0
כוכב הערב שלי שוקע כנפיו אל ציר המערב הלילה אפל למגע האור עיניי צוללות אל דממת הנצח.
שחור עמוק של חוסר הכרה במסדרי מסכות האתר השעונים מפעמים עצמם לדעת אני לא זוכר דבר.
שערי העיר פרוצים אל השמים אני נושב בהם מילים של חלום הצללים אוחזים בתבנית מהלכים ארוכי משך.
מרקם האבן פוצע בנפש צלילים צורמים של חידלון אני נושם ונושף ברגש צורות חדשות של אור. |