עיניים פעורות לרווחה על פני השדות הקמלים בלהט הקיץ הצורב האבק אוחז באופק.
מקטעים משולבים ברגש על פני רקמת החיבור הנפש רוחשת באור כוכבי מרום בכחול וזהוב.
עטרת עיניים זוהרת הילה חללי משך על פני אדי הערפל השדות משתרעים עד לגבול הנהר שם ידיי רוחצות עצמן לדעת.
מיתרים זהובים לרגש הזה כנפיים צחורות שחקים סחרחרות על חושי הקמלים אלו ימים ארוכים של חלום. |