הפעם זה היה קשה במיוחד. האוזן כבר ממש כאבה לה משיחת טלפון של קרוב לשעה עם גילי, חברתה הטובה ביותר. איך התאהבה בו ברגע.... איך העמיד פנים שגם הוא אוהב אותה ורק אותה...איך התגלתה לה האמת המכוערת כשהפתיעה אותו במקרה נשען על פנס רחוב ומתנשק עם מישהי אחרת בקצה השני של העיר.. אמנם ראתה רק את גבה, אבל אי אפשר היה להחמיץ את הבלונד הלוהט בגלים, את הגוף המושלם....איך הוא נאלץ להתוודות שכן, הוא יצא עם שתיהן במקביל כי לא הצליח להחליט....איך חשה כיצד ננעץ חץ חד ומורעל בלבה, שונה כל כך מחצו המרטיט של קופידון....
אוי, באמת! כמה נמאסו עליה הסיפורים האלה של "אהבה זה כואב"! אפשר לחשוב שאין אהבות אחרות! היא הוציאה מארנקה את התמונה שלו, של אמיתי. התבוננה בפנים הגלויים, הישרים, בחיוך הכובש. איזה מזל שהסיפורים הרעילים לא חדרו לזוגיות הנפלאה שלה אתו! שקיפות מלאה בכל פרט ופרט מהיחד שלהם. היא יודעת לאן הוא הולך כל בוקר, מתי הוא יוצא למכון הכושר, מה אמר לאימא שלו אתמול כשדרשה ממנו להגיע לארוחה משפחתית בדיוק כשתכנן לצאת אתה, בת זוגו, להופעה של פול מקרטני בפארק הירקון...
אני צריכה לכתוב ספר "יש אהבות שמחות!", הרהרה, כשעברה על ההגהות של ספרו האחרון של רם אורן "אמת או שקר?". כבר שנתיים שהיא חושבת על ספר כזה. בדיוק פרק הזמן שבו יש לה זוגיות עמוקה ואמיצה עם אמיתי. זוגיות שבה שום דבר לא כואב. להיפך, אין בקשה שלה שלא התמלאה על ידיו. אין בעיה או משבר שלא תמך בה, עמד לצדה, הציע פתרונות. אם הדברים ימשיכו כך, תשקול ברצינות למסד את היחסים ביניהם, אחרי הכול, 33 זה גיל מתאים בהחלט לבניית תא משפחתי.
"דן התחמק בחשאי מהבית, כשהוא מוודא שאשתו עסוקה בגיהוץ ערמת החולצות שעמדה מולה". היא מתחה קו אדום על "עמדה מולה". נו, באמת, האנשה ממש מיותרת! היא כתבה במקום זאת – "שהשאיר לה ". איזו תמימה האישה הזאת! לא עולה במוחה שום חשד לבגידה כשהוא יוצא פעם בשבוע באותו יום ובאותה שעה ומשאיר לה מטלת גיהוץ לשעתיים....מסכנה...
כן, בספרים של רם אורן אהבה זה תמיד דבר כואב. אבל כאשר היא תכתוב את הספר עליה ועל אמיתי, היא תשנה את התפיסה הזאת שיושבת חזק אצל הפנויים פנויות . כן, היא תביא לשינוי חשיבה, ובעקבותיה תשתנה גם המציאות. יותר פנויים ופנויות יטפחו אהבות ישרות, הבגידות יפחתו עד שייעלמו לחלוטין. יהיה זה עולם חדש ואמיץ!
נישאת על גלי דמיונה יכלה לראות את הכותרות במדורי הספרות בעיתונים הנחשבים – "סנסציה! ספר הביכורים של תמה ישראלי מחולל מהפכה בתפיסה השלטת....", "תמה מיטיבה לתאר אהבה מסוג אחר, מסוג בלתי כואב, מסוג ישר....בן הזוג אמיתי המתואר בספר אינו משאיר ספקות כי זה הוא הגבר החדש, מודל לחיקוי נלהב....".
תמה הקליקה על "הדפס", אך המדפסת סירבה. "לעזאזל! שוב נגמר מיכל הדיו!", התעצבנה תמה. למה זה קורה לי תמיד באמצע הגהה שאני צריכה למסור מחר על הבוקר? ולמה אף פעם אין בבית הזה מיכל רזרבי???!". היא הציצה בשעונה וחטפה את מפתחות מכוניתה , כשהיא דוהרת למטה. אם תזדרז, תצליח להגיע ל"אופיס דיפו", לפני הסגירה שלהם ב-10 בלילה. חסרת נשימה חנתה תמה באור מהבהב בחנייה כפולה, ובריצה מטורפת עשתה דרכה לעבר החנות מעבר לכביש.
היא עמדה כבר לסגור את דלת מכוניתה, לאחר שהשליכה את אריזת הדיו החדשה למושב האחורי, כשמשהו תפס את עינה מאחור. שם, נשען על פנס רחוב עמד אמיתי שלה, מתנשק עד אובדן חושים עם מישהי אחרת. אמנם ראתה רק את גבה, אבל אי אפשר היה להחמיץ את הבלונד הלוהט בגלים ואת הגוף המושלם...
*כל הזכויות שמורות לאלומה עברון (c) |
תגובות (104)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
איזה פאנץ' ליין!!! *
אז מה, אלומה, צינית שכמותך,
אהבה תמיד זה כואב?!
וכיף לי עם התגובה שלך!
אהבה זה כן כואב
ואידיוט מי שמתנשק מתחת לפנס
וטיפשה זאת שמגהצת לפי התכנית של האידיוט
וכייף לקרוא
כן, הבנתי אותך. רציתי לגוון, ולתת לכם לטעום גם שוקולד מריר קצת, אבל קיבלתי רק תגובות זועמות מקוראיי הנאמנים, אז היכנסי לסיפור הבא ותקבלי את הסוף הטוב, הדביק והרומנטי שאת אוהבת...
תודה רות יקרה, על המשוב, שנשאר לי ממנו טעם של עוד....
אוי....
אלומה!
מה זה הסוף הזה?
איזה מבאססססס.....
רוצה סופטוב ודביק ורומנטי.........
כמובן שהסיפור מקסים.
אוהבת,
אילנה
אלומה היקרה...
סיפורך יפה, כתוב וערוך בצורה מעניינת,
אהבתי לקרוא אותו....ובסופו, נשאר לי טעם של עוד...
אשמח להמשיך ולקרוא את כל הפוסטים שלך...
אחזור לככב...
שמחה שהיה לך טעים...שוב בכל עת לטעימות נוספות מתוקות...
הרומן הרומנטי, סיפור עם טעם טוב, יפה נהנתי
זה בערך כמו המיתוס שהקירחים נהנים מאונות מוגברת. צריך לבדוק כל מיתוס לגופו..
חן חן! לשמוע את זה מכותבת מוכשרת כמוך, זאת ממש מחמאה!
זה יקרה פעם...תודה שאת חושבת עלי!
בזמן האחרון אין לי זמן לקרוא פוסטים אז אני קוראת שירים
כעת התפניתי לקרוא את הסיפור שלך. כתיבה מאוד יפה עם ניואנסים
שאת יודעת לתת לטקסט. כוכב
את מרתקת וזה כיף. מתי את חושבת לאגד את סיפורייך לספר?
קדימה לעבודה. אני כאן - דונט פורגט.
אלומה, אי הבנה: הבנתי שאת מדברת על חברתה. זה היה ברור. מה שלא היה ברור שמעשה הבגידה שמוזכר בראשית הסיפור קרה לחברתה ולא לה... לא נורא, לא נתווכח על סגנון. גם אני נוטה לעיתים ללא לתת הכל בכפית של כסף כדי לאתגר את קוראיי..
הי יהודית!!! התגעגעתי...תודה על המשוב המשובח כתמיד. מחכה לפוסט חדש שלך....
צודקת....
חלי יקרה, חברתי החדשה והמשקיענית! חן חן על תגובה מעמיקה ועתירת תובנות! שלא לדבר על האופטימיות שבה...
כתוב בפירוש שלחברתה קוראים גלי...ולה, כפי ששמת לב בהמשך, קוראים תמה ישראלי. זה מוזכר כמה פעמים. אבל אולי סיננת את המידע הזה כדי שלא יכאב כל כך...
מסכימה ש"מרבה דעת, מרבה מכאוב", ובכל זאת - עדיף לדעת ולא לחיות באשליות. מהיכרותי אותך, נראה לי שאתה לא באמת חושב שצריך להישאר בתוך בועה...תודה על נצנוצי כוכבך!
ארי מתוק! נראה לי שאני אמנם אגיע להוליווד לפני שאתה תגיע לתל אביב...חחחחח תודה על הקרדיט!
די, באמת??? זאת מחמאה ממש ענקית בשבילי! אני גרופית שלה! תודה!
תודה על הפרגון לדמיוני נטול המסרק...למה לקרוא במהופך? אתה בעמידת הראש היומית?
את אלופה אלומה,
סיפור רומנטי המתאר שאהבה היא דבר כואב.כתיבה משובחת כתמיד*
מכירה את הבדיחה שהצחיקה אותי היטב בזמנו...ו-כן, אם המסקנה שלך מהסיפור זה להחזיק תמיד מיכל דיו רזרבי, הרי שהסיפור עשה את שלו...
וואו, אילנה, הגיגים פילוסופיים הראויים למכחולו של אמן!!! תודה שהפלאת להאיר בפנסך...ובכוכבך...
ברוך שובך!!!!
תודה, מיכאל על הסקרים המעודדים...אבל אני מה'כפת לי - אני בלונדינית...
בטח, בטח! כמעט כל הסיפורים שלי מביאים אהבות שמחות. רק שני האחרונים מגוונים קצת...שלא יהיה לכם משעמם...
הי בנצי! חן חן על תגובתך הנלהבת כתמיד!
יש אהבות שאסור לסמוך עליהם, או על בין הזוג.
אולי מאוהבים אבל זה לא אומר שלא מאוהבים גם
במישהו אחר.
אלומה!
כבר אמרתי לך שאני מאוד אוהבת את כול הסיפורים שבינו ובינה....
כול פעם את מפתיעה מכיוון אחר....
והאמת ...בחיים זה לא ממש רחוק מהסיפורים....
כמי שחוותה אהבות גדולות בחייה .....
אני חושבת שכשייש אהבה אמיתית זה לא כואב זה כייף ....
כואב כשמתחילים עם השטיקים , התרגילים ,המשחקים הבגידות.....
ממקום כזה מתחיל הגרף היורד....
ואז זה שוב לא כואב כי את כבר מפנימה ומבינה שמעבר לרגש הוא לא ראוי...
אותו רגע שההגיון מאפיל על הרגש את כבר יודעת ברמת הרציונאל ששם את לא נשארת.....
גם אם יש עדיין רגש הוא גווע מעצמו...
הצביטות שחווים בדרך כלל הם דווקא כשמתפתחת מערכת פוטנציאלית...
ומסתיימת לאחר תקופה קצרה מסיבות לא סיבות....
משום מה אז נשארת איזו תחושת החמצה ושם חווים כאב....
במיוחד עם זה התחיל בWOW גדול...
ונגדע בעודו באיבו!
אבל כאב מסוג זה פ"זמו קצר וגם עובר די מהר...
אבל אז... את גם מבינה שייש בך אהבה.....
וייש לך את היכולת שוב לאהוב!!!
חלי בן דוד
מה מוסר ההשכל מהסיפור?
תמיד לדאוג למיכל דיו רזרבי בבית....
וברצינות, אומרים הרי שמה שלא יודעים - לא מכאיב. אז אולי היה עדיף לא לדעת?
כוכב לסיפורך המרתק.
אלומה יקירתי
א. בגיל העשרה החברה
חיפשו גם חיפשו
להתנשק לאורו של הפנס......
כדי שהאחרים יראו ויקנאו.....
ב.אני ממליץ לך בחום לנסוע לגולה הדוויה,
למצוא שם מפיק ותסריטאי
ג.חבל"ז את כותבת אחלה סיפורים
וחבל שהם לא יוצאים לאקרנים.......
ד.מת עלייך על סיפורייך וגם על ר.....
שלך בידידות רבה
ארי
המשיכי לכתוב, דניאל סטיל של הקפה
חן חן על תגובתך המרתקת. אהבתי את הביטוי המחודד שלך - "דמויות מתרסקות". למה אתה לא שולח לי לינקים על פוסטים חדשים שלך? לא סיכמנו שתלמד איך עושים את זה?....
עם מחמאות כאלה עוד אגיע לפרס פוליצר....תודה!
תודה על תגובתך הכואבת...המחזקת את התיזה שלי בסיפור...
איזה כיף, עטרה! כולם רק קוטלים את הסיום הלא שמח....סוף סוף מישהי שאוהבת מציאות...
אח, יואל יקירי! מה הייתי עושה בלי תגובותיך הנבונות! אתה פשוט ברכה בשבילי!!! תודה!
לרון היקר, הנסחף, המתענג...תודה על תגובתך המרוממת!
בברכה,
הנכס שלך...
תודה, מזל יקרה, על תשובתך המדליקה...
היי אלומה דמיון פרוע מי היה מאמין.
האמת נסיתי לקרוא במהופך ולראות מה קורה . מה דעתך אפשרי??
כוכב
מסקנה
תמיד כדאי להחזיק מחסנית דיו נוספת בבית.
יש סיפור על בחור שיצא עם מישהי שלושה חודשים
ואז החליטו להתחתן.
ביום לפני החתונה הגיע הבחור לבית אישתו לעתיד
ולהפתעתו הרבה קידמה את פניו אם הכלה כשהיא לבושה בבגד
חושפני המציג לראוה זוג שדיים שלא ניתן להתבייש בהן.
ביתי יצאה לקניות בקניון אמרה האם
ואולי נוכל להנות ביחד קצת לפני החתונה ?????
הבחור היסס.....
יש לך שתי אפשרויות או שאתה בא איתי לידר השינה
או שחבל לך על הזמן....
בלי לומר מילה יצא הבחור מהבית .....
למחרת לפני החופה ניגשה אליו אם הכלה
עברת את המבחן ואתה בהחלט ראוי לשאת את ביתי לאישה.
באותו רגע צלצל הטלפון של החתן
סליחה מלמל בהתנצלות .... אני חייב לענות
מי זה ?
ערן ?
יופי שהתקשרת רציתי לומר לך
שהרעיון לשמור חפיסת קונדומים בתא הכפפות באוטו הוא רעיון אדיר.....
מספרית,
והנה לך כוכב שימשיך להאיר את כתיבתך הרומנטית.
אילנה
היי מספרית,
אמת אמרה המחברת - אהבה אינה כואבת, הבגידה כואבת. בסיפוריך הפנס
מאיר את הבגידה , ומגלה אותה. לולא הפנס ה"אהבה" היתה נשארת , והבגידה אינה
היתה נחשפת.
אילנה
אין מה לעשות, בלונד זה בלונד, הפחד של כל אישה שלא בלונדינית.
אגב, לכל המתרעמות, בסקרים האחרונים שנעשו, התגלה שכ70% מהגברים והנשים בוגדים.
לכל הספקנים- הריני להודיעכם חגיגית- יש אהבות שמחות.
מה שלא משמח זו העובדה שלעיתים הן נגמרות ואיתן גם השימחה, אבל כל עוד האהבה קיימת- שישו ושימחו.
נו........היא וחברתה,עם אותו אמיתי.....שתיהן עם בלונד גולש גלי!
כרגיל אצלך, מדליק!
בספרים...
תמיד מפתיעה מחדש
מצפים להפי אנד
מקבלים את הכאב
שיברון הלב למראה דמויות מתרסקות
ואכן סיפורים שכאלה מתרחשים לרוב
וחבל
מתי את מוציאה ספר?
נראה שאת בשלה לכך
תודה על הסיפור
הסוף הוא מה שנשאר לנו בפנים...
אז שיהיה לך שמח
נו, די, אני מסמיקה בלי לשים סומק....המסת אותי! תודה, באמת!
סיפור מקסים
אהבתי
היתה תקופה שגם אני חשבתי שהאהבה לא כואבת
עד שתפסתי אותו מתנשק עם אחרת תחת פנס בודד ברחוב....
אהבתי
הי אלומה,
אם הבנתי נכון, הסיפור הוא על סופרת שסיפורה התממש...
אם כן, עליה לכתוב סיפור שיתאים להעדפותיה.
יואל
הי יקירה
סיפור נפלא לתחילת השבוע
ומוסר ההשכל - להיזהר מפנסים דולקים........
שיהיה לך שבוע קסום
אור ואהבה
מתוקתי! מבטיחה חגיגית לספק את משאלתך בסיפור הבא!
חן חן טינגי אהוב שלי! הדגשת את המשפט על השקיפות -המשפט שהוא נר לרגליי בכל מערכת יחסים. מה שאומר שגם אתה חושב כך. עוד הוכחה לכמה אנחנו מחוברים בתפיסות הרומנטיות שלנו! נפלא!!! אופס...אני מקווה שלא יחשבו שיש בינינו
משהו מעבר לחברות וירטואלית...
אלומה יקירתי......מאז הכרתי אותך אני נפעמת כל פעם מחדש
באמת אני חושבת שקמה לרם אורן מתחרה אמיתית
אגב, אני לא יודעת איך זה אצל אחרים ...
אבל אצלי בדיוק כאשר התחלתי לקרוא את הסיפור המקסים הזה
התנגן ברקע שיר ...כל כך מתאים ..אבל כל כך ...שזה מדהים
stranger in the night
כוכב יגיע מחר
ובנתיים
שבוע טוב ומבורך
מזי
אמרתי פעם ואחזור על זה שוב - אין לי שום מושג מה יעשו הדמויות בסיפורים שלי. הן עושות מה שהן רוצות....
התחלתי בכוונה טובה. רציתי מאוד....אבל זה לא עזר...הדמויות הובילו את זה בכיוון אחר משחשבתי...הן מאוד עצמאיות, מה לעשות...
דליה היקרה! אין לי נתונים מספיקים לכתוב סיפור כמו שאת רוצה. לצערי.....אבל....מוכנה לנסות. זה דורש הרבה יותר דמיון ממה שיש לי. נראה מה ייצא....אל תדאגי לכוכבים, יש חדשים כל יום....אבל בשבילי את והתגובות המפרות שלך - שוות יותר!
רונן היקר! אנחנו חברים לא זמן רב, ומהר מאוד גם אתה הקסמת אותי באישיותך! כיף לי שאתה חבר שלי!
תודה, פוזית יקירתי על תגובתך הבריאה והמזינה כל כך....
את רוצה לאמר לי שפסו מהעולם אהבות שמחות?!
אלומה בבקשה
שהסיפור הבא
יושפע מהחץ המרטיט ולא מזה השני המכאיב!!
סיפור כתוב כרגיל אצלך-נפלא!!!!!!!!!!!!!!
כי צריך מסה קריטית כדי לפוגג את התפיסה הזאת....ועוד אין בינתיים...
מקבלת את האתגר בשתי רגליי.....היכון לסיפור הבא! תודה על הקרדיט מקיר אל קיר!
שקיפות מלאה בכל פרט ופרט מהיחד שלהם.
כל אחד/ת רואה את השקיפות באור שונה ,
היא רואה את השקיפות שלהם,
הוא רואה את השקיפות של שתיהן .
אומנם רק סיפור,
אבל מתי גברים יפסיקו להתמחות בחשיבה
עם שני חלקים,
ועוד"חרגיל" עם החלק הלא מתאים :)
אהבה זה כואב ולא רק הפעם
שבוע טוב יקירתי אלומה *
ואני חשבתי שזה יסתיים אחרת!
*
אמסור את העדפתך זו לנתן אמסטר, שהקדיש את הפוסט האחרון שלו לחושך...כדאי לך לבקר אצלו!
לדעתי דווקא יש בהחלט הפי אנד, והוא - גמילה מהערצת בן זוג ברמה של אל, והצגת החסרונות שלו, חסרונות של בשר ודם.
זה שלב התפתחות כן משמח אצל הגיבורה, בדרך להפיכתה לדמות יותר עגולה ופחות שטוחה מבחינה ספרותית.
חן חן הדס, על תגובתך הגורמת לי תמיד להסמיק...
את צודקת, כמובן, אבל הסיפור הזה מציג לא מצב רצוי, אלא מצוי....במצוי יש פחד להפסיד את מה שיש, אז עובדים במקביל על שתי אפשרויות. לא תמיד זה מצליח. לפעמים שתי האפשרויות נפסלות מעצמן בסוף, והגיבור יוצא קירח מכאן ומכאן....היקום יודע להחזיר את אותה אנרגיה לבעליה, כך שאני משוכנעת שגם אותה בלונדינית לוהטת לא תישאר אתו...
את תמיד גונבת לי את הצבע הוורוד שבו אני נוהגת להגיב...חחח אז לך אני תמיד עונה בכחול -
כן, יש נשים תמימות, למה לא? כשם שישנן נשים כמוך, שתמיד חושדות שלא יהיה סוף טוב....חחחחח
היקום רבגוני ומאזן את עצמו בכל ההפכים האפשריים...חן חן על המשוב!
אלומה נהדרת שאת!!!
למה האהבות הסוערות נמצאות תמיד בחוץ???
אולי נשנה את הכתיבה למשהו אחר....מיוחד וכובש?!
כמו אהבה באישה הראשונה...שנמשכה לאורך כל החיים.....כי ידעה לגוון, לעניין ולזרום בקצב החיים?
והגבר שידע להעריך אותה בזכות כל אלו.....ולא לחפש תמיד אחרת חדשה....ולא מוכרת....
חושבת שייהיה משעמם???
אין לי כוכבים...כמה חבל....
שבוע נפלא באהבה רבה, שלך דליה
קוסמת הצבעים והגוונים שלי....תמיד יודעת להוסיף במכחול תגובתך עוד גוון מקורי .תודה!
אולי לך זה ברור. לי לא כל כך...אפשר קצת להסביר יותר את מה שאני עושה?
לימור יקירה! חן חן על תגובתך המאירה...
מישהי נבונה כאן מכנה אותך קוסמת מילים
ואני חייב להסכים
הקסמת אותי!!
לפי הסיפור אלומה יקירתי חזרת במלוא אונך*
אוהבת אותך בריאה טפו חמסה עד 120 פוזית!
תודה חבר יקר על תגובתך המופלאה!
גם אני לא העליתי על דעתי את זה. אין לי מושג איך הגיתי את זה בהינף מקלדת...חן חן על המחמאות!
הבטחות הבטחות...
עבדת עלינו, אהבה זה כן כואב...
*
נעמה
אלומה יקרה,
נהניתי מסגנונך המיוחד ומשטף כתיבתך, שאינו נעדר הומור.*
נו, נאתגר אותך:
הסיפור הבא או אחריו, או... מתי שתרצי - על גברים נאמנים (לשם שינוי),
וההיא שמתפרפרת ומחפשת ריגושים...
הולך?
כיף לקרוא אותך, יקירה.
שבוע טוב !
ממתי מתנשקים מתחת לפנס מואר, אני תמיד חיפשתי את החושך....
סיפור בלי הפי-אנד.
אשוב לככב.
כרגיל...
כל מילה מיותרת.
הכוכב האמיתי, אומר הכל.
הדס
אוהבת הפי אנד ...אבל החיים לא תמיד כאלה.
ריתקת אותי בסיפורך הרגשתי איך אני נסחפת לעולם הדמויות שלך.
מה יהיה עם הבגידות אלומה ?
למה אנשים לא יכולים להשאר נאמנים ...?
לפני שאדם גבר או אשה רואה את עצמו כהולך למעוד ולבגוד...
עדיף לעזוב את הבן בת זוג...לסיים קשר ...ואז להתחיל קשר חדש.
במגביל זה מגעיל .
איריס .*
מה באמת..... בעידן של היום יש נשים כאלה תמימות.....
לפי ההתחלה ידעתי את הסוף...........
* לך ממני
לארה
קוסמת המילים שלי - שלנו...
האהבה כואבת כאשר משיבים את פניה ריקם...
הסיפור שלך יפה..אבל לא סותר את קו מחשבתי.
נשיקות לסיפור רומנטי יפה כל כך..שגם נראה לי מארץ האגדות.
שלך
רפאלה*
אלומה יקרה,
מה שאת עושה כל כך ברור,
האהבה אינה משתנה!
רק הסיפורים עליה משתנים כל הזמן.
הכל מתחיל ונגמר בפנס...
אור עולה בבוקר,שמש אור...
מעולם עד לרגע זה לא העלתי על דעתי
שפנס ייצטייר לי כזירת התרחשויות בוגדנית
מרתקת כהרגלך יקירתי
מצטערת, חמודה, שהתאכזבת....רציתי לגוון ....אך אם יהיו עוד תלונות כמו שלך, אחזור לדמיונות...תודה על הפרגון הסוחף!
היא קצת מגזימה, אימא שלך. בקבר אין פנסים...
אלומה,
לרגע חשבתי, קיוויתי שזה לא יהיה כואב,
והכל בגלל הדיו של המדפסת.
לאדיבה גפן יש כינוי עבור אלה
שמנשקים בלונדיניות מתחת לפנס.
כב"ז,
את כותבת נפלא!
ואימא שלי אומרת: "אין אמונה בגבר - אפילו בקבר"
אכן צדקת, כוזרון יקירון. הסיפור אינו אמיתי, ומצד שני, בטח הוא אמיתי לכמה מהקוראות שלנו...תודה!
פעם היה פנס בודד בקצה שכונה
היום יש שכונה ליד כל פנס
סיפורך מצוץ מהאצבע אבל מלא בתובנות וחכם.
חן חן על המשוב הזריז (עוד לא הספקתי לשלוח לינק!) האינטליגנטי! את צודקת...זה הסיפור השני ברציפות עם סוף אחר. להזכירך, היו למעלה מ-50 סיפורים לפניו עם הפי אנד, אז מותר קצת לגוון, לא? אך הסירי דאגה מלבך וחכי לסיפור הבא....
אלומה היקרה.
1. אאוץ'!!!
2. דווקא מתחת לפנס המאיר? וואלה, פרויד היה בטח אומר שהם רצו להיתפס...
3. לסיפורייך האחרונים יש בהחלט סוף לא שמח...שנתחיל לדאוג?
4. סוף שמח, לא שמח- מה זה בעצם משנה כשהסיפור מוגש בסגנון כה סוחף וחינני?
תודה ושבוע מקסים.
דינה