0
מתחם המים עוצר באור תנועה איטית באדוות העיניים מגע הנפש בבשר הרוח מערבולות חשוכות של הכרה.
שמש כתומה בערה בשמים חלונות פתוחים לרווחה נשמתי במלוא מנועי האהבה את רקמת גופי הצרודה.
כוכב ראשון בציר המערב לחש לי ירוק על כחול נעצרתי בבהירות הרגש לחוש את היום החולף מעליי.
שעת דמדומים בה הרוח מבדרת את רקמת החיים לתנועה הילת הארץ רוחשת לטוב עיניי נפקחות מעצמן. |