ומסברי פנים אפשר להבין דיקדוק ואת זקירות פטמת השד לעומק הלשון
בספרות או בנגיעות מפרות שלמלוא הארוניה שדים נאמרים בזכר ולא נקבה גם שהוא שייך מבראשית לגוף חווה
ורק בהידוק נגיעת השפתיים ועירוב הלשון השד זקור השד מזקיר ומזכיר פעם כיצד ינק תינוק ונרגע מבכי וצווחות שעודך רוצה שהיא תהיה "אם ואחות"
שהיא תגלה שגם היא תינוקת היונקת דבר מה דומה וזקור
בסוף תור הדברים מתגלה האמת הערומה שנותרנו תינוקות מחפשים חומה של מיטה
על אף ההבדלים מבקשים ערסולים ביניקות ממושכות חוזרים מתנחמים בנגיעות פתע כחסרי ישע
אין כאן כל פשע לכל היותר מתח שאנחנו לבטח תמימים וערומים
שעוד נותרנו עוללים יונקים כביום הוולדנו בחיבורים הברורים כשאנו לבדנו
חוזרים ויונקים
|
תגובות (5)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בחיבורים הברורים
כשאנו לבדנו
חוזרים ויונקים"
החזרה לרחם..המגן והבטוח ובעצם לסימביוזה של האין הפרדה..
ברור שכשחשים ה"לבדנו"
ואילו כל הדרכים,כל הכיוונים כולם הם לא אלא החזרה לאחדות..
האחדות בפנים העצמית..האחדות בין העצמים אני ו..
המיזוג ..הסימביוזה
כמו בתוך הרחם
שבוע נפלא לך
מאיזה
"שעוד נותרנו עוללים
יונקים כביום הוולדנו
בחיבורים הברורים
כשאנו לבדנו"
מקסים מקסים מקסים
כתיבה נפלאה אוהבת מאוד
תודה
שבת לטוב
עולם היונקים.
מקסים.
כוכב בצאת
שזרת בשיר מילים יונקות ומניקות
יפההההה
*