מאין - יבוא עזרי!
נר – מצווה; תורה – אור.
חלפו להם הימים... מראות נראו בהרים... חברים שהיו מסתתרים... ואחרים שהיו מתגלים... והוספתי חכמה ודעת.
תכלית כל העניינים – לדעת, להבין, להשיג ולקנות ידיעות הדברים הממשיים והשגת העיונים המושכלים למיניהם.
פגשתי בחכמת הקבלה, בחכמת הרפואה, בחכמת ההנדסה, בחכמת ההנהגה המדינית ובחכמת המדע... תן לי.
נזכרתי במשפט האומר: "כל שחכמתו מרובה ממעשיו, אין חכמתו מתקיימת" . ועשיתי...
והדלקתי נר - להיטיב את המעשה וליישר את ההנהגה. והדלקתי נר – לשלמות המדות ואהבת הטוב. והדלקתי נר - לדעת את המעשה במחשבה ובהכרת השכל.
וידעתי כי הידיעה בלי ההבחנה הפנימית , משוללת כל ערך.
שאלתי... "מדוע"? ו"למה"? בחרתי... בדרך של ישרות, תמימות הלב, בלי כל עקמומיות פנימית. והוספתי... לקח. והלימוד הנלקח נתפס בלב.
והדלקתי נר ליצחק רבין ז"ל .
וזו הייתה ההדלקה הראשונה – בבלוג שלי בדמרקר. והיא הייתה הדלקה קשה...מורכבת...בעלת תגובות... חסימות וכיו"ב.
החוויה הייתה בבחינת כפליים לתושייה.
ויש ראשית ויש אחרית.
תודה על שקיבלתי מאוצר השם יתברך.
כן לשלום - לא לאלימות
גדול השלום שכל הברכות כלולות בו.
"לך לך"... וכך מתחיל סוד הבירורים.
נר "אסחלב" - גדול השלום... סגולה להתמדה....
אין דומה השונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד פעמים. |
