0
הבוקר קשה לעיניים רדומות איש לא מלטף את הישנים הייתי בצידה השני של ההכרה לגעת בתדר שנישכח היה.
במות כסופות של רגש עוטרות רגלים שחורות של כאב נחשים אפלים לאורך הלילה אוחזים במושכות נפשי הכבויה.
ימי השבוע חולפים במהופך החודשים נספרים ללוחות השנה אני מתחיל לשכוח מאין באתי ולאן אני הולך מכאן.
מפתחות כבדים לדלתות ללא שם הייתי כאן פעם מיזמן בסיפור אחר של אגדה. |