אתה קם ומסתכל עליי.

אני מסתובבת ממך, מפנה את הגב.

תלך כבר. תלך מפה.

אתה מתלבש, נועל נעליים ומתקדם לכיוון הדלת.

אני קמה אחריך, מחכה שתצא כדי לנעול את הדלת ולחזור להתכרבל מתחת לשמיכה.

אתה מסתובב אליי, מנסה לגעת בי, לומר משהו, ואני מפנה מבט.

"תלך", אני אומרת

ואתה עומד במקומך.

מושיט יד, מעביר בעדינות על ידי,

אוחז בי לרגע, מחכה לתגובה.

יוצא.

הולך ממני בידיעה שלא תשוב.

ואני חוזרת לאיטי למיטה, מעבירה יד על המקום החם בו שכבת לפני דקה

מסתובבת לישון

ויודעת שעשיתי את הדבר הנכון.