0
החלל מושך לשקט הקשיבי לרעש הכבד נוסחאות קמלות של אור הבוקר מסתחרר בעיניי.
הכאב נילחש לאט שרשראות כבדות של זמן הפרגוד סוגר על הקהל אבל ההצגה תמיד נמשכת.
אני לא מכאן אמרתי לעצמי המילים אחזו בתדר מסכים של חוסר הבנה מאגדים עצומים של חנק.
הרוח נשבה כמתוך חלום חיות האדמה נרדמו לאט שרתי שירי ערש בוערים דרך טבעות עננים במרום. |