כותרות TheMarker >
    ';

    אף על פי כן אני נכנס פנימה

    אף על פי כן אני נכנס פנימה

    42 תגובות   יום ראשון, 9/11/08, 12:16

    אני לא יודע מתי זה התחיל. אולי ביום ההוא, שלא אשכח לעולם, כשהמורה הקשוח לחיבור חילק בחזרה לחברי בכיתה ח' את המבחנים בחיבור. הוא עבר מתלמיד לתלמיד, העיר הערה, סתמית או בעלת ערך, והניח ליד כל אחד מהם את החיבור עם הציון, כלוא בתוך עיגול. ורק עלי הוא פסח. ישבנו זקופים ודרוכים, לבושים חליפות ומעליהן חלוק לבן. כיאה לתלמידים בפנימייה של "אקול נורמל אבראיק" בקזבלנקה, מרוקו, שיצאו לו מוניטין כמסגרת החינוך הטובה ביותר במדינה.

    חברי לכיתה שלחו מבט לעברי ולא ידעתי את נפשי מרוב מבוכה. האם המורה הקשוח והקפדן עומד להשפיל אותי? ואז הוא נעמד מלוא קומתו ליד הלוח והחזיק כמה דפים בידו. הבחנתי בכתב היד שלי מבין אצבעותיו והרגשתי שראשי מסתחרר עלי. המורה, סולי לוי שמו, קרא את החיבור שלי בפני התלמידים ההמומים. זו היתה קינה סוחטת דמעות על שכן, חבר לספסל הלימודים, שנעלם בחשאי מבית הספר כאילו בלעה אותו האדמה עד שהתברר לי שהוא נחת על אדמת ישראל יחד עם בני משפחתו.

    "איני יודע מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול" פנה אלי אחרי שסיים את הקריאה, "אם יורשה לי, אני מציע לך להיות עיתונאי או סופר. זה הייעוד הנכון שלך בחיים". זו היתה הפעם הראשונה בחיי שהתוודעתי למקצוע העתידי שלי ומעתה הייתי נחוש בדעתי לדבוק בו בכל מחיר, ולא חשוב היכן אחיה. לא אחת תהו חברי לכיתה בפנימייה הדתית שאליה נשלחתי עם עלייתי לישראל, כיצד אהיה עיתונאי או סופר אם שפת המקום אינה שגורה בפי.

    העלייה לישראל ובייחוד חוויית הקליטה, הטביעו חותם מכונן בעבודתי העיתונאית. הן הציבו אותי בצדה האפל של החברה הישראלית. חייתי לצדם של ישראלים "אחרים" שבחלוף הזמן זוהו כתושביה של ישראל השנייה, האחרת והנידחת. בשנים הראשונות שהיתי במחיצתם של צעירים, רובם תושבי עיירות פיתוח, מושבים וכפרים. כולם בני דור שני להורים מהעלייה ההמונית של שנות ה-50, שתוגת חייהם עוצבה במעברות.

    שפתם של התלמידים האלה לא קלחה והעברית המשובשת שבפיהם העידה כאלף עדים על התערות לא מלאה בתוך החברה. הם נשלחו ללמוד בפנימיות חקלאיות כדי לרכוש מקצוע שיעזור להם בחיים. הם למדו מסגרות, מכונאות ומקצועות חקלאיים. רק מעטים זכו ללמוד במגמה עיונית.

    כעבור שני עשורים וחצי, זומנתי לפגישה היכרות עם עורך "הארץ" חנוך מרמרי, זמן מה אחרי שהתקבלתי לעבודה בעיתון. שנה קודם לכן, במאי 1996, נסגר עיתון "דבר" שבו עבדתי אחרי שובי מלימודים בארצות הברית. נמניתי עם אותם עיתונאים אומללים שנעלו אחריהם את שערי הכניסה לבניין הנטוש של העיתון, במעלה רחוב שינקין בתל אביב.

    ההסתדרות, הבעלים של העיתון, שינתה את דרכה ולא נזקקה עוד לעיתון בעל השקפת עולם סוציאליסטית. ישראל של שנות ה-90 קידשה את נפלאות הקפיטליזם ושעטה בתשוקה חסרת מעצורים לעבר ההון והרווח. "דבר" הצטייר כאבן ריחיים על צווארה של ההסתדרות החדשה והוא הומת בידי הבוסים החדשים, חודש לפני שבנימין נתניהו עלה לשלטון.

    באותה פגישה הצעתי למרמרי לסקר את ערי הפריפריה וקבוצות השוליים של החברה הישראלית. הבאתי עמי זיכרונות עגומים מימי בפנימייה ומהחיים בעיירות העולים. בחירות 1996 העצימו את הדחף הפנימי הזה להתמקד במצוקות. תוצאת הבחירות חשפה חברה ישראלית קרועה שהיא יותר פדרציה של שבטים מאשר מדינה נורמלית. ברוב המקומות המבוססים והעשירים זכה השמאל בראשותו של שמעון פרס ברוב מוחץ ובכל המקומות העניים זכה ברוב מוחץ הימין בראשותו של נתניהו.

    ביקשתי מהעורך שיעניק לי אפשרות להציץ לתוך עולמם של אותם מסכנים שהצמיחה הכלכלית פסחה עליהם והותירה אותם פצועים וזועמים. ביקשתי ללמוד מקרוב כיצד הם רואים את החברה הישראלית ולהתחקות אחר חלומם האבוד של אלפי התלמידים שגדלים ללא אופק וללא תקווה.

    במהלך שנות כתיבתי ב"הארץ" הגעתי לעיירות נידחות ולמקומות שכוחי אל. עולם אחר, רחוק ומצולק, נפרש לנגד עיני. כאילו שתי מדינות חיות זו לצד זו. שוחחתי עם צעירים ילידי הארץ, שעדיין כאבו את ייסורי הקליטה של הוריהם. נפגשתי עם עולים חדשים מחבר המדינות, מאתיופיה ומארצות אחרות, שנשלחו להתגורר בעיירות הדרום ולא מצאו את מקומם. הם ישבו, אבודים ומהורהרים, על ספסלים ציבוריים והתבוננו במבט ריק אל המציאות הישראלית.

    הייתי מפוצל בתוכי. חייתי במרכז הארץ אך נקשרתי לאותם מקומות נידחים שהזכירו חיים בעולם שלישי. עולם ראשון ועולם שלישי במרחק של חצי שעה נסיעה זה מזה. ככל שהמדינה התעשרה, התרבו העניים. הייתי עד למה שעוללו כלכלת השוק ואווירת הרווח לאותן עיירות. המדינה נמלטה מהן כאילו רדפוה שדים ואת מקומה תפסו ארגוני צדקה.

    באתי לעיתונות מתוך תקווה ליטול חלק בעיצובה של החברה הישראלית. במשך השנים לא החמצתי הזדמנות לשלוח פריסקופ לעבר אותה ישראל אחרת ובלתי נראית. ניצלתי כל במה אפשרית - בעיתון, ברדיו ובטלוויזיה - כדי להתריע מפני התערערות ערך השוויון ואובדן הסולידריות. איני בטוח שהצלחתי.

    לא אשכח את ההלם שנחת עלי כשנודע לי שקרית מלאכי - היישוב שנפגע אולי יותר מכולם מכלכלת השוק - עומדת להעניק אזרחות כבוד לשר האוצר בנימין נתניהו. לא היה אדם שתרם לריסוקה של העיירה יותר ממנו ולא היה עוד מקום במדינה שבו הורגשו הגזירות הכלכליות שלו בעוצמה כה רבה. במשך חודשים שבתו עובדי העירייה והתושבים נאלצו לפקוד את בתי התמחוי המקומיים כדי לזכות בארוחה חמה.

    הזרקור העיתונאי העצום שהופנה אל קרית מלאכי התגמד מול עסקה פוליטית אפלה שבעקבותיה העניק ראש העיר מוטי מלכה אזרחות כבוד לאיש שרושש את יישובו. הרגשתי חסר אונים.

    אירוע זה ואחרים העלו בתוכי הרהורים על השפעה אמיתית והשפעה מדומה. מהו כוחו על העיתונאי ועד היכן מגיעה יכולתו לשנות ולתקן עולם. האופי הנשכני והחקרני של העיתונות לא הצליח להדביר את קדחת השחיתות שפשתה בזירה הפוליטית. בשנה אחת בלבד, ראש ממשלה, נשיא מדינה, שר אוצר, שר רווחה ושר בלי תיק, מצאו את עצמם על ספסל הנאשמים או שרויים בחקירות.

    אילו פיעמה באנשים האלה תחושת שליחות ואחריות ציבורית, חדלונם היה מצטייר בצבעים פחות עזים. אבל בתקופה האחרונה, תחת השפעתו ההרסנית של מרכז הליכוד בעידן של אריאל שרון, הסתננו לחיים הפוליטיים אנשים שאסור היה שרגלם תדרוך בזירה הציבורית.

    היום, בגיל 54, 25 שנה אחרי כניסתי לעיתונות, אני פורש עם תחושה תסכול לצד תחושה מסוימת של הישג. ניסיתי להדליק נורה אדומה מעל מצוקות העוני והדלות שהעמיקו, אך המערכת הפוליטית התעלמה. בכינוסי המפלגות שסיקרתי לא נערך כל דיון שאינו קשור לעזה או להתנחלויות או למאחזים או לגבולות - זמניים או קבועים - או למצבה של ירושלים או לאיומים מאיראן ומהחמאס ומהחיזבאללה. המערכת הפוליטית השתעבדה באופן מוחלט לאיום מבחוץ, בין אם הוא ממשי ובין אם לאו.

    חשתי שלא הצלחתי להשפיע על מצבן של השכבות החלשות במעורבותי העיתונאית. זו הסיבה שאני נפרד בעצב מה מהמקצוע שליווה אותי, אך לא בצער. בחודשים האחרונים נפגשתי עם אנשים רבים. סיפרתי להם על תוכניותי והם הקשו: למה לך פוליטיקה? ולמה מפלגת העבודה? מה רע בתקשורת? היו שתהו האם אני פועל מתוך הכרה מלאה והיו שהביעו חשש לבריאותי הנפשית. רבים מהם איבדו עניין במעשה הפוליטי. אצל אחרים התקבעה התפישה שרק אינטרסנטים או אנשים דפוקים נכנסים לפוליטיקה.

    קשה להאשים אותם. במיוחד בשבוע שבו פורסם "מדד הדמוקרטיה" של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שלפיו אמון הציבור בכנסת ירד מ-41% ל-33% והאמון במפלגות נמצא בשפל חסר תקדים עם 15% בלבד. עיתונאים עדיין נהנים מיותר אמון.

    מעל הכל נתקלתי באפתיה. אפתיה בפוליטיקה היא כמו סרטן ממאיר בגופו של אדם. כל מפגש הקרין קדרות ותסכול. קדרות בשל מצבה העגום של הפוליטיקה הישראלית ותסכול על חוסר היכולת לשנות. אנשים באו למפגשים האלה כדי לזעוק בפני על המדינה שאבדה להם ועל התקווה שנגוזה. רבים ייחלו שילדיהם יעזבו ויתגוררו בחו"ל. אחרים סיפרו בגאווה איך הניחו יד על דרכון זר, על כל צרה שלא תבוא.

    זה מצב לא טוב. סיקרתי את הבחירות בצרפת שנערכו בשנה שעברה וראיתי מאות אלפי אנשים גודשים את הרחובות ואת הקלפיות, באקט מרהיב של דמוקרטיה חיה ונושמת. תזזית דומה מורגשת בימים אלה בבחירות בארה"ב. ורק אצלנו ניכרת דעיכתה של הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון.

    אף על פי כן אני נכנס פנימה. לתוך מלתעותיה של הפוליטיקה הישראלית. בכל המפגשים שבהם השתתפתי שמעתי ביטויים שלקוחים משדות מלחמה: יטרפו אותך, הזהירו אותי. יחסלו אותך, ויהרסו אותך. לא יתנו לך לזוז. יעשו יד אחת נגדך. ימנעו את בחירתך ויביאו אותך למצב שבו אחרי תקופת זמן תרים ידיים ותעזוב.

    זהו דימויה של הפוליטיקה הישראלית בעיני הציבור הרחב: חסרת רחמים, לא לוקחת שבויים. האזהרות מהדהדות באוזני ללא הרף. בכל זאת אני נכנס פנימה. כדי לשנות. כדי להשפיע מבפנים. כדי להציב סדר יום אחר. כדי לקרב הציבור הרחב לפוליטיקה. כדי לסלול דרך לאחרים. כדי לאותת שאין דרך אחרת.

    כי היו לנו יותר מדי מלחמות, יותר מדי הרוגים ויותר מדי פצועים. וכי יש יותר מדי עניים, יותר מדי מסכנים ויותר מדי צעירים שעתידם אינו מובטח. אני שואף לשנות את המציאות הזאת. זו הסיבה שאני נכנס פנימה. אני משוכנע שאילו שאלתי את המורה לחיבור, הוא היה מגלה הבנה להחלטתי.
    דרג את התוכן:

      תגובות (41)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/11/08 08:59:

      הצטרפותך למפלגת העבודה מעידה בעיקר על תמימות.

       

      התכונה המקסימה הזו לא הולכת לקדם אותך שום מקום בפוליטיקה, אלא רק להשאיר אותך במקום שבו קברניטי המפלגה יעדו לך: קישוט מזרחי ואינטלקטואלי שערכו נשמר כשהוא בכספת, או כנזם זהב באף החזיר הקפיטליסטי שהשתלט על המפלגה.

       

      לא יהיה לך שם שום תפקיד של ממש, שום משרה של ממש, שום יכולת להשפיע או לשנות משהו, לא במדינה ובטח ובטח לא בתוככי המפלגה.

       

      נפלת אל אותה מלכודת שב נפלו -באופן מסורתי- רבים וטובים. 

       

       

      "בחזרה לאהבה" מעורר מחשבה והשראה,

      עוד הסבר, אולי, למה שקרא לך לפוליטיקה.

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=731469

      בהצלחה

      דני

      מאמן לפריצת דרך

        17/11/08 18:59:


      ( מופיע באתר מאמרים "העבודה"...)

       

      אכן אילו פרופסור ברוורמן או שלי יחימוביץ או דניאל בן סימון עמדו בראש העבודה, הייתי מאמין

      כי המפלגה בראש ובראשונה אכן רוצה בטובתנו,- טובת העם,- דבר אשר, בלשון המעטה, כלל וכלל

      אינני משוכנע בו היום. אילו הפרופסור ברוורמן, או שלי יחימוביץ, או דניאל בן סימון עמדו היום

      בראש "העבודה", כחבר מפלגה גם הייתי גם מאמין במנהיגיי, ויודע כי אכן יש להם "דרך", ומאמין

      כי דרכם היא הדרך הנכונה.
      אך אבוי. היום זה לא כך. היום לא אלה הם המנווטים את המפלגה. היום זה רק "אילו".
       

      בפריימריס האחרונים תמכתי בתקווה ובעוז במר עמי איילון,  מתוך מחשבה כי מי שנועל

      סנדלים תנכיים איננו עוד סתם נהנתן אשר כאשר ימלוך לא יחשוב אלא על טובת העכוז הפרטי שלו.

      כעת, בקשר למר איילון, אינני חש אלא אכזבה וצער. נדמה שגם הוא, כדרכו, לכאורה,

      של "השמאל" הישראלי כולו, מתרכז היום בחדווה בעניינים אשר כה קל לחצוב בהם להבות

      בלי צורך באמת לעשות משהו,- בעניינים הנשגבים של "חוץ וביטחון",-  

      ובחדווה גדולה גם הוא כמו "שוכח" לחלוטין את אלף הסרטנים הנוראים והקטלניים שמכרסמים

      היום במדינת היהודים האומללה בכל פה מבפנים: את הפער הנורא היום בין מי שיש לו לבין הרוב

      הדומם והשקוף והמיואש שחי בקושי מן היד אל הפה,- את הנורמה המבחילה והאיומה

      של ה"אנחנו כאן בשביל ג'ובים" אשר נדמה שהפכה היום נורמלית ולגיטימית לחלוטין

      אצל "ההנהגה" שלנו כל כולה,- את הבדיחה האיומה והמצמררת, לכאורה, ששמה היום

      "אכיפת החוק בישראל",- את מעמקי התהומות האיומים בהם נמצאים היום,- לפי כל סקר

      בינלאומי,- צאצאיו הצעירים העצובים והמיואשים והאבודים והלומי הסמים והאלכוהול של

      "הגניוס היהודי",- 

      "חוץ וביטחון !!!". איזה מסך עשן מרושע, איזה מס שפתיים מרהיב, שמאפשר, לכאורה,

      לכל מנהיגינו כולם, כולל כמובן "ההנהגה" הנוכחית הנהדרת של "השמאל ", פשוט למשוך

      כתפיים ולא לעשות בכל הנושאים הללו פשוט כלום.

      "חוץ וביטחון !!!". יש !!!  איזה מסך עשן מרושע. איזה מס שפתיים מרהיב,

      שמאפשר לכל מנהיגינו כולם "לשכוח" בעליצות ובחדווה גדולה שמישהו כאן,

      לעזאזל, צריך להיות גם, וחד משמעית, ו בראש ובראשונה, פשוט לטובת "העם"... 

       

        16/11/08 19:17:


      התכוונתי כמובן:

      את הקול שלי יש לך


      מאחלת לך הצלחה,אני ילידת מרוקו אבל מעולם לא הרגשתי קיפוח

      יש לי משפחה ענקית בארץ שמונה 200 איש איש איש עם ההצלחות

      והפחות לא נראה לי שזה קשור רק לשלטוןחיוך

        16/11/08 16:10:


      בהצלחה.

      את הכל שלי יש לך

        16/11/08 14:42:

      דבריך מרגשים ונראה שגם כנים. אף שאינני שותף מלא לדעותיך, אני מאחל לך הצלחה ושתמיד תראה את שני הצדדים, את הפרגמטיזם שיוביל אותנו קדימה מבחינה כלכלית, עסקית, טכנולוגית(ופה לדעתי אתה קצת לוקה בחסר) יחד עם החמלה האנושיות ורוח האדם והשיוויוניות. בהצלחה
        16/11/08 13:15:

      צטט: דבס 2008-11-15 20:32:11

      העניקה לש"ס בגלל משקה הפוליטי.

      זה לא הוגן וזה אפילו מושחת.

      לבסוף אני רוצה לומר לך שבכוונתי להיכנס לכנסת כדי ליצור חזית חברתית אמיתית שתשיב את פרצופה האנושי של המדינה. אמריקה עברה משבר לאחרונה שאילץ אותה לפעול כמדינת רווחה. כך גם באירופה. אני שואף שהמדינה תשיב לעצמה את התפקיד שיועד לך בחוזה שלה עם אזרחיה.

      אני מקווה שלא הארכתי יותר מדי.

       

       

      בתגובה שלפני לא התיחסתי לנקודה נוספת - אתה אולי חדש בפוליטיקה אבל מתנהג בה כוותיק - מערפל מסרים כדי להיבחר .


      "המדינה תשיב לעצמה התפקיד שיועד לה בחוזה עם אזרחיה " 


      האם אדוני רוצהלהקים כאן מדינת סעד ? אני רוצה להזכיר לך שמפלגת העבודה היא ךלא מפלגה סקטוריאלית - היא מפלגת שלטון (בתאוריה ) היא לא יכולה להיאבק כמו ש"ס . היא לא יכולה להתעלם מהצרכים הכלכליים של ישראל ולהתחשבן חשבונאות סקטוריאלית .

      מה ז בשבילך חוזה עם המדינה: אתה יכול לפרט לדוגמא ? שכר מינימום 1000 דולר כבר יש בישראל. מה הלאה ? מפעל הזנה לתלמידים? מעונות למשפחות חדמ הוריות ? דמי ילד רביעי ומעלה 700 ש"ח?

      תן לנו מספרים בן סימון. מספרים.  ככה נחשב כמהזה עולה התענוג הזה לחייב את המדינה בחוזה עם אזרחיה . אל תערפל כדי להבחר .

        16/11/08 03:16:

      צטט: דבס 2008-11-15 20:32:11

      רוברט

      אני מתנצל על האיחור במתן תשובתי. הבלוג עלה אבל לא הייתי מספיק ער לכך ובהתחשב שאני בפריימריז, אני מבקש להבין את העיכוב.

      אתעלם מהעלבונות שאתה מטיח ואיני יודע מנין מתפרצת האיבה שלך כלפיי. כפי שכתבתי במאמר הפרידה, פעלתי ואני פועל מתוך תחושת כאב אמיתית. יכולתי להישאר בתקשורת ולשבת ביציע העיתונות עד ערוב ימיי. בחרתי לצאת לשרות מילואים אזרחי כדי לשנות את המציאות של אותם ישראלים שנקלעו לשולי החיים.

      חלקם לא יצא מזה באשמתו כי לקה באפטיה ובאדישות ששיתקו את יכולתם להתנער מהמצוקה. חלקם עשו מאמצים ולא הצליחו. בשנותיי בעיתונות פגשתי אלפי אם לא עשרות אלפים שייחלו לשפר את חייהם. אם לא שלהם אז של בני הדור השני והשלישי.

      לא תמיד זה עלה בידם. נתניהו, הגיבור שלך, חולל מהפכה בצורת חייהם כשפגע אנושות במדינת הרווחה.

      הוא קיצץ קצבאות לכל השכבות החלשות כשבמקביל קיצץ במסים לשכבות החזקות. אני מאמין שהמדינה חייבת לעמוד לצידם של מי שאינם יכולים לעמוד על הרגליים. החזקים תמיד יסתדרו אבל מי ישמור על החלשים.

      עם הזמן נהפכה ש"ס לקבלן המצוקה של המדינה. חבריה זכו לייסד מדינת רווחה למגזר שלהם. הסעה חינם, הזנה חינם, סיוע לנזקקים ושורתה של שירותים סוציאליים שהמדינה העניקה לש"ס בגלל משקה הפוליטי.

      זה לא הוגן וזה אפילו מושחת.

      לבסוף אני רוצה לומר לך שבכוונתי להיכנס לכנסת כדי ליצור חזית חברתית אמיתית שתשיב את פרצופה האנושי של המדינה. אמריקה עברה משבר לאחרונה שאילץ אותה לפעול כמדינת רווחה. כך גם באירופה. אני שואף שהמדינה תשיב לעצמה את התפקיד שיועד לך בחוזה שלה עם אזרחיה.

      אני מקווה שלא הארכתי יותר מדי.

       

      דניאל ב.ס היקר -

      תחילה הרשה לי לומר לך שאינני מטיח בך עלבונות ובוודאי שאינני מרגיש כלפיך איבה . הרבה כבוד יש לי למישהו שמתוך מצוקה עלה ונהיה אינטלקטואל . בלי אפליה מתקנת ובלי טובות מכל מיני אפנדים שמממנים ועושי טובות למיניהם. אתה והכישרון שלך נטו.

      אני גם מאמין לך כשאתה אומר שמדם ליבך יוצאת הקריאה והשאיפה לתרום למעמד החלש באמצעים פרלמנטריים ישירים ולא באמצעים פובליציסטיים עקיפים.

      הויכוח שלי איתך הוא על הדרך לעזור להם.

       ש"ס גוררת מזה עשור את רכבת הבערות . הקטר הולך ונהיה קטן יותר ויותר ויחד עם זה כל הזמן מוסיפים מאחורה קרונות .ומה עשה ביבי? ניתק חלק מהקרונות כדי להקל על הקטר. ומה אתה רוצה לעשות? לחבר בחזרה את הקרונות.

      אבל הבעיה בן סימון ידידי- שמאז הקטר הלך והצטמק וחיבור חזרה של הקרונות עלול למעשה להביא לעצירתו הסופית. כלכלנים אומרים את זה - לא אני. הם אנשי מקצוע והם יודעים.

       

      רבים הם האנשים שאוהבים בישראל- ביחוד משורת הפוליטיקאים לבטל בהינף יד את האזהרות של אנשי המקצוע. זה מאוד קל ומאוד פופוליסטי " מה הם מבינים שם במגדלי השן?" . כמה קל לתקוף אנשים שמזהירים ולהציג אותם כקטני אמונה . הציבור משתכנע מהר מאוד ומוותר על בלמים וחסמים בצורה מסוכנת מאין כמוה .


      זוכר את 1993 ? הסכמי אוסלו ? המומחים אמרו - אל תתנו להם רובים כי הם יופנו אלינו . מייד קמו כמה אבירי מקרופון וטענו : אתם חושבים כמו אנשי צבא, אתם  ג-נ-ר-ל-י-ם  - צריכים מחשבה אזרחית. כאילו אם רק ניתן לאנשים אופטימיים את המושכות אז הכל יצליח. ומה קרה? קרה כמו שקורה תמיד כשלא נזהרים ומוותרים על ההגנות. הרובים אכן הופנו אלינו .בום 2000 נרצחים - שיהיה ברור שגם אני סונוורתי בזמנו והצבעתי לאדריכלי אוסלו.

      אתה מציע להיות חברתי - אתה מוכן לפרט מה זה בשבילך להיות חברתי ? אם אפשר במספרים. כבר היום התקציב הכי גדול הולך לסיוע לחלשים. בכמה אדוני היקר מעוניין להגדיל אותו? ומה אומים על זה הומחים מהאוצר?

        16/11/08 01:08:

      צטט: רוברט72 2008-11-15 11:43:09


      נראה לי שזה לא בלוג אלה מאמר שדחפו אותו תחת השם בלוג.

      בבלוג - הכותב אמור לענות לאנשים ולנהל איתם דו שיח אחרי שכתב את מה שכתב .

      כאן יש מאמר ואנחנו כנראה בשבילו רק טוקבקיסטים.

       

       

      זה מצע מפלגתי הכולל קורות חיים, רקע ומניע. זה טקסט רגשני כיאה לפוליטיקאי העומד בשער הפרימרס ומכריז על עצמו. מעניין איזה חבר כנסת תהיה.

       

      דווקא אהבתי לקרוא אותך, כעיתונאי. אפילו קניתי את הספר " אפלה בצהריים" וקראתי בהנף אחד. אגב, נהניתי לשמוע את התאור של חילופי שלטון ומשרות ברשויות מקומיות ( ערוץ 1?).

       

      ובעניין הצעירים שנשלחו ללמוד מקצוע. לפחות קיבלו כלים להתרנס בכבוד. בשל זעקת ההפניה המפלה ללימודי מקצוע חוסלו מגמות טכנולוגיות ( העולות הרבה יותר ממגמות עיוניות).

       

      אודה, גם אני נעלבתי כשהפנו אותי ללימודי מקצוע ( לבורנטית) ופניתי ללימודי הוראה בבאר שבע ( כדי להסתלק מן הבית). חייתי 4 שנים בפנימיה מגיל 16 עד גיל 20  ולא שילמתי בעד הלימודים ולא בעד המגורים וגם האוכל היה בחינם. בתמורה התחייבתי ללמד במקום שיקבע לי. אתי למדו עוד צעירים רבים, אשכנזים ומזרחיים, מערי הפיתוח. היכן ישנם דברים כאלה כיום?

       

      בהצלחה. האמת, גם אני הייתי שמחה להיות חברת כנסת.

       

      כל ט

       

       

        15/11/08 23:25:

      ראיתי לפני כמה חודשים בטלויזיה קטע ממסיבת עתונאים עם אהוד אולמרט, שבה אתה שאלת איזושהי שאלה, ואחריה ננעלה מסיבת העתונאים, ואולמרט קם וסינן אל עוזריו "איזה בנזונה מניאק, מה הוא חושב לעצמו" - משהו כזה, אני לא זוכר בדיוק. אז יופי שאתה נכנס לפוליטיקה ואולמרט יוצא ממנה.
        15/11/08 23:13:

      צטט: funky boy 2008-11-09 12:46:34

       

      הטעות הנצחית של השמאל - רומנטיזציה של הסבל והעוני. ולא שאין כאלה, ולא שצריך לעזור לצמצם אותם, אבל להפוך אותם לסוג של אלוהים, לנרטיב הגדול  - לא ולא. 

       

      העניים עצמם אומרים לך את זה: על ידי הצבעה ימינה הם מראים כמה הם נבונים, וכמה הם גדולים יותר מהנסיבות הכלכליות של חייהם, וכמה הם מכירים בזה שהזהות של האדם היא לא מעמדית (כמו שהשמאל בכל העולם רוצה שנחשוב) אלא, בראש ובראשונה, לאומית. לכן השמאל, שרוצה לגזול מהם (מאיתנו, אני בן לעיירת פיתוח) את הזהות הזאת תמורת נזיד עדשים של הבטחות והצהרות חגיגיות, לעולם לא יצליח. אנחנו יכולים להיות עניים או עשירים, יפים או מכוערים, מצליחנים או לוזרים נצחיים, אבל אנחנו תמיד רוצים להיות - ונהיה - יהודים. 

       

      מר"צ לעולם לא תהיה פופלרית בפריפריה. לעולם לא, אפילו אם יביאו סלי זהב לכל מסעודה. הזהות שלנו חשובה לנו יותר. 

       

       

       

       

      נכון, העניים מצביעים בהתאם לזהות הלאומית שלהם. השאלה היא אם זה בגלל הרומנטיזציה של השמאל, כפי שהגדרת את המצע הסוציו-דמוקרטי (אם כי לא בטוח שב2008 אכן קיים מצע כזה במפלגת שמאל, בטח ובטח במפלגת העבודה בהנהגת ברק), או בגלל המטען שהוצמד אליהם בשנות ה-60 וה-70, שהוביל וכנראה ימשיך להוביל את ה"נקמה" במפלגת השלטון ההיסטורית.
        15/11/08 22:19:


      אל לך.


      אתה טוב במה שאתה עושה כעת.חיוך

      הזהר, כשנוגעים בזבל הסרחון נשאר

        15/11/08 21:31:

      "באשר לביבי, הוא היה ונותר מיסתורין בעיניי. אפילו העובדה שהוא ישן על מזרון במלון שעלותו ללילה עלתה על 4500 $ עברה  לו בשקט. אפילו העובדה שזה קרה בזמן שהמסכנים בצפון הסתגפו בתוך המקלטים בימי המלחמה עברה לו בשקט. אפילו שהוריד מאות אלפים מתחת לקו העוני עבר לו בשקט. אפילו שקיצץ קיצבאות לאנשים הכי מסכנים בחברה עבר לו

      בשקט."

       

      בן סימון,ביבי שקרניהו אינו אהוד עלי כלל ועיקר.אבל אל תשכח ששקרניהו אינו שר האוצר למעלה משלוש שנים.אלה שבאו אחריו ממשיכים את קווי המדיניות הקלקלית שהוא תמך בה, ואת  אותה המדיניות הקלקלית  שהתחילה מאז שהחילו את ה"תוכנית לייצוב המשק" ב 1985 .אם קדימה והאבודה רצו,הן היו יכולות לשנות הרבה מהמדיניות הקלקלית של ביבי ושל 20 השנים האחרונות.

      אבל האבודה וקדימה לא רצו.

      וזה שהדברים עברו לביבי בשקט,זה הודות לכך שה"אליטות" החברתיות ,הפוליטיות והכלכליות ,תומכות במדיניות הקלקלית של ביבי ושל ממשלות ישראל האחרונות.

      יורם גבאי ניסה למצוא את ההבדלים הכלכליים בין המפלגה שלך, של ביבי וקדימה,ולא הצליח למצוא.

       

       http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3148108,00.html

       

      "במת "כלכליסט": מצא את ההבדלים.

       

      "
      "סיכום ומסקנות

      להערכתי, מי שרוצה שינוי מהותי במדיניות הכלכלית־חברתית צריך לחפש מועמדים אחרים לראשות הממשלה. שלושת המועמדים להנהגת המדינה הם שלישייה כמעט זהה בעמדותיה, במעמדה הכלכלי והחברתי ובהשקפת עולמה."

       

      ראה מה כתב הבוס שלך לשעבר.

       

       

      http://www.the7eye.org.il/notes/Pages/150608_amos_shocken_defending_Haaretz.aspx

       

      "על האג´נדה הכלכלית של "הארץ" ו"דה-מרקר" כתב שוקן באריכות יתרה. בין
      השאר כתב: "לפני שהיו שטחים, לפני שהיה כיבוש, אף אחד לא אמר שאנחנו
      עיתון שמאלני, אלא אמרו שאנחנו עיתונה של הבורגנות הישראלית
      [...] ´הארץ´ [...] תמך בעידוד היוזמה החופשית, בסילוק הממשלה
      ממעורבותה במשק ככל האפשר, בחשיפת תוצרת הארץ לתחרות ייבוא [...]
      בהחלשת האיגוד המקצועי ובסילוקו מבעלות על אמצעי הייצור ועל קופת-
      חולים. מבחינה זאת ´דה-מרקר´ לא מחדש ב´הארץ´ כלום [...] היינו העיתון
      היחיד בישראל שתמך, בכל הכוח, ברפורמות הקפיטליסטיות והגלובליות של
      בנימין נתניהו.
      אני חושב שהיום הוא (ואנחנו) יכולים לטפוח לעצמנו על
      השכם".
       
      אני מאמין שאתה אדם כן ואכפתי .עם רצון טוב לשנות ולשפר.אבל אתה נמצא במקום הלא נכון.
       
      http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3531550,00.html

      השמאל איבד את זה

      בלהט החלוקה הפוליטית על סמך זיקה לשטחים, נשתכחה מאנשי השמאל מחוייבותם לסולידריות. הם נתנו יד להפרטת כל המוסדות האפשריים ולקפיטליזם שפושה בכל .
       
       

      קרא את שכתב שטרנהל.

       

       
      http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1037172.html
       
       לפרק ולהרכיב מחדש.

      מאת זאב שטרנהל.

       


       

       

        15/11/08 20:47:

      צטט: life3 2008-11-14 15:27:52

      דניאל - איחולים להצלחה. אתה יצאת אל עיירות פיתוח - ואני ישבתי באותן שנים בלב הביצה הפוליטית הקרויה פרלמנט - שעל כל מגרעותיה אין לה תחליף. סיקרתי את הנבחרים מקרוב - ואפילו מקרוב מאד.

      זה היה סמינריון מרתק בסוגיית המנהיגות ומרכיביה - ועוד יותר מכך בסוגיית העדר המנהיגות ונקודת השפל שאליה היא עלולה להגיע.

      אם יש לך את זה - לך על זה. אך כמי שסיקר כאמור רבים מן הפוליטיקאים ושמע נאומים במינון יתר - הרשה לי להציע לך שלא להתחיל את הקריירה הפוליטית בעוד אבן אחת על המטרה הידועה של הסוציאל דמוקרטיה הישראלית - ביבי.

      לא ברור לי מדוע היה צורך בעיסקה אפלה כדי להעניק לו אזרחות כבוד של עיירת פיתוח. נדמה לי שהוא עשה את הקאם בק שלו גם בלעדיה. והייתי אומר יותר מכך- לא פרצה התקוממות עממית ברחובות העיירה הזאת וההמון הסוער לא עלה על בית ראש המועצה במחאה על מתן אזרחות כבוד שכזאת.

      אני מעריך שבבחירות הקרובות ימצאו לביבי קולות גם שם וגם מאחורי הפרגוד - ואינני סבור שהבוחר הוא גולם. יש לאיש הזה שהשמאל אוהב לשנוא יכולת להנהיג והוא חוזר לזירה גם אחרי שהיכולת הזאת גבתה מחירים גבוהים מציבורים חלשים דוקא. יתכן שהאינטואיציה העממית סלחה לו. יתכן שהוא נתפש כבשל יותר.

      ובאשר ליכולת ההשפעה של התקשורת. כן - היא משפיעה. ולעיתים יותר מיכולת ההשפעה של הספסלים האחוריים ואפילו הקדמיים בפוליטיקה. אני מעריך כי שלי יחימוביץ השפיעה יותר מאחורי המיקרופון מאשר היום. כמובן - אם היא תהיה מיניסטר - היא תוכל להשפיע יותר. אבל זה לא בדיוק המצב נכון לעכשיו.

      דוקא בעידן של שחיתות שלטונית גוברת - אין תחליף לעיתונות שאי אפשר לקנות אותה - לא בהון ולא בשלטון.

      כך או כך -

      הרבה הצלחה בדרך החדשה.

       

      חיים, תודה רבה על האיחולים. איני בא להמעיט מכוחה של העיתונות אלא לומר שעל אף כוחה בישראל היא לא הצליחה לתקן עוולות בסיסיים בחיינו. אין פחות עניים ואין פחות םשיעה ואין פחות אלימות והייתי שאף ההיפך. עם הצהבתה של התקשורת, היא יותר משקפת את חיינו המטורפים מאשר מתריעה בשער.

      כוחה אדיר בלהאדיר אישיות מסויימת וכוחה לא פחות אדיר בהשפלתו לתחתית תחתיות. זה כוחה המרכזי היום של העיתונות. בכל הקשור לשינוי פניה של המדינה והחברה, כוחה התגלה כמוגבל למדיי.

      באשר לביבי, הוא היה ונותר מיסתורין בעיניי. אפילו העובדה שהוא ישן על מזרון במלון שעלותו ללילה עלתה על 4500 $ עברה  לו בשקט. אפילו העובדה שזה קרה בזמן שהמסכנים בצפון הסתגפו בתוך המקלטים בימי המלחמה עברה לו בשקט. אפילו שהוריד מאות אלפים מתחת לקו העוני עבר לו בשקט. אפילו שקיצץ קיצבאות לאנשים הכי מסכנים בחברה עבר לו

      בשקט.

      זה לא ימנע ממנו להיות ראש הממשלה הבא. אפעל עם חברים בכנסת כדי להתריע נגד האיש ונגד המדיניות שלו. זה שהוא פופולרי וכריזמטי, זה עדיין לא אומר שצריך להניח לו.

      להתראות חיים ואני מקווה שאתה בסדר.

       

        15/11/08 20:39:

      צטט: יובז 2008-11-14 12:59:57

      דניאל,

      כתבת יפה. התרגשתי ואני שמח על מאמצייך לשינוי סדר העדיפויות במדינת ישראל ולשינוי סדר היום הציבורי.

      גם אם בסופו של דבר לא אצביע עבורכם, בכוונתי לקרוא ולהקשיב לדברייך.

      המשך כך, בכל הזירות.

      שבת שלום

       

      אנו שואב עידוד מהאיחולים שלך. תודה רבה מקרב לב.

        15/11/08 20:32:

      צטט: mosheshy 2008-11-14 23:09:41

      צטט: רוברט72 2008-11-14 13:34:06

      כלומר - מר בן סימון היקר - אתה הולך להלחם את מלחמתה של ש"ס- כספי העברה.

      מדינת רווחה בפיכם היא מדינה בה מי שלא רוצה לעבוד ולא רוצה לעבוד - צריך למעשה לקבל מהמדינה כסף. מרשרשים. מזומנים. כסף. הרבה כסף.

      אז במה אדוני בדיוק שונה מש"ס שבאים ומבקשים לקבל כסף עבור צאן מרעיתם? אז אולי אתה תבקש לקבוע מפתח אחר לחלוקה - לא לפי מספר הילדים אלה מספר הסירים בבית. נו אבל זה הרי אתו דבר בסופו של יום.

      בקיצור - אני לא יודע למה כל מי שיצא מהמעברות, מרגיש חייב תמיד צורך לפנות אל יוצאי מעברות אחרים,  על ידי הוצאת מזומנים מהכיס הציבורי ונפנופם מול פרצופו כדי לגרות אותו ולומר לו - הנה מה שתקבל אם תבחר בי - כסף. מזומנים. בלי עבודה. כסף. הרבה כסף.

      למה אתה אף פעם לא מציע להם - עבודה . הרבה עבודה . תלמדו לעבוד . אני ילמד אתכם לחיות ממשכורת . מעניין למה ? האם אתה לא חושב שמי להם בגנים מספיק יכולת כדי לפרנס את עצמם ? האם לדעתך 60 שנה הם לא מספיק כדי שמישהו יקום מהרגלים שלו ? אותם רגליים שלומיאליות וחסרות רצון לזוז - כאילו היו שני פרוטזות חסרות חיים, ולהזיז את ישבנו מהטלויזיה ("האח הגדול" ) כדי להתפרנס ?

      אדוני - אתה שסני"ק ! בלי הכיפה ובלי החליפה השחורה אבל בתוך תוכך אתה ש"ס!

      אם יש כישלון לבני עדות המזרח הוא טמון באי יכולתם להעמיד מנהיגים שיעמידו מראה מול פרצופם. היה צריך את ביבי האשכנזי כדי לעשות את זה - וכן - הם העניקו לו על זה או יקיר העיר . כי זה מה שהם צריכים . ולא עוד ש"סניק שחולב פרה רזה כדי להביא להם כוס חלב עבישה . אותה כוס חלב שהרבה "חברתיים" מתחרים ביניהם מי יביא אותה לפיו של הגוסס.

      אני מקוה שהמורה שלך עדיין בחיים ועוד יותר מקוה שהוא לא רואה את העוולה שאתה הולך לגרום לבני עדתך. אם המורה שלך עמד מול כיתה והרצה להם ולימד אותם אז כנראה הדור שלו היה הרבה יותר אינטיליגנטי מהדור שלך. הדור שלו העמיד מורים שחינכו תלמידים . הדור שלך העמיד את קרית מאלכי שהוציאה בובלילים למיניהם.

      אני בטוח שהמורה שלך היה מתבייש בחבורה שנמצאת היום פה בישראל ומחכה לבן סימון, תלמידו הנבחר , שיבוא ויאכיל אותם משל היום נכים מצורעים שלא יכולים לדאוג לעצמם.

      מעניין מה היה עולה בגורלו של המורה שלך שחינך אותך ומה היה עולה בגורלך אילו בשנות החמישים במרוקו היו נותנים כספי העברה לאנשים שלא עובדים. תן לנחש - המורה שלך לא היה עובד ואתה היית כל היום יושב על הברזלים ונהיה עוד צל של עצמו ללא כבוד עצמי. אולי היית חוזר בתשובה ונהיה שסנ"יק.

      או גרוע מזה -היית נהיה בובליל.

       מזלה של העדה המרוקאית והחברה הישראלית שלא היה להם את בן סימון ואת ש"ס במרוקו של שנות החמישים- כך הם הרווחנו אותך.

       רוברט,מתוך התיאורים שכתבת,אני מבין  שראית את כל סרטי הבורקס ,את הסרטים של אפריים קישון ,וגם את  הקלטת של  "סבא טוביה"  .

        אמנם תיארת בהרחבה  את האנשים שבן סימון מסקר,אבל   שכחת משהו .

      את השש בש והערק.

       

      רוברט

      אני מתנצל על האיחור במתן תשובתי. הבלוג עלה אבל לא הייתי מספיק ער לכך ובהתחשב שאני בפריימריז, אני מבקש להבין את העיכוב.

      אתעלם מהעלבונות שאתה מטיח ואיני יודע מנין מתפרצת האיבה שלך כלפיי. כפי שכתבתי במאמר הפרידה, פעלתי ואני פועל מתוך תחושת כאב אמיתית. יכולתי להישאר בתקשורת ולשבת ביציע העיתונות עד ערוב ימיי. בחרתי לצאת לשרות מילואים אזרחי כדי לשנות את המציאות של אותם ישראלים שנקלעו לשולי החיים.

      חלקם לא יצא מזה באשמתו כי לקה באפטיה ובאדישות ששיתקו את יכולתם להתנער מהמצוקה. חלקם עשו מאמצים ולא הצליחו. בשנותיי בעיתונות פגשתי אלפי אם לא עשרות אלפים שייחלו לשפר את חייהם. אם לא שלהם אז של בני הדור השני והשלישי.

      לא תמיד זה עלה בידם. נתניהו, הגיבור שלך, חולל מהפכה בצורת חייהם כשפגע אנושות במדינת הרווחה.

      הוא קיצץ קצבאות לכל השכבות החלשות כשבמקביל קיצץ במסים לשכבות החזקות. אני מאמין שהמדינה חייבת לעמוד לצידם של מי שאינם יכולים לעמוד על הרגליים. החזקים תמיד יסתדרו אבל מי ישמור על החלשים.

      עם הזמן נהפכה ש"ס לקבלן המצוקה של המדינה. חבריה זכו לייסד מדינת רווחה למגזר שלהם. הסעה חינם, הזנה חינם, סיוע לנזקקים ושורתה של שירותים סוציאליים שהמדינה העניקה לש"ס בגלל משקה הפוליטי.

      זה לא הוגן וזה אפילו מושחת.

      לבסוף אני רוצה לומר לך שבכוונתי להיכנס לכנסת כדי ליצור חזית חברתית אמיתית שתשיב את פרצופה האנושי של המדינה. אמריקה עברה משבר לאחרונה שאילץ אותה לפעול כמדינת רווחה. כך גם באירופה. אני שואף שהמדינה תשיב לעצמה את התפקיד שיועד לך בחוזה שלה עם אזרחיה.

      אני מקווה שלא הארכתי יותר מדי.

        15/11/08 20:14:

      צטט: היידו 2008-11-14 13:08:05

      Bonne Chance mon ami

      et surtout bon courage,

      אנחנו צריכים אנשים כמוך

      זה דורש אומץ לא קטן

      בוודאי באוירה שסובבת את מפלגת העבודה

      אבל זה מוכיח מעל לכל ספק שבאת לעבוד קשה ומתוך אמונה 

      ולא מתוך שאיפה לרכב על סוס מצליח

      אני גאה בך

      בהצלחה

       

      בטח מגיע לך כוכב אפילו כמה וכמה!

       

      יאיר

       

       

       

      יאיר היקר

       

      תודה רבה על המלים החמות.

      אני מקווה שנתראה בהקדם כשאתה בארץ.

      כפי שידוע לך, מאז עזבתי את הארץ, אין מי שישלח אותי

      לכתוב על צרפת ועל סרקוזי ועל קרלה ברוני.

      כמה חודשים אחרי ואני חייב להודות שהכתיבה קצת חסרה.

      יהיה קשה להיגמל ממנה.

        15/11/08 20:08:

      צטט: שירגן 2008-11-14 10:59:46


      זה לא שכתוב של מה שכתבת לפני הבחירות הקודמות?

      הטקסט מוכר לי

       

      אכן, הטקסט חובר ביוני האחרון כשעזבתי את העיתון לטובת הפוליטיקה. בקריאה נוספת, אני מתרשם שהתוכן רלוונטי מתמיד.

        15/11/08 18:42:

      צטט: רוברט72 2008-11-15 01:04:33

      צטט: mosheshy 2008-11-14 23:09:41

       רוברט,מתוך התיאורים שכתבת,אני מבין  שראית את כל סרטי הבורקס ,את הסרטים של אפריים קישון ,וגם את  הקלטת של  "סבא טוביה"  .

        אמנם תיארת בהרחבה  את האנשים שבן סימון מסקר,אבל   שכחת משהו .

      את השש בש והערק.

       

       

      משה ידידי

       

      קראתי כמה פעמים את מה שכתבת ולא הבנתי על מה אתה מדבר. אתה חכם מדי בשבילי. אתה יכול להסביר לי בלשון קצת פחות מתחכמת מה אתה רוצה ממני?

       

       דימויים,ידידי.אל תגרר לשם.

       

      סרטי הבורקס.

       

      הבורקס לאן?

       

       http://www.tv-il.com/il_cinema-42.htm

       

       סבא טוביה.

       

      לך אל הנמלה עצל: מבוא לכלכלה ולאוריינטליזים לגיל הרך.

       

      http://www.haokets.org/article.asp?ArticleID=53

       

       

      עוד סבא טוביה.

       

      סבא טוביה מכה שנית .

       

      http://www.haokets.org/article.asp?ArticleID=453

       




       

       

       

       

       

        15/11/08 14:42:


      הרי גדולים מאיתנו אמרו "הזהרו בבני עניים כי מהם תצא תורה"

      ישר כח ובהצלחה!

        15/11/08 11:43:


      נראה לי שזה לא בלוג אלה מאמר שדחפו אותו תחת השם בלוג.

      בבלוג - הכותב אמור לענות לאנשים ולנהל איתם דו שיח אחרי שכתב את מה שכתב .

      כאן יש מאמר ואנחנו כנראה בשבילו רק טוקבקיסטים.

        15/11/08 09:23:

       

      זה יפה מאוד ואפילו מרשים שאתה לא מתבייש להודות בכך שאתה מידרדר לפוליטיקה.

      מרבית האנשים המכובדים שאני מכיר - לא היו מעיזים להגיד את זה בגלוי ובטח לא בקול רם.

        

       

      אם אין לך אלטרנטיבה מעשית מועילה יותר במסגרתה תוכל לתרום לטובת הציבור - אני מאחל לך בהצלחה מכל הלב.

      לא יודע איך תהיה בתור פוליטיקאי - אבל בתור עיתונאי וכותב היית נהדר! 

       

      בביצת הפוליטיקה המזוהמת הזו, עדיף צפרדעים שיש להם סיכוי להפוך לנסיך (לפחות באגדות) מאשר כל אותם אמבות, טחב וירוקת שאין לציבור שום סיכוי להפיק מהם משהו לטובתו, מלמד מחלות וחיידקים.

       

       

       

        15/11/08 05:33:

      צטט: 11mn 2008-11-15 01:47:01


      בהצלחה..... אבל למה מפלגת העבודה?

       

      מצטרפת לשאלה של הכותב מעלי.

       

      קח איתך את שלי יחימוביץ ואופיר פינס ועברו למרץ המתחדשת.

       

      הקול שלי מובטח לך שם.

        15/11/08 01:47:

      בהצלחה..... אבל למה מפלגת העבודה?
        15/11/08 01:04:

      צטט: mosheshy 2008-11-14 23:09:41

       רוברט,מתוך התיאורים שכתבת,אני מבין  שראית את כל סרטי הבורקס ,את הסרטים של אפריים קישון ,וגם את  הקלטת של  "סבא טוביה"  .

        אמנם תיארת בהרחבה  את האנשים שבן סימון מסקר,אבל   שכחת משהו .

      את השש בש והערק.

       

       

      משה ידידי

       

      קראתי כמה פעמים את מה שכתבת ולא הבנתי על מה אתה מדבר. אתה חכם מדי בשבילי. אתה יכול להסביר לי בלשון קצת פחות מתחכמת מה אתה רוצה ממני?

       

        14/11/08 23:09:

      צטט: רוברט72 2008-11-14 13:34:06

      כלומר - מר בן סימון היקר - אתה הולך להלחם את מלחמתה של ש"ס- כספי העברה.

      מדינת רווחה בפיכם היא מדינה בה מי שלא רוצה לעבוד ולא רוצה לעבוד - צריך למעשה לקבל מהמדינה כסף. מרשרשים. מזומנים. כסף. הרבה כסף.

      אז במה אדוני בדיוק שונה מש"ס שבאים ומבקשים לקבל כסף עבור צאן מרעיתם? אז אולי אתה תבקש לקבוע מפתח אחר לחלוקה - לא לפי מספר הילדים אלה מספר הסירים בבית. נו אבל זה הרי אתו דבר בסופו של יום.

      בקיצור - אני לא יודע למה כל מי שיצא מהמעברות, מרגיש חייב תמיד צורך לפנות אל יוצאי מעברות אחרים,  על ידי הוצאת מזומנים מהכיס הציבורי ונפנופם מול פרצופו כדי לגרות אותו ולומר לו - הנה מה שתקבל אם תבחר בי - כסף. מזומנים. בלי עבודה. כסף. הרבה כסף.

      למה אתה אף פעם לא מציע להם - עבודה . הרבה עבודה . תלמדו לעבוד . אני ילמד אתכם לחיות ממשכורת . מעניין למה ? האם אתה לא חושב שמי להם בגנים מספיק יכולת כדי לפרנס את עצמם ? האם לדעתך 60 שנה הם לא מספיק כדי שמישהו יקום מהרגלים שלו ? אותם רגליים שלומיאליות וחסרות רצון לזוז - כאילו היו שני פרוטזות חסרות חיים, ולהזיז את ישבנו מהטלויזיה ("האח הגדול" ) כדי להתפרנס ?

      אדוני - אתה שסני"ק ! בלי הכיפה ובלי החליפה השחורה אבל בתוך תוכך אתה ש"ס!

      אם יש כישלון לבני עדות המזרח הוא טמון באי יכולתם להעמיד מנהיגים שיעמידו מראה מול פרצופם. היה צריך את ביבי האשכנזי כדי לעשות את זה - וכן - הם העניקו לו על זה או יקיר העיר . כי זה מה שהם צריכים . ולא עוד ש"סניק שחולב פרה רזה כדי להביא להם כוס חלב עבישה . אותה כוס חלב שהרבה "חברתיים" מתחרים ביניהם מי יביא אותה לפיו של הגוסס.

      אני מקוה שהמורה שלך עדיין בחיים ועוד יותר מקוה שהוא לא רואה את העוולה שאתה הולך לגרום לבני עדתך. אם המורה שלך עמד מול כיתה והרצה להם ולימד אותם אז כנראה הדור שלו היה הרבה יותר אינטיליגנטי מהדור שלך. הדור שלו העמיד מורים שחינכו תלמידים . הדור שלך העמיד את קרית מאלכי שהוציאה בובלילים למיניהם.

      אני בטוח שהמורה שלך היה מתבייש בחבורה שנמצאת היום פה בישראל ומחכה לבן סימון, תלמידו הנבחר , שיבוא ויאכיל אותם משל היום נכים מצורעים שלא יכולים לדאוג לעצמם.

      מעניין מה היה עולה בגורלו של המורה שלך שחינך אותך ומה היה עולה בגורלך אילו בשנות החמישים במרוקו היו נותנים כספי העברה לאנשים שלא עובדים. תן לנחש - המורה שלך לא היה עובד ואתה היית כל היום יושב על הברזלים ונהיה עוד צל של עצמו ללא כבוד עצמי. אולי היית חוזר בתשובה ונהיה שסנ"יק.

      או גרוע מזה -היית נהיה בובליל.

       מזלה של העדה המרוקאית והחברה הישראלית שלא היה להם את בן סימון ואת ש"ס במרוקו של שנות החמישים- כך הם הרווחנו אותך.

       רוברט,מתוך התיאורים שכתבת,אני מבין  שראית את כל סרטי הבורקס ,את הסרטים של אפריים קישון ,וגם את  הקלטת של  "סבא טוביה"  .

        אמנם תיארת בהרחבה  את האנשים שבן סימון מסקר,אבל   שכחת משהו .

      את השש בש והערק.

        14/11/08 21:55:


      אוי בן סימון בן סימון

      כמה טוב שאתה חושב שכמו ברק אובמה (וקצת אך ללא הצלחה,כמו דב(בוריס) חנין),תצליח לעשות את הנראה היום כבלתי אפשרי עבורך, להיכנס לכנסת.

       

      טוב כי ככה אפשר להגיד לך כמה דברים. ככה זה נהוג. כותבים ומבקשים תגובות, אז לפעמים התגובות פחות כיפיות.

      ועכשיו, אחרי שהתכוננת, הרי :

       

      איך אהדתי אותך בתור עיתונאי.

      מבריק, עצמאי לגמרי בחשיבתו, בא קצת ממקום אחר ועם זאת כן שייך לכאן, רוצה לתקן, מתייחס לאנשי השכונות לפני שזה היה טרנדי,

      כותב ב,הארץ",(העיתון שבינתיים, ולא בגללך או בשל עזיבתך, ירד בצורה מחפירה),

      עם המבטא הקצת שרמנטי הזה שלו, החולצות היפות שלו, והאחים שלו "נפתלי,תשאל אותו"

      אחר.

       

      לא נמנה את כל מעלותיך, בכל זאת אינני יודעת הכל,

      ולא נתייחס ל"למה" החלטת לעבור ל"עבודה". אני באמת לא יודעת .אבל אני יודעת,שזה כשלון חרוץ.

      אין לך סיכוי שם, ולא "בגללם".

      לא בגלל "האהודים" או העמיים איילונים, או הברוורמן,או הנדיה חילו.

      אין לך סיכוי שם, בגללך.

       

      בלי לדעת את מקורות ההחלטה שלך, ברגע שקראתי על כך, ידעתי, זו מגלומניה.

      ומכיון שזו מגלומניה ,כנראה שהיא תישאר בגדר השאיפה.

      לקחת את שלי יחימוביץ כחיקוי?

      אז לה זה הצליח, בין אם בזכות החיבור עם עמיר פרץ, או בזכות פועלה המסויים בתקשורת המדברת,אגב.

      בכל אופן, היה בה קצת יותר להט אמיתי.

      עם הסוציאל דמוקרטיה שלה, הלמידה של הנושא וההשתפשפות שלה בו, רכישת בקיאות ואמונה במה שהיא אומרת ועושה בתחום .

       

      מהו הלהט שלך?

      בתור עיתונאי, שאולי נשחק(כמו בכל מקצוע), אולי היו אלה אנשי השכונות.

      גם בזה אני לא בטוחה, משום שאני תמיד חשבתי שהגזמת.

      בתיאור שלהם כנורא מסכנים .

      אחר כך באו הקסאמים על שדרות. ופתאום ראינו את האנשים שם. שהם די ציוניים,עובדים  ומתפרנסים, דואגים לחינוך ילדיהם, ולמעט הקסאמים, לא רואים  את עצמם כמסכנים.

      כנראה שבירוחם יש יותר מובטלים. אבל יש שם מובטלים כבר שישים שנים.

       

      לא ארחיב יותר, אלא אומר, שכמעט בטוח לי שכאשר לא תיכנס לכנסת, תחזור ל"הארץ".

      כך שהסיכון, לא היה אמיתי,למעט אולי כמה פרפורי בטן שלך.

      "הארץ" לא יחסום את חזרתך,אתה לא תישאר בלי עבודה, הקוראים יקראו על המסע שלך אל הפוליטיקה ובחזרה,

      ועולם כמנהגו ינהג.

       

      אותי,זה קצת מרגיז .

      אני מצפה ליושר קצת יותר גדול.

       

      סליחה אם הלכתי רחוק מידיי, אבל העומק זו תכונה שנראית לי שמאפיינת גם אותך.

       

       

       

       

       

        14/11/08 18:51:

      ב ה צ ל ח ה !

      *

        14/11/08 18:39:

      הרבה הצלחה לך ולגב' יחימוביץ' הפועל הזה מקוה שלא תהפוך גם אתה לעלה התאנה של הקפיטליסט החזירי ממגדלי אקירוב. לא כלכלה, לא ביטחון (מה ההישג הגדול שלו בדיוק? מה ההתלהבות של חברי בסקרים?)  ולא חברה. מחכה לסיבוב נוסף ואינטליגנטי יותר של פרץ יחד עם שניכם. קדימה לעבודה.

        14/11/08 15:27:

      דניאל - איחולים להצלחה. אתה יצאת אל עיירות פיתוח - ואני ישבתי באותן שנים בלב הביצה הפוליטית הקרויה פרלמנט - שעל כל מגרעותיה אין לה תחליף. סיקרתי את הנבחרים מקרוב - ואפילו מקרוב מאד.

      זה היה סמינריון מרתק בסוגיית המנהיגות ומרכיביה - ועוד יותר מכך בסוגיית העדר המנהיגות ונקודת השפל שאליה היא עלולה להגיע.

      אם יש לך את זה - לך על זה. אך כמי שסיקר כאמור רבים מן הפוליטיקאים ושמע נאומים במינון יתר - הרשה לי להציע לך שלא להתחיל את הקריירה הפוליטית בעוד אבן אחת על המטרה הידועה של הסוציאל דמוקרטיה הישראלית - ביבי.

      לא ברור לי מדוע היה צורך בעיסקה אפלה כדי להעניק לו אזרחות כבוד של עיירת פיתוח. נדמה לי שהוא עשה את הקאם בק שלו גם בלעדיה. והייתי אומר יותר מכך- לא פרצה התקוממות עממית ברחובות העיירה הזאת וההמון הסוער לא עלה על בית ראש המועצה במחאה על מתן אזרחות כבוד שכזאת.

      אני מעריך שבבחירות הקרובות ימצאו לביבי קולות גם שם וגם מאחורי הפרגוד - ואינני סבור שהבוחר הוא גולם. יש לאיש הזה שהשמאל אוהב לשנוא יכולת להנהיג והוא חוזר לזירה גם אחרי שהיכולת הזאת גבתה מחירים גבוהים מציבורים חלשים דוקא. יתכן שהאינטואיציה העממית סלחה לו. יתכן שהוא נתפש כבשל יותר.

      ובאשר ליכולת ההשפעה של התקשורת. כן - היא משפיעה. ולעיתים יותר מיכולת ההשפעה של הספסלים האחוריים ואפילו הקדמיים בפוליטיקה. אני מעריך כי שלי יחימוביץ השפיעה יותר מאחורי המיקרופון מאשר היום. כמובן - אם היא תהיה מיניסטר - היא תוכל להשפיע יותר. אבל זה לא בדיוק המצב נכון לעכשיו.

      דוקא בעידן של שחיתות שלטונית גוברת - אין תחליף לעיתונות שאי אפשר לקנות אותה - לא בהון ולא בשלטון.

      כך או כך -

      הרבה הצלחה בדרך החדשה.

       

        14/11/08 13:34:

      כלומר - מר בן סימון היקר - אתה הולך להלחם את מלחמתה של ש"ס- כספי העברה.

      מדינת רווחה בפיכם היא מדינה בה מי שלא רוצה לעבוד ולא רוצה לעבוד - צריך למעשה לקבל מהמדינה כסף. מרשרשים. מזומנים. כסף. הרבה כסף.

      אז במה אדוני בדיוק שונה מש"ס שבאים ומבקשים לקבל כסף עבור צאן מרעיתם? אז אולי אתה תבקש לקבוע מפתח אחר לחלוקה - לא לפי מספר הילדים אלה מספר הסירים בבית. נו אבל זה הרי אתו דבר בסופו של יום.

      בקיצור - אני לא יודע למה כל מי שיצא מהמעברות, מרגיש חייב תמיד צורך לפנות אל יוצאי מעברות אחרים,  על ידי הוצאת מזומנים מהכיס הציבורי ונפנופם מול פרצופו כדי לגרות אותו ולומר לו - הנה מה שתקבל אם תבחר בי - כסף. מזומנים. בלי עבודה. כסף. הרבה כסף.

      למה אתה אף פעם לא מציע להם - עבודה . הרבה עבודה . תלמדו לעבוד . אני ילמד אתכם לחיות ממשכורת . מעניין למה ? האם אתה לא חושב שמי להם בגנים מספיק יכולת כדי לפרנס את עצמם ? האם לדעתך 60 שנה הם לא מספיק כדי שמישהו יקום מהרגלים שלו ? אותם רגליים שלומיאליות וחסרות רצון לזוז - כאילו היו שני פרוטזות חסרות חיים, ולהזיז את ישבנו מהטלויזיה ("האח הגדול" ) כדי להתפרנס ?

      אדוני - אתה שסני"ק ! בלי הכיפה ובלי החליפה השחורה אבל בתוך תוכך אתה ש"ס!

      אם יש כישלון לבני עדות המזרח הוא טמון באי יכולתם להעמיד מנהיגים שיעמידו מראה מול פרצופם. היה צריך את ביבי האשכנזי כדי לעשות את זה - וכן - הם העניקו לו על זה או יקיר העיר . כי זה מה שהם צריכים . ולא עוד ש"סניק שחולב פרה רזה כדי להביא להם כוס חלב עבישה . אותה כוס חלב שהרבה "חברתיים" מתחרים ביניהם מי יביא אותה לפיו של הגוסס.

      אני מקוה שהמורה שלך עדיין בחיים ועוד יותר מקוה שהוא לא רואה את העוולה שאתה הולך לגרום לבני עדתך. אם המורה שלך עמד מול כיתה והרצה להם ולימד אותם אז כנראה הדור שלו היה הרבה יותר אינטיליגנטי מהדור שלך. הדור שלו העמיד מורים שחינכו תלמידים . הדור שלך העמיד את קרית מאלכי שהוציאה בובלילים למיניהם.

      אני בטוח שהמורה שלך היה מתבייש בחבורה שנמצאת היום פה בישראל ומחכה לבן סימון, תלמידו הנבחר , שיבוא ויאכיל אותם משל היום נכים מצורעים שלא יכולים לדאוג לעצמם.

      מעניין מה היה עולה בגורלו של המורה שלך שחינך אותך ומה היה עולה בגורלך אילו בשנות החמישים במרוקו היו נותנים כספי העברה לאנשים שלא עובדים. תן לנחש - המורה שלך לא היה עובד ואתה היית כל היום יושב על הברזלים ונהיה עוד צל של עצמו ללא כבוד עצמי. אולי היית חוזר בתשובה ונהיה שסנ"יק.

      או גרוע מזה -היית נהיה בובליל.

       מזלה של העדה המרוקאית והחברה הישראלית שלא היה להם את בן סימון ואת ש"ס במרוקו של שנות החמישים- כך הם הרווחנו אותך.

        14/11/08 13:28:

      שלום מר בן-סימון.

       

      תמוה מאד שהחלטת להצטרף למפלגת העבודה, שמתפקדת כמפלגת ימין לכל דבר. בראשה של המפלגה הזו עומד אדם שהפגין אטימות חמורה לזכויות חלשים בחברה הישראלית, ואטימות חמורה עוד יותר לזכויות אדם בשטחים. האיש חשוד בפשעי מלחמה חמורים.

       

      ההתפתחויות בימים האחרונים גם מבשרות על כך שעשית מקח טעות פוליטי והצטרפת למפלגה שהיא בחזקת סוס מת.

        14/11/08 13:08:

      Bonne Chance mon ami

      et surtout bon courage,

      אנחנו צריכים אנשים כמוך

      זה דורש אומץ לא קטן

      בוודאי באוירה שסובבת את מפלגת העבודה

      אבל זה מוכיח מעל לכל ספק שבאת לעבוד קשה ומתוך אמונה 

      ולא מתוך שאיפה לרכב על סוס מצליח

      אני גאה בך

      בהצלחה

       

      בטח מגיע לך כוכב אפילו כמה וכמה!

       

      יאיר

       

        14/11/08 12:59:

      דניאל,

      כתבת יפה. התרגשתי ואני שמח על מאמצייך לשינוי סדר העדיפויות במדינת ישראל ולשינוי סדר היום הציבורי.

      גם אם בסופו של דבר לא אצביע עבורכם, בכוונתי לקרוא ולהקשיב לדברייך.

      המשך כך, בכל הזירות.

      שבת שלום

        14/11/08 12:32:

      חבל שהצטרפת למפלגה שעתידה מאחוריה. אתה איש ראוי, הייתי רוצה

      להצביע עבורך ועבור שלי יחימוביץ ואופיר פינס אך דרכי נחסמה ע"י העומד

      בראש המפלגה, הגאון בעיני עצמו המכונה בפי הבריות "נפוליאון". ההיבריס

      הרס אותו ואת תאומו הפוליטי ביבי.

        14/11/08 10:59:


      זה לא שכתוב של מה שכתבת לפני הבחירות הקודמות?

      הטקסט מוכר לי

        14/11/08 10:47:


      מר בן סימון היקר!

      ברק משקיע בשטחים למען גיבוש הזהות הלאומית החשובה כל כך, וזאת על חשבון היהודים שחיים בפריפריה בגליל ובנגב. אתה הולך לתת לו רוח גבית. בחר לך מפלגה סוציאל דמוקרטית שתהלום יותר את החזון שלך.

      ובהצלחה , בכל מקרה.

        9/11/08 12:52:

      בהצלחה.

      (אם כי אני סקפטית עד כמה אפשר לשנות משהו בביצה הקרויה הפוליטיקה הישראלית).

        9/11/08 12:46:

       

      הטעות הנצחית של השמאל - רומנטיזציה של הסבל והעוני. ולא שאין כאלה, ולא שצריך לעזור לצמצם אותם, אבל להפוך אותם לסוג של אלוהים, לנרטיב הגדול  - לא ולא. 

       

      העניים עצמם אומרים לך את זה: על ידי הצבעה ימינה הם מראים כמה הם נבונים, וכמה הם גדולים יותר מהנסיבות הכלכליות של חייהם, וכמה הם מכירים בזה שהזהות של האדם היא לא מעמדית (כמו שהשמאל בכל העולם רוצה שנחשוב) אלא, בראש ובראשונה, לאומית. לכן השמאל, שרוצה לגזול מהם (מאיתנו, אני בן לעיירת פיתוח) את הזהות הזאת תמורת נזיד עדשים של הבטחות והצהרות חגיגיות, לעולם לא יצליח. אנחנו יכולים להיות עניים או עשירים, יפים או מכוערים, מצליחנים או לוזרים נצחיים, אבל אנחנו תמיד רוצים להיות - ונהיה - יהודים. 

       

      מר"צ לעולם לא תהיה פופלרית בפריפריה. לעולם לא, אפילו אם יביאו סלי זהב לכל מסעודה. הזהות שלנו חשובה לנו יותר. 

       

       

       

       

       

        9/11/08 12:33:


      בהצלחה.

      אני מאחל לך שלא תשכח, ולא משנה מה יהיו הנסיבות,  מדוע עשית צעד זה.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      דניאל בן סימון
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין