רוח רוח מילים: מרים ילן שטקליס
לחן: שלום חנוך
רוח, רוח! רוח, רוח!
למה לא תשכב לנוח?
מן הבוקר תשתולל,
והנה כבר בא הליל.
מלאכים כבר מכניסים
לשמיים פנסים,
מדליקים נרות בלאט,
אין רואים אותם כמעט.
רוח, רוח! רוח, רוח!
למה לא תשכב לנוח?
מן הבוקר תשתולל,
והנה כבר בא הליל.
ואתה הולך בטל
ושורק ומיילל,
מכופף את הוורדים
ומציק לילדים.
רוח, רוח! רוח, רוח!
למה לא תשכב לנוח?
מן הבוקר תשתולל,
והנה כבר בא הליל.
כל הגן רוצה לישון
גם הברוש, הקיקיון.
צר מאוד על הפרחים,
הם כולם נאנחים.
רוח, רוח! רוח, רוח!
למה לא תשכב לנוח?
מן הבוקר תשתולל,
והנה כבר בא הליל.
המשמעות הראשונית של המלה "רוח" שייכת לסביבה הטבעית שלנו, והביעה את תנועת האוויר סביבנו. לפי סיפורי התנ"ך, הרוח, היא אחד מהיסודות שהיו קיימים בטרם בריאת העולם, יחד עם המים והאש. את הרוח אי־אפשר לראות, אלא רק את תוצאותיה, היא מופיעה בתנ"ך במקביל ובניגוד למושג "גשם":"לא תראו רוח ולא תראו גשם" (מלכים ב' ג' י"ז), או כניגוד מקולל לגשם המבורך: "נשיאים ורוח וגשם אין" (משלי כ"ה י"ד). המשפט הזה מביע את ההקבלה בין ה"רוחני" ל"גשמי",ומשמעותו: מדברים הרבה ("עושים רוח") אבל אין מכך שום תוצאות ממשיות. מושג הרוח, כשהוא בא בצמוד לגשם, מבטא דבר שהוא חסר תועלת :"הכל הבל ורעות רוח" (קהלת א' י"ד), כלומר, דבר אינו חשוב בעולם, הרוח אינה יולדת חכמה אלא חיי שווא. ביטויים רבים בספר ישעיהו כוללים את המלה "רוח". ביטויים כמו "רוח עוועים" ו"רוח כהה" מבטאים לא תכונות של אופי או התנהגות, אלא מצב נפשי. אפשר לראות כאן התפתחות נוספת של משמעות המלה, הכוללת כעת גם את משמעות המלה "נפש",שהיא, כפי הנראה, תמצית ישותו של האדם. מצבה של הנפש קובע את מצבו הכללי של האדם, יותר אפילו ממצב גופו, והוא מתבטא בביטוי המודרני "מצב רוח". לפי התנ"ך עשויות לפעום בלב האדם רוחות מגוונות, ביניהן רוח קנאה, שקר, ושחיתות. הרוח היא לא רק תמצית האדם, היא גם הנשמה, כוח החיות המתבטא במושג "נשמת רוח חיים", שאותה נפח אלוהים בגופו של אדם הראשון. המלה " נשמה"מקבילה כאן למלה "רוח", ושתיהן מביעות את את אותו הדבר שבלעדיו אין חיים בגוף. בקיצור, רבים הניגודים והסתירות בהתיחסות למילה "רוח": ה"רוח" היא דבר מה חסר ממשות וחשיבות, אך כניגוד למושג גשמיות היא בעלת ערך.ה"רוח" קשורה בדמותו של האל, של החיים, אך יש בה דימוי גם למתים האנושיים המסתובבים לעתים בין החיים הנקראים גם רוחות רפאים.פירוש המלה "רוח" זהה לפירוש המילה "נפש" אך היא עומדת בניגוד לה, בביטוי "גוף, נפש, רוח", כשהמלה נפש מבטאת את הרגש והמלה רוח את השכל.
"המלחמה היא עניין קשה ואכזרי בעיקרו, מלווה בהרבה דם ודמעות, אך דווקא במלחמה הזאת שעברה עלינו, באו לידי ביטוי גילויים מופלאים ונדירים של אומץ לב וגבורה, בצידם של גילויים אנושיים של אחווה ורעות ואפילו שאר רוח. […]
גילויים אלה – ראשיתם ברוח וסופם ברוח. התעלותם של לוחמינו לא בזכות הברזל באה, אלא בזכות התודעה של שליחות עליונה, של הכרה בצדקת ענייננו, של אהבה עמוקה למולדת ושל הכרת התפקיד הקשה שהוטל עליהם – להבטיח קיום האומה במולדתה; לקיים – ואפילו יהיה זה במחיר חייהם – זכותו של עם ישראל לחיות חייו במדינתו – חופשי, עצמאי, בשלום ובשלווה.
צבא זה, שעמדה לי הזכות לעמוד בראשו בעת המלחמה הזאת, מהעם בא ואל העם חוזר; עם המתעלה בשעת דחק ואשר יכול לכל אויב בזכות רמתו המוסרית, הרוחנית והנפשית בעת מבחן. " - מתוך נאומו של יצחק רבין ירושליים 1967.
|