובאמת לא ידעתי כלום, גם אז לא חשבתי להעתיק. לא מבינה איך אפשר בכלל. מפחיד.

     


    לחץ כדי להגיע לתוכן העניינים של המון-על-ליזה 

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (39)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/7/07 08:48:

       

      צטט: הפיה השחורה 2007-07-07 23:53:15

      את ילדה טובה. אם תרצי שאקלקל אותך, רק תגידי.תמים

      איזה כבוד, שהפיה היפיפיה תקלקל אותי. מבטיחה שאם מישהו יקלקל אותי זו תהיי את.

      צטט: ארז טביב 2007-07-08 03:15:14

      עד התיכון העתקתי על ימין ועל שמאל, מכל הבא ליד.

      לא עניין אותי ללמוד, למעשה זרקו אותי פעמיים מבית הספר.

      בסוף לא ברור איך, גמרתי תיכון.

       

      במכללה למנהל, כבר לא השתלם להעתיק, אם תופסים אותך זה השעיה מטורפת של כמה שנים. אז לא העתקתי משיקולי עלות/תועלת.

       

      בבר אילן, אני לומד ראיית חשבון וזה מקצוע שהיושרה היא לב המקצוע. אז אני לא מעתיק כאידאולוגיה.

       

      ראית גם לפרחח כמוני יש תקנה.

      מחייך

      כל הכבוד!

      שמחה לשמוע על החזרה בתשובה שלך בתחום ההעתקות. ועוד מאידיאולגיה ולא מטראומה.

      צטט: מאן_דהוא 2007-07-08 05:33:00

      בכל הפיזיקות הנוראיות של הטכניון אני חושב שמספיק להציב בנוסחאות או משהו כזה, לא הבנתי כלום לא ניסיתי להבין לא טרחתי להגיע לשיעורים, ולא זכרתי דבר שניה אחרי זה.

      בראשונה דווקא הבנתי. בשנייה לא הבנתי כלום (גם הפסקתי ללכת להרצאות ולתרגולים בגלל שלא הבנתי כלום) ולא ידעתי מה לעשות עם הנוסחאות. אין לי מושג איך קיבלתי ציון בקורס הזה. לאלוהים הפתרונים, אבל אני מודה לו מה שזה לא יהיה שהוא עשה.

      צטט: נטע וינריב 2007-07-08 19:38:06

       

       

      נראה לי שבחשמל הרפרנס זורם בעורקים, בכלל המונח רפרנס הפך לשם נרדף ללהעתיק בימינו. זה מזכיר לי משהו:

      בקורס הראשון שעשיתי בטכניון (זה היה מבני נתונים) הגיעה אליי בחורה ושאלה אותי: "יש לך רפרנס?". לא ממש הבנתי מה היא רוצה, מה המילה הזו בכלל, אז אמרתי לה: "אני הכנתי את התרגיל, אם את רוצה שאתן לך להעתיק אז תגידי, לא יודעת מה זה רפרנס". תקראו לילד בשמו.

      פעם זה אמר שמעתיקים מסמסטרים קודמים, המונח התרחב עם הזמן.

       

      למה הוא התרחב?

       התרחב להעתקה באופן כללי. גם חבר שלך הוא רפרנס בימינו.

        9/7/07 07:06:

       

      צטט: cg91 2007-07-07 13:33:56

      אוי ליזה ליזה

      פשוט כיף לקרוא את הפוסטים שלך

      גם אני לא מעתיקה , פשוט אנשים כמונו , כתוב להם על המצח כשהם עושים דבר רע... וזה בסדר גמור.

      באירוע ההוא כנראה שהמצח שלי היה מכוסה בכתב מרשיע. עדיף שלא נעשה דברים רעים, ככה גם  נמנע מכיתוב על המצח, וגם הרווחנו חיים ביושר.

      צטט: ron0000 2007-07-07 20:09:06

      משעשע לראות כמה חננות ספונות באתר כל כך כאילו "קולי" מחייך

      אנחנו חבורה של חנונים קולים. הרי בכל זאת זה אתר של דה-מרקר.

      צטט: ויק. 2007-07-07 22:58:57

       

      צטט: cg91 2007-07-07 13:33:56

      אוי ליזה ליזה

      פשוט כיף לקרוא את הפוסטים שלך

      גם אני לא מעתיקה , פשוט אנשים כמונו , כתוב להם על המצח כשהם עושים דבר רע... וזה בסדר גמור.

       

       

      בטח שכיף זאת הרי ליזה !!!

      וזאת תופעה מדהימה באמת

      כשברגע שאנו (חלקנו)

      עושים משהו שלא כשורה

      ישר רואים לנו בעיניים

       

       

      אחלה פוסט

      אוהב מאוד

      ויק.נשיקה

      ויק יפתי, מתה עלייך וגם על הפרגון שלך. בעיניים רואים המון דברים, הן מעבירות כל כך הרבה במבט.

      צטט: עדנה ויסלר 2007-07-07 23:01:55

      לי היה אירוע טראומתי דומה, בגיל קצת יותר מבוגר, בחטיבה, כיתה ז', חדר-מעבדה, מבחן בביולוגיה..

      דווקא התכוננתי מאוד וזאת בדיוק היתה הבעיה, כי כולם בנו עלי והרגשתי מחוייבות אדירה.

      לכן, הכינותי מראש פתק קטן, מה שבטוח. לא הספקתי להשתמש בו, כי בעודי כותבת תשובות מהזיכרון, כמה דקות לאחר שהמבחן החל, אני שומעת את קולו הדק של המורה, שהפעם נשמע דווקא סמכותי ונחרץ:

      "נכון שזה לא יפה?" קפצתי על מקומי, "נכון שזה לא יפה להעתיק במבחן" (עד היום אני זוכרת את הטון... )הסמקתי והחוורתי בו-זמנית והוא הושיט ידו והורה לי:"תני לי את זה..."

      באמצע הלילה לא יכולתי יותר לבלוע את תחושת האשמה והגעתי שטופת דמעות לחדר השינה של הורי, ניגשתי לאמי, מייבבת, רועדת... היא כנראה כל כך נבהלה וחשבה מי יודע איזה אסון קרה שהיא כל-כך שמחה שזאת רק השטות הזאת והרגיעה אותי מיד. יעצה לי לכתוב לו מכתב ולהסביר. כך עשיתי(טיוטת המכתב נמצאת אצלי עד היום). הגשתי לו את המכתב סגור במעטפה במבט מושפל. הוא עשה לי מבחן חוזר. קבלתי 100. גם בתעודה...נדמה שגם עלי האירוע הזה השפיע באופן דומה לשלך, שכן, מאז הקפדתי לא להתכונן בכלל למבחנים, כדי לא לעמוד שוב במבחן היושר ובהשפלת ההיתפסות.

      את כמוני. טראומה אחת ודי. והנה עד עכשיו את יכולה לשחזר את התחושות.

      (והאמת אני גם בעייתית נורא בלהתכונן למבחנים, בטכניון בעיקר הייתי מטיילת במסדרונות או יושבת ושותה קפה)

      צטט: עדנה ויסלר 2007-07-07 23:13:54

      בעצם, נזכרתי שלא מזמן קרה לי משהו הרבה יותר מפחיד וגרוע.. מישהו בג'יידייט תפס אותי -לא מציצה בפתק, אלא מציצה באתר לאחר שנפגשתי אתו. חטפתי על זה נזיפות קשות, אסאמאסים עם מסרים מעליבים ולא עזר שהסברתי לו שרציתי בכלל להסתכל שוב בכרטיס שלו. כלום. אני לא אספר באילו תארים הוא כינה אותי. זה היה נורא.. חבל שנזכרתי בזה.. עד ששכחתי...:)

      איך הוא תפס אותך? הוא בעצמו היה שם גם!

      זה באמת נורא, מקווה שזרקת אותו לכל הרוחות.

        8/7/07 21:37:

       

      צטט: איירבוס-max 2007-07-07 06:42:57

      חוץ ממך, ליזה, כמעט כולם פה

      צדיקים.

       

      אז אני מצטרף אליך,

      ויש לי על המצפון סיפורים

      הרבה יותר קשים.

       

      מעתיקן סדרתי הייתי:

      מעתיקן מעצמי

      (ידיים ורגליים מכוסים

       בכתב צפוף).

      מעתיקן מגאונים

      (אפילו מהמגעילים שהיו

       בכוונה מסתירים את מה
        שכתבו).

      מעתיקן לאחרים

      (לא בטוח שמי שהעתיק ממני

       הרוויח).

       

      ויהי בוקר

      ויהי ערב,

      והגיעה תעודת

      השליש.

      להגיש אותה לאמאבא

      לחתימה?

      לא כמו שהיא,

      אין מצב!

      אז ערכתי "שיפוצים" קלים,

      ו"כמעט טוב"

      הפך

      ל"כמעט טוב מאוד",

      ו"טעון שיפור גדול"

      התייתם מה"טעון".


      עברתי בשלום את החתימות,

      והחזרתי למורה פרידה.

      בסוף השיעור ביקשה ממני להישאר,

      ואני כמעט התחלתי לשלשל

      מרוב פחד.

      "חנוך! קרו כמה דברים משונים עם התעודה שלך,

       אתה לא חושב?"

      "מה קרה, מורתי?"

      (עיני עגל עגולות).

      "הציונים לא בדיוק מתאימים

        למה שכתוב אצלי!"

      "נשבע לך, מורתי, בחיי ההורים שלי

        שלא עשיתי כלום!"

      חמש שניות של שקט מקפיא,

      ואז המורה פרידה עשתה את

      מהלך חייה:

      "בסדר, חנוך. אם כך

        אני מאמינה לך!"

      ושחררה אותי.

       

      חלום של נפילה לבור, ליזה?

      קטן עלי.

      עד עצם היום הזה יש לי

      נקיפות מצפון!

       

      יכול להיות שהצתת כאן,

      ליזתנו,

      את הטריגר לסדרת פוסטים

      על יחסי האמת שלי

      עם בתי הספר השונים

      (יחסים קשים).

      אנחנו אוהבים אותך למרות כל ההעתקות חנוך.

      אצלי החלום הקטן הזה היה טראומתי במיוחד.

      ואני אשמח לקרוא על היחסים בינך לבין בית הספר, תתחיל לכתוב.

      צטט: אביב מצא 2007-07-07 09:17:19

       

      צטט: טל אלכסנדרוביץ שגב 2007-07-07 06:09:22

      ואני חשבתי שאני הפריירית היחידה שלא העתיקה. זה ברור גם למה - שכאלו כמוך וכמוני מעתיקות פשוט תופסים אותם כל היתר שחוגגים שנים מכניסים דפים וכו' לנצח יחגגו.

      טל תקראי את התגובות. כולם פה מעולם לא העתיקו. כאילו המציאו את הקפה במיוחד כדי לקבץ את כל הפראיירים במקום אחד. השלב הבא יהיה להעלות לנו את גובה המס על השימוש בשכל.

      חבורת פריירים, אבל לפחות פריירים נחמדים יש פה.

      כיום התשלום על אי שימוש בשכל הוא יותר יקר.

      צטט: טל אלכסנדרוביץ שגב 2007-07-07 09:47:40

       

      צטט: אביב מצא 2007-07-07 09:17:19

       

      צטט: טל אלכסנדרוביץ שגב 2007-07-07 06:09:22

      ואני חשבתי שאני הפריירית היחידה שלא העתיקה. זה ברור גם למה - שכאלו כמוך וכמוני מעתיקות פשוט תופסים אותם כל היתר שחוגגים שנים מכניסים דפים וכו' לנצח יחגגו.

      טל תקראי את התגובות. כולם פה מעולם לא העתיקו. כאילו המציאו את הקפה במיוחד כדי לקבץ את כל הפראיירים במקום אחד. השלב הבא יהיה להעלות לנו את גובה המס על השימוש בשכל.

      כנראה צריך כאן אופי דפוק. בכיתה שלי בדר"כ ירדו עלי ועל פחדנותי.

      בכיתה שלי רבו מי ישב לידי במבחן.

      צטט: taya1 2007-07-07 12:25:13

       

      צטט: טל אלכסנדרוביץ שגב 2007-07-07 09:47:40

       

      צטט: אביב מצא 2007-07-07 09:17:19

       

      צטט: טל אלכסנדרוביץ שגב 2007-07-07 06:09:22

      ואני חשבתי שאני הפריירית היחידה שלא העתיקה. זה ברור גם למה - שכאלו כמוך וכמוני מעתיקות פשוט תופסים אותם כל היתר שחוגגים שנים מכניסים דפים וכו' לנצח יחגגו.

      טל תקראי את התגובות. כולם פה מעולם לא העתיקו. כאילו המציאו את הקפה במיוחד כדי לקבץ את כל הפראיירים במקום אחד. השלב הבא יהיה להעלות לנו את גובה המס על השימוש בשכל.

      כנראה צריך כאן אופי דפוק. בכיתה שלי בדר"כ ירדו עלי ועל פחדנותי.

      כל החננות של העולם התאחדו.

      אני ממש לא הייתי חננה אבל לא העתקתי. לא פחדתי להיכשל. לא פחדתי מהמורים,

      מה שעשה לי הרבה צרות אחרות.

      נוכל להקים פה בקלות את מפלגת החננות.

      לא לפחד כלל - זה המוטו אצלך? נשמע לי אחלה.

        8/7/07 19:38:

       

       

      נראה לי שבחשמל הרפרנס זורם בעורקים, בכלל המונח רפרנס הפך לשם נרדף ללהעתיק בימינו. זה מזכיר לי משהו:

      בקורס הראשון שעשיתי בטכניון (זה היה מבני נתונים) הגיעה אליי בחורה ושאלה אותי: "יש לך רפרנס?". לא ממש הבנתי מה היא רוצה, מה המילה הזו בכלל, אז אמרתי לה: "אני הכנתי את התרגיל, אם את רוצה שאתן לך להעתיק אז תגידי, לא יודעת מה זה רפרנס". תקראו לילד בשמו.

      פעם זה אמר שמעתיקים מסמסטרים קודמים, המונח התרחב עם הזמן.

       

      למה הוא התרחב?

        8/7/07 15:58:

       

      צטט: הברמנית 2007-07-07 01:16:15

      גם לי יש עקרון כזה - לא להעתיק. אמנם על-פי רוב העתיקו ממני, ובגלל זה נדפקתי לא פעם. במיוחד בספרות. היה לי סגנון כתיבה שונה מאחרים, ועד כיתה ח' לא הייתי מודעת לכך. וכאשר העתיקו ממני, המורות תיכף ידעו מי המקור...

      גם אני כמעט נדפקתי פעמיים. פעם אחת זה מישהי העתיקה ממני ובסוף הודתה וקיבלה 0 על העבודה. בפעם השנייה מישהו העתיק ממני העתקה מדוייקת אחד לאחד, אבל זה שהעתיק ממני היה גם רב אמן בשקרים אז איכשהו הוא הצליח לשכנע את המתרגל לתת לו את הציון ולעזוב אותנו בשקט.

      צטט: shimi79 2007-07-07 03:02:33

      גם אני ילד טוב ירושלים.. יותר נכון סטודנט טוב ירושלים.

      בקשר להעתקות.. נתתי להעתיק.. אבל אף פעם לא העתקתי.

      תמיד הרגשתי שזה לא מכובד.

      בבגרות במתמטיקה ( 4 יחל ) הבוחנת פתחה בפני את אחת המחברות של התלמידות שסיימו מהר את הבחינה ושאלה אם אני צריך עזרה... ולא הסכמתי.. אמרתי לעצמי שאם כבר אני נופל.. לפחות אפול עם כבודי לצידי.

      אחרי שנים.. שפרתי בכוחות עצמי את אותה בגרות.. וזה יצא לטובה.. כי אז באמת הבנתי את החומר.

      זה הורס אותי, הבוחנים שמשכנעים אנשים להעתיק. ראיתי פעם בוחן שרץ אחרי תלמיד שיצא וקרא לו: "אתה הורס את החיים שלך, בוא תעתיק". באמת עושים את העבודה שלהם על הצד הטוב ביותר.

      צטט: עומר סלע 2007-07-07 03:51:13

      לי יש נסיבות מקילות - אבא פולני ואמא מורה... מעולם לא העתקתי. אבל כבר זכיתי לשמוע באוניברסיטה משפט כמו : "אני מחכה לציון על העבודה שלך" (אמת לאמיתה, גניבה חסרת בושה של עבודת ענק באקונומטריקה, והגזלן עוד טרח לספר לי מבלי להניד עפעף).

      מדהים. באמת אין בושה.

      צטט: טל אלכסנדרוביץ שגב 2007-07-07 06:09:22

      ואני חשבתי שאני הפריירית היחידה שלא העתיקה. זה ברור גם למה - שכאלו כמוך וכמוני מעתיקות פשוט תופסים אותם כל היתר שחוגגים שנים מכניסים דפים וכו' לנצח יחגגו.
      את בחברה טובה טל. כולנו פריירים.
        8/7/07 11:33:

       

      צטט: מיכל גזית 2007-07-07 01:03:48

      טובי נשמעת כמו דב פרידמן, המורה מארץ נהדרת, חוויה שבהחללט רודפת אחריך כל החיים,

       

      כתבת מקסים,

      כרגיל,

      יצאתי נדושה,

      אבל מה זה צודקת

      עכשיו אני צריכה להשלים ארץ נהדרת כדי לדעת מה זה אומר.

      בהחלט רדפה אחריי, במקרה הזה במלוא מובן המילה מחייך

      ותודה יקירתי.

      צטט: נטע וינריב 2007-07-07 01:11:27

      גמני וגמני...לא הכנתי שיעורים בכתה ה' (סתם כי שכחתי) וכשהמורה שאלה אם יש מי שרוצה להקריא את מה שהוא כתב כל כך הסמקתי שהיא קלטה שאני כנראה בבעיה...

       

      ואיך אפשר בלי סיפור רפרנס מהטכניון. כשאני למדתי אז במעבדת חשמל אף אחד לא ניסה אפילו לפתור את התרגילים...חוץ ממני ומהשותף שלי. באחת המעבדות גילינו שהשאלה לא הגיונית. כשהגשנו את התרגיל ביקשנו הסבר מהמתרגל, שהודה שגם הוא לא ניסה לפתור את השאלה, אלא השתמש ברפרנס. כמובן שקיבלנו 100, למרות שלא ענינו על חלק מהשאלות...

      דווקא להקריא ממחברת ריקה היה לי כשרון. היו שנים ש"שכחתי את המחברת" וטריק ה"לענות המראש" היה אחלה.

       

      נראה לי שבחשמל הרפרנס זורם בעורקים, בכלל המונח רפרנס הפך לשם נרדף ללהעתיק בימינו. זה מזכיר לי משהו:

      בקורס הראשון שעשיתי בטכניון (זה היה מבני נתונים) הגיעה אליי בחורה ושאלה אותי: "יש לך רפרנס?". לא ממש הבנתי מה היא רוצה, מה המילה הזו בכלל, אז אמרתי לה: "אני הכנתי את התרגיל, אם את רוצה שאתן לך להעתיק אז תגידי, לא יודעת מה זה רפרנס". תקראו לילד בשמו.

      פעם זה אמר שמעתיקים מסמסטרים קודמים, המונח התרחב עם הזמן.

       

        8/7/07 11:27:

       

      צטט: shine 2007-07-06 23:41:15

      תמיד הייתי טובה בחשבון (טוב נו ואח"כ מתמטיקה), מה זה טובה? מעולה.

      בכיתה ו', מבחן במתמטיקה, חברה [הכי שווה בשיכבה] ביקשה ממני שאכתוב לה את התשובות על דף ואעביר אליה, במהלך המבחן [באמת שגם אני ילדה טובה ירושלים - לפחות הייתי] כתבתי לה את התשובות וזרקתי אליה את הדף, איזה פחד...זוכרת את הדם זורם, צבעים מתחלפים בפנים... היא אספה את הדף והעתיקה הכל. היא קיבלה 100 והמורה שכמובן לא האמין הזמין אותה למבחן בע"פ שניכשלה בו....

      העיקר לא תפסו אותך, מפחיד נורא.

      והיא - חבל שלא היתה חכמה להצליח רק בחלק מהשאלות, להיות יותר מדי טוב פתאום זה מחשיד. יש לי אפילו סיפור על משהו כזה.

      צטט: יואב עינהר 2007-07-07 00:22:59

      מי זה לעזאזל יוסי?

      שאלה יפה. מעניין אם כל אלה שלפניך ידעו או שסתם לא אמרו כלום.

      אני בונה על זה שכולם זוכרים דברים (וזה כנראה לא תמיד נכון). אז ככה:

      פעם היה תשדיר שירות לגבי בחינות בגרות, על הכתף של הבחורה ישב שטן קטן ואדום ואמר לה בקול שטני: "העתיקי מיוסי". כמובן שהיא התגברה על הדחף השטני ולא העתיקה. כי להעתיק זה אסור.

        8/7/07 05:33:

      בכל הפיזיקות הנוראיות של הטכניון אני חושב שמספיק להציב בנוסחאות או משהו כזה, לא הבנתי כלום לא ניסיתי להבין לא טרחתי להגיע לשיעורים, ולא זכרתי דבר שניה אחרי זה.

       

        8/7/07 03:15:

      עד התיכון העתקתי על ימין ועל שמאל, מכל הבא ליד.

      לא עניין אותי ללמוד, למעשה זרקו אותי פעמיים מבית הספר.

      בסוף לא ברור איך, גמרתי תיכון.

       

      במכללה למנהל, כבר לא השתלם להעתיק, אם תופסים אותך זה השעיה מטורפת של כמה שנים. אז לא העתקתי משיקולי עלות/תועלת.

       

      בבר אילן, אני לומד ראיית חשבון וזה מקצוע שהיושרה היא לב המקצוע. אז אני לא מעתיק כאידאולוגיה.

       

      ראית גם לפרחח כמוני יש תקנה.

      מחייך

        8/7/07 01:14:

       

      צטט: אורית גפני 2007-07-06 22:26:07

      ליזה - שתיפלי לבור רק בחלומות, שתיצאי מהם מהר, ושתישכחי כמה שיותר מהר מהמורה טובי...

      האמת - אני לא זוכרת כלום מהלימודים! לא נראה לי שהיה לי אומץ להעתיק!

      צטט: צ'אוצ'או 2007-07-06 23:05:03

      אני חייב להוסיף... לידיעת המתרגלים.

      פעם בלימודים נתנו לנו איזה תרגיל בפילוסופיה של המדע.

      הח'ברה רצו לבדוק אם בודקים ת'תרגילים, והיה צריך לתאר שתי גישות...

      אז אחד כתב שיש שזיחה בין הנושאים, השני כתב שאין שזיחה והשלישי שלפעמים יש ולפעמים אין.

      שלושתם קיבלו אותו ציון. המסקנה ברורה.  

      צטט: alon_gur 2007-07-06 23:10:10

       

      צטט: el_greco 2007-07-06 23:05:03

      אני חייב להוסיף... לידיעת המתרגלים.

      פעם בלימודים נתנו לנו איזה תרגיל בפילוסופיה של המדע.

      הח'ברה רצו לבדוק אם בודקים ת'תרגילים, והיה צריך לתאר שתי גישות...

      אז אחד כתב שיש שזיחה בין הנושאים, השני כתב שאין שזיחה והשלישי שלפעמים יש ולפעמים אין.

      שלושתם קיבלו אותו ציון. המסקנה ברורה.  

      בטכניון יש את המיתוס הידוע על התרגיל למדידתהארובה של מפעל נשר. כל הכיתה חוץמאחד הגישו תרגילים ממוחזרים עם שגיאה וקבלו ציונים טובים. אותו אחד, טרח למדוד בעצמו והגיע לתוצאה נכונה אך שונה משל האחרים וקיבל 0..

      שמעתי את זה. מטורף לגמרי. ועצוב.

      צטט: גנאדי 2007-07-06 23:39:05

      בדרך כלל אני לא מעתיק, אבל יש בטכניון לפחות שני קורסים נוראיים יותר מפיזיקה 2מ' - פיזיקה 3ח' ואנליזה נומרית. בפיזיקה 3ח' עמדתי בכבוד אבל הוא גרם לי להתפכח מפיזיקה. באנ' נומרית כבר לא היתה ברירה (וגם הגיעו לשותפים שלי למעונות הפתרונות של מישהי ממש גאונית).

       

      ואגב הסיפור עם הארובה - כשהייתי בודק תרגילים בטכניון, בדקתי תרגיל אחד שרוב הקורס העתיק אותו מאיזה רפרנס ישן (כנראה חוברת מבחנים) ובאותו רפרנס הייתה טעות חישוב קטנה אך בולטת. רוב הכיתה כאמור העתיקו יפה וקיבלו פחות 2 נקודות על הטעות (לדעתי זה היה יותר מהוגן), חוץ מזוג אחד שלא רצו להעתיק את כל הדרך עד לתוצאה וכתבו "חישבנו ב-matlab ויצא לנו ... (התשובה השגויה)". הם כבר ממש הצליחו לעצבן אותי...

      מ' היה הכי נורא בעולם בעיניי. ונומרית באמת היה בסדר גמור (בעיניי, מכירה כאלו ששנאו כל רגע ולא הבינו כלום).
        8/7/07 00:55:

       

      צטט: levana feldman 2007-07-06 20:44:53

      ליזה,

      זה לא שאני לגמרי צדיקה. אבל אני פשוט שונאת את עצמי

      כשאני נאלצת לרמות, להעתיק . אני לא אשקר ואומר שאף פעם לא העתקתי.

      אבל אני יכולה להגיד שאף פעם לא בדרכים מתוחכמות...

      הנה עכשיו את צדיקה, מספרת את האמת אפילו שהיא לא מושלמת.

      צטט: צ'אוצ'או 2007-07-06 21:40:11

      חייב להודות שכל התיכון הייתי החאנז' שכולם העתיקו ממנו שיעורים וגם במבחנים.

      זה תמיד מאוד מטריד להניח את מחברות הבחינה באופן גלוי כדי שכולם יוכלו לקרוא, וגם הענין עםפ שפות הסימונים של התשובות הנכונות באמריקאי... 

      באוניברסיטה כבר לא ממש היה מה להעתיק ממני :) 

      חבורה של חננות האתר הזה. אני לא עשיתי שיעורים בתיכון, אבל לאחרים אמרתי מה התשובות. לא אכפת לי לעזור בשיעורים, תמיד שמחה לומר את התשובות, במבחנים זה כבר סיפור אחר.

      צטט: אביב מצא 2007-07-06 22:09:07

      מצחיק, הייתי רוצה לראות אותך מנסה ללקק את היד לפני המורה תראה צוחק

       

      כמו היווני גם אני הייתי חנון שכולם מעתיקים ממנו בבית הספר.

      באוניברסיטה נורא רציתי להעתיק מאחרים, אבל תמיד הגעתי לבחינות בלי המשקפיים ולא ראיתי ממטר.

      זה בכלל לא היה מצחיק, זה היה נורא.

      איך בלי משקפיים? משקפיים זה אביזר חובה שצריך להיות צמוד אליך תמיד.

       

      ותתחדש על התמונה.

      והיווני - שיתחדש על השם החדש שלו. בעצם הוא שוב שינה שם, והעלים את התמונה. מה קורה פה?

      צטט: ניר הולצמן 2007-07-06 22:13:53

      במשך שנים מעולם לא העתקתי, גם כשכולם עשו את זה באופן בוטה,

      גם כשלגורם שמעביר את המבחן היה ברור שכולם מעתיקים.

      למרות שזה היה די מתסכל, אפילו מאוד, לקבל ציון גבוה אבל נמוך ב 10 נק'

      ממי שכן העתיק.

      אני לא יודע אם זה הפחד מלהיתפס או הרצון להיות ישר, נראה לי ששניהם

      ולאכזב את עצמי זה הכי גרוע.

       

      הפעם היחידה שבה כן העתקתי, הייתה במבחן של נהיגה מונעת.

      בגלל רשלנות של משרד התחבורה, כשהוכרחתי לעשות את הקורס,

      הוכרחתי גם לעשות מבחן. זה לא שלא ידעתי את התשובות - אף אחד לא ידע

      (עשיתי מה שנראה לי הכי הגיוני..) אז השוויתי עם חברי לשולחן

      (וגם הקשבתי למדריכה, עוזרת לאחרים להעתיק..) 

      אני חושבת שזה שילוב של שניהם. להיות ישר זו תכונה נפלאה בעיניי.

      ואת הנהיגה מונעת נחליק לך. לכל אחד מותר לעשות את זה פעם אחת.

      צטט: alon_gur 2007-07-06 22:14:12

      היי ליזה,

       

      פוסט חביב. בתור מתרגלת בנשמה, אציג לך שאלה מוסרית שאני נאלצתי להתמודד איתה כשהייתי מתרגל, איזה ציון היית נותנת לתרגיל שהועתק עד רמת האות האחרונה והפסיק האחרון מתרגיל שאת הגשת כשאת היית סטודנטית? (בתור סטודנט קבלתי על התרגיל הנדון 88).

      אצלנו אני לא יכולה להוריד ציון למישהו שהעתיק מחוברת מבחנים או ממשהו שהוגש בעבר, רק אם הוא העתיק ממישהו אחר בקורס. זה טיפשי אולי אבל ככה זה. אני יכולה לחפש סיבות אחרות להוריד לו וזהו.

      צטט: twista 2007-07-06 22:20:28

      וואי ליזה!

      תחי גבעת גונן!

      לי הייתה מינה (והאמת, טובי יותר מפחידה...)

      מינה לימדה אותי בכיתה ח'. וטובי באמת יותר מפחידה.

      מעניין מה לנמרוד יש לספר על העתקות. ועל מורות לאנגלית.

        7/7/07 23:53:
      את ילדה טובה. אם תרצי שאקלקל אותך, רק תגידי.תמים
        7/7/07 23:13:
      בעצם, נזכרתי שלא מזמן קרה לי משהו הרבה יותר מפחיד וגרוע.. מישהו בג'יידייט תפס אותי -לא מציצה בפתק, אלא מציצה באתר לאחר שנפגשתי אתו. חטפתי על זה נזיפות קשות, אסאמאסים עם מסרים מעליבים ולא עזר שהסברתי לו שרציתי בכלל להסתכל שוב בכרטיס שלו. כלום. אני לא אספר באילו תארים הוא כינה אותי. זה היה נורא.. חבל שנזכרתי בזה.. עד ששכחתי...:)
        7/7/07 23:01:

      לי היה אירוע טראומתי דומה, בגיל קצת יותר מבוגר, בחטיבה, כיתה ז', חדר-מעבדה, מבחן בביולוגיה..

      דווקא התכוננתי מאוד וזאת בדיוק היתה הבעיה, כי כולם בנו עלי והרגשתי מחוייבות אדירה.

      לכן, הכינותי מראש פתק קטן, מה שבטוח. לא הספקתי להשתמש בו, כי בעודי כותבת תשובות מהזיכרון, כמה דקות לאחר שהמבחן החל, אני שומעת את קולו הדק של המורה, שהפעם נשמע דווקא סמכותי ונחרץ:

      "נכון שזה לא יפה?" קפצתי על מקומי, "נכון שזה לא יפה להעתיק במבחן" (עד היום אני זוכרת את הטון... )הסמקתי והחוורתי בו-זמנית והוא הושיט ידו והורה לי:"תני לי את זה..."

      באמצע הלילה לא יכולתי יותר לבלוע את תחושת האשמה והגעתי שטופת דמעות לחדר השינה של הורי, ניגשתי לאמי, מייבבת, רועדת... היא כנראה כל כך נבהלה וחשבה מי יודע איזה אסון קרה שהיא כל-כך שמחה שזאת רק השטות הזאת והרגיעה אותי מיד. יעצה לי לכתוב לו מכתב ולהסביר. כך עשיתי(טיוטת המכתב נמצאת אצלי עד היום). הגשתי לו את המכתב סגור במעטפה במבט מושפל. הוא עשה לי מבחן חוזר. קבלתי 100. גם בתעודה...נדמה שגם עלי האירוע הזה השפיע באופן דומה לשלך, שכן, מאז הקפדתי לא להתכונן בכלל למבחנים, כדי לא לעמוד שוב במבחן היושר ובהשפלת ההיתפסות.

        7/7/07 22:58:

       

      צטט: cg91 2007-07-07 13:33:56

      אוי ליזה ליזה

      פשוט כיף לקרוא את הפוסטים שלך

      גם אני לא מעתיקה , פשוט אנשים כמונו , כתוב להם על המצח כשהם עושים דבר רע... וזה בסדר גמור.

       

       

      בטח שכיף זאת הרי ליזה !!!

      וזאת תופעה מדהימה באמת

      כשברגע שאנו (חלקנו)

      עושים משהו שלא כשורה

      ישר רואים לנו בעיניים

       

       

      אחלה פוסט

      אוהב מאוד

      ויק.נשיקה

        7/7/07 20:09:
      משעשע לראות כמה חננות ספונות באתר כל כך כאילו "קולי" מחייך
        7/7/07 13:33:

      אוי ליזה ליזה

      פשוט כיף לקרוא את הפוסטים שלך

      גם אני לא מעתיקה , פשוט אנשים כמונו , כתוב להם על המצח כשהם עושים דבר רע... וזה בסדר גמור.

       

       

        7/7/07 12:25:

       

      צטט: טל אלכסנדרוביץ שגב 2007-07-07 09:47:40

       

      צטט: אביב מצא 2007-07-07 09:17:19

       

      צטט: טל אלכסנדרוביץ שגב 2007-07-07 06:09:22

      ואני חשבתי שאני הפריירית היחידה שלא העתיקה. זה ברור גם למה - שכאלו כמוך וכמוני מעתיקות פשוט תופסים אותם כל היתר שחוגגים שנים מכניסים דפים וכו' לנצח יחגגו.

      טל תקראי את התגובות. כולם פה מעולם לא העתיקו. כאילו המציאו את הקפה במיוחד כדי לקבץ את כל הפראיירים במקום אחד. השלב הבא יהיה להעלות לנו את גובה המס על השימוש בשכל.

      כנראה צריך כאן אופי דפוק. בכיתה שלי בדר"כ ירדו עלי ועל פחדנותי.

      כל החננות של העולם התאחדו.

      אני ממש לא הייתי חננה אבל לא העתקתי. לא פחדתי להיכשל. לא פחדתי מהמורים,

      מה שעשה לי הרבה צרות אחרות.

       

      צטט: אביב מצא 2007-07-07 09:17:19

       

      צטט: טל אלכסנדרוביץ שגב 2007-07-07 06:09:22

      ואני חשבתי שאני הפריירית היחידה שלא העתיקה. זה ברור גם למה - שכאלו כמוך וכמוני מעתיקות פשוט תופסים אותם כל היתר שחוגגים שנים מכניסים דפים וכו' לנצח יחגגו.

      טל תקראי את התגובות. כולם פה מעולם לא העתיקו. כאילו המציאו את הקפה במיוחד כדי לקבץ את כל הפראיירים במקום אחד. השלב הבא יהיה להעלות לנו את גובה המס על השימוש בשכל.

      כנראה צריך כאן אופי דפוק. בכיתה שלי בדר"כ ירדו עלי ועל פחדנותי.

        7/7/07 09:17:

       

      צטט: טל אלכסנדרוביץ שגב 2007-07-07 06:09:22

      ואני חשבתי שאני הפריירית היחידה שלא העתיקה. זה ברור גם למה - שכאלו כמוך וכמוני מעתיקות פשוט תופסים אותם כל היתר שחוגגים שנים מכניסים דפים וכו' לנצח יחגגו.

      טל תקראי את התגובות. כולם פה מעולם לא העתיקו. כאילו המציאו את הקפה במיוחד כדי לקבץ את כל הפראיירים במקום אחד. השלב הבא יהיה להעלות לנו את גובה המס על השימוש בשכל.

        7/7/07 06:42:

      חוץ ממך, ליזה, כמעט כולם פה

      צדיקים.

       

      אז אני מצטרף אליך,

      ויש לי על המצפון סיפורים

      הרבה יותר קשים.

       

      מעתיקן סדרתי הייתי:

      מעתיקן מעצמי

      (ידיים ורגליים מכוסים

       בכתב צפוף).

      מעתיקן מגאונים

      (אפילו מהמגעילים שהיו

       בכוונה מסתירים את מה
        שכתבו).

      מעתיקן לאחרים

      (לא בטוח שמי שהעתיק ממני

       הרוויח).

       

      ויהי בוקר

      ויהי ערב,

      והגיעה תעודת

      השליש.

      להגיש אותה לאמאבא

      לחתימה?

      לא כמו שהיא,

      אין מצב!

      אז ערכתי "שיפוצים" קלים,

      ו"כמעט טוב"

      הפך

      ל"כמעט טוב מאוד",

      ו"טעון שיפור גדול"

      התייתם מה"טעון".


      עברתי בשלום את החתימות,

      והחזרתי למורה פרידה.

      בסוף השיעור ביקשה ממני להישאר,

      ואני כמעט התחלתי לשלשל

      מרוב פחד.

      "חנוך! קרו כמה דברים משונים עם התעודה שלך,

       אתה לא חושב?"

      "מה קרה, מורתי?"

      (עיני עגל עגולות).

      "הציונים לא בדיוק מתאימים

        למה שכתוב אצלי!"

      "נשבע לך, מורתי, בחיי ההורים שלי

        שלא עשיתי כלום!"

      חמש שניות של שקט מקפיא,

      ואז המורה פרידה עשתה את

      מהלך חייה:

      "בסדר, חנוך. אם כך

        אני מאמינה לך!"

      ושחררה אותי.

       

      חלום של נפילה לבור, ליזה?

      קטן עלי.

      עד עצם היום הזה יש לי

      נקיפות מצפון!

       

      יכול להיות שהצתת כאן,

      ליזתנו,

      את הטריגר לסדרת פוסטים

      על יחסי האמת שלי

      עם בתי הספר השונים

      (יחסים קשים).

      ואני חשבתי שאני הפריירית היחידה שלא העתיקה. זה ברור גם למה - שכאלו כמוך וכמוני מעתיקות פשוט תופסים אותם כל היתר שחוגגים שנים מכניסים דפים וכו' לנצח יחגגו.
        7/7/07 03:51:
      לי יש נסיבות מקילות - אבא פולני ואמא מורה... מעולם לא העתקתי. אבל כבר זכיתי לשמוע באוניברסיטה משפט כמו : "אני מחכה לציון על העבודה שלך" (אמת לאמיתה, גניבה חסרת בושה של עבודת ענק באקונומטריקה, והגזלן עוד טרח לספר לי מבלי להניד עפעף).
        7/7/07 03:02:

      גם אני ילד טוב ירושלים.. יותר נכון סטודנט טוב ירושלים.

      בקשר להעתקות.. נתתי להעתיק.. אבל אף פעם לא העתקתי.

      תמיד הרגשתי שזה לא מכובד.

      בבגרות במתמטיקה ( 4 יחל ) הבוחנת פתחה בפני את אחת המחברות של התלמידות שסיימו מהר את הבחינה ושאלה אם אני צריך עזרה... ולא הסכמתי.. אמרתי לעצמי שאם כבר אני נופל.. לפחות אפול עם כבודי לצידי.

      אחרי שנים.. שפרתי בכוחות עצמי את אותה בגרות.. וזה יצא לטובה.. כי אז באמת הבנתי את החומר.

       

        7/7/07 01:16:
      גם לי יש עקרון כזה - לא להעתיק. אמנם על-פי רוב העתיקו ממני, ובגלל זה נדפקתי לא פעם. במיוחד בספרות. היה לי סגנון כתיבה שונה מאחרים, ועד כיתה ח' לא הייתי מודעת לכך. וכאשר העתיקו ממני, המורות תיכף ידעו מי המקור...
        7/7/07 01:11:

      גמני וגמני...לא הכנתי שיעורים בכתה ה' (סתם כי שכחתי) וכשהמורה שאלה אם יש מי שרוצה להקריא את מה שהוא כתב כל כך הסמקתי שהיא קלטה שאני כנראה בבעיה...

       

      ואיך אפשר בלי סיפור רפרנס מהטכניון. כשאני למדתי אז במעבדת חשמל אף אחד לא ניסה אפילו לפתור את התרגילים...חוץ ממני ומהשותף שלי. באחת המעבדות גילינו שהשאלה לא הגיונית. כשהגשנו את התרגיל ביקשנו הסבר מהמתרגל, שהודה שגם הוא לא ניסה לפתור את השאלה, אלא השתמש ברפרנס. כמובן שקיבלנו 100, למרות שלא ענינו על חלק מהשאלות...

        7/7/07 01:03:

      טובי נשמעת כמו דב פרידמן, המורה מארץ נהדרת, חוויה שבהחללט רודפת אחריך כל החיים,

       

      כתבת מקסים,

      כרגיל,

      יצאתי נדושה,

      אבל מה זה צודקת

        7/7/07 00:22:

      מי זה לעזאזל יוסי?

        6/7/07 23:41:

      תמיד הייתי טובה בחשבון (טוב נו ואח"כ מתמטיקה), מה זה טובה? מעולה.

      בכיתה ו', מבחן במתמטיקה, חברה [הכי שווה בשיכבה] ביקשה ממני שאכתוב לה את התשובות על דף ואעביר אליה, במהלך המבחן [באמת שגם אני ילדה טובה ירושלים - לפחות הייתי] כתבתי לה את התשובות וזרקתי אליה את הדף, איזה פחד...זוכרת את הדם זורם, צבעים מתחלפים בפנים... היא אספה את הדף והעתיקה הכל. היא קיבלה 100 והמורה שכמובן לא האמין הזמין אותה למבחן בע"פ שניכשלה בו....

        6/7/07 23:39:

      בדרך כלל אני לא מעתיק, אבל יש בטכניון לפחות שני קורסים נוראיים יותר מפיזיקה 2מ' - פיזיקה 3ח' ואנליזה נומרית. בפיזיקה 3ח' עמדתי בכבוד אבל הוא גרם לי להתפכח מפיזיקה. באנ' נומרית כבר לא היתה ברירה (וגם הגיעו לשותפים שלי למעונות הפתרונות של מישהי ממש גאונית).

       

      ואגב הסיפור עם הארובה - כשהייתי בודק תרגילים בטכניון, בדקתי תרגיל אחד שרוב הקורס העתיק אותו מאיזה רפרנס ישן (כנראה חוברת מבחנים) ובאותו רפרנס הייתה טעות חישוב קטנה אך בולטת. רוב הכיתה כאמור העתיקו יפה וקיבלו פחות 2 נקודות על הטעות (לדעתי זה היה יותר מהוגן), חוץ מזוג אחד שלא רצו להעתיק את כל הדרך עד לתוצאה וכתבו "חישבנו ב-matlab ויצא לנו ... (התשובה השגויה)". הם כבר ממש הצליחו לעצבן אותי...

        6/7/07 23:10:

       

      צטט: el_greco 2007-07-06 23:05:03

      אני חייב להוסיף... לידיעת המתרגלים.

      פעם בלימודים נתנו לנו איזה תרגיל בפילוסופיה של המדע.

      הח'ברה רצו לבדוק אם בודקים ת'תרגילים, והיה צריך לתאר שתי גישות...

      אז אחד כתב שיש שזיחה בין הנושאים, השני כתב שאין שזיחה והשלישי שלפעמים יש ולפעמים אין.

      שלושתם קיבלו אותו ציון. המסקנה ברורה.  

      בטכניון יש את המיתוס הידוע על התרגיל למדידתהארובה של מפעל נשר. כל הכיתה חוץמאחד הגישו תרגילים ממוחזרים עם שגיאה וקבלו ציונים טובים. אותו אחד, טרח למדוד בעצמו והגיע לתוצאה נכונה אך שונה משל האחרים וקיבל 0..

        6/7/07 23:05:

      אני חייב להוסיף... לידיעת המתרגלים.

      פעם בלימודים נתנו לנו איזה תרגיל בפילוסופיה של המדע.

      הח'ברה רצו לבדוק אם בודקים ת'תרגילים, והיה צריך לתאר שתי גישות...

      אז אחד כתב שיש שזיחה בין הנושאים, השני כתב שאין שזיחה והשלישי שלפעמים יש ולפעמים אין.

      שלושתם קיבלו אותו ציון. המסקנה ברורה.  

        6/7/07 22:26:

      ליזה - שתיפלי לבור רק בחלומות, שתיצאי מהם מהר, ושתישכחי כמה שיותר מהר מהמורה טובי...

      האמת - אני לא זוכרת כלום מהלימודים! לא נראה לי שהיה לי אומץ להעתיק!

        6/7/07 22:20:

      וואי ליזה!

      תחי גבעת גונן!

      לי הייתה מינה (והאמת, טובי יותר מפחידה...)

        6/7/07 22:14:

      היי ליזה,

       

      פוסט חביב. בתור מתרגלת בנשמה, אציג לך שאלה מוסרית שאני נאלצתי להתמודד איתה כשהייתי מתרגל, איזה ציון היית נותנת לתרגיל שהועתק עד רמת האות האחרונה והפסיק האחרון מתרגיל שאת הגשת כשאת היית סטודנטית? (בתור סטודנט קבלתי על התרגיל הנדון 88).

       

        6/7/07 22:13:

      במשך שנים מעולם לא העתקתי, גם כשכולם עשו את זה באופן בוטה,

      גם כשלגורם שמעביר את המבחן היה ברור שכולם מעתיקים.

      למרות שזה היה די מתסכל, אפילו מאוד, לקבל ציון גבוה אבל נמוך ב 10 נק'

      ממי שכן העתיק.

      אני לא יודע אם זה הפחד מלהיתפס או הרצון להיות ישר, נראה לי ששניהם

      ולאכזב את עצמי זה הכי גרוע.

       

      הפעם היחידה שבה כן העתקתי, הייתה במבחן של נהיגה מונעת.

      בגלל רשלנות של משרד התחבורה, כשהוכרחתי לעשות את הקורס,

      הוכרחתי גם לעשות מבחן. זה לא שלא ידעתי את התשובות - אף אחד לא ידע

      (עשיתי מה שנראה לי הכי הגיוני..) אז השוויתי עם חברי לשולחן

      (וגם הקשבתי למדריכה, עוזרת לאחרים להעתיק..) 

       

        6/7/07 22:09:

      מצחיק, הייתי רוצה לראות אותך מנסה ללקק את היד לפני המורה תראה צוחק

       

      כמו היווני גם אני הייתי חנון שכולם מעתיקים ממנו בבית הספר.

      באוניברסיטה נורא רציתי להעתיק מאחרים, אבל תמיד הגעתי לבחינות בלי המשקפיים ולא ראיתי ממטר.

       

       

        6/7/07 21:40:

      חייב להודות שכל התיכון הייתי החאנז' שכולם העתיקו ממנו שיעורים וגם במבחנים.

      זה תמיד מאוד מטריד להניח את מחברות הבחינה באופן גלוי כדי שכולם יוכלו לקרוא, וגם הענין עםפ שפות הסימונים של התשובות הנכונות באמריקאי... 

      באוניברסיטה כבר לא ממש היה מה להעתיק ממני :) 

        6/7/07 20:44:

      ליזה,

      זה לא שאני לגמרי צדיקה. אבל אני פשוט שונאת את עצמי

      כשאני נאלצת לרמות, להעתיק . אני לא אשקר ואומר שאף פעם לא העתקתי.

      אבל אני יכולה להגיד שאף פעם לא בדרכים מתוחכמות...

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ליזה פיירמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין