על תקשורת בין אישית וזוגית
תקשורת מוגדרת כהעברת מידע בין שני גורמים או יותר, גורמים אלו יכולים להיות בני אדם, בעלי חיים או מחשבים, כאן אני בוחר להתייחס לתקשורת בין בני האדם ועל האספקטים השונים שלה ובפרט על תקשורת זוגית.
האם דיאלוג נכון בין בני זוג באופן קבוע הוא זה שייקבע האם הזוגיות תאריך לאורך זמן ? לדעתי כן, ואני אנתח את הנושא בשני מישורים : תקשורת לא מילולית ותקשורת מילולית.
האם תקשורת ללא מילים הינה תקשורת יעילה ופרמטר יעיל למדידת הצלחת הזוגיות ? האם תקשורת מילולית יכולה להועיל בקשר בין בני זוג ? את שני הפרמטרים הללו אני אבחן בפוסט הזה ואנסה לפרט את דעתי בנדון.
האם כאשר אחד מבני הזוג מגיע אחרי יום עבודה מפרך הביתה, מדד לתקשורת טובה הינה, הבנת בן הזוג השני ללא מילים? האם כאשר בן הזוג יודע שבתום יום עבודה מפרך מעין זה, הדרך היחידה לתקשורת טובה עם החצי השני שלו היא על ידי עזיבתו במנוחה ? האם הדרך הנכונה היא לנסות ולהבין את בן הזוג ללא מילים ? יש הטוענים שאם אני מכיר את בת זוגי מספיק טוב, אני מסוגל לדעת מתי מצב רוחה טוב, מתי מצב רוחה לא משהו, מתי עברה יום קשה ומתי יש וצריך לעזבה במנוחה, ולהתהנהג בהתאם, לפי ציפיותיה.
הצורך בתקשורת כזו נובע מהיסוד הקדמון, עוד כאשר היינו בני יומנו והצלחנו להעביר את המסר לצד השני, היינו הורינו מולידינו, שהתעורר בתוכנו איזשהו צורך. המסר מצליח לעבור בכל זאת ללא מילים! ישנן הבעות, נניח של חוסר נוחות שיכולות לבטא חוסר בצרכים בסיסיים כגון מזון, שינה וכו'. אם כך מדוע איננו יכולים להשליך זאת על מבוגרים בני גילנו?
לדעתי לא כל אחד מסוגל להבין את בן הזוג בצורה כזו, ומצד שני גם לא כל אחד יכול להעביר את תחושותיו ואת רגשותיו בצורה נכונה ואמיתית ללא מילים. פה נעוצה הבעיה והצורך בתקשורת מילולית, הרי איננו יכולים להסביר לבן זוגנו את כל הצרכים המיידיים שלנו אך ורק דרך הבעות פנים, שפת גוף וכו'.
ישנה תקשורת נכונה ותקשורת לא נכונה, ההבדל בין שני סוגים אלו נעוץ ביכולתו של בן הזוג להבין את כוונותינו במה שאנו אומרים, לדעת לסנן את החשוב ואת הפחות חשוב, ולהבין את רצונותינו בצורה הנכונה והטובה ביותר.
כל מילה ומשפט שיוצאת מפינו הינה תוצאה של חשיבה לפעמים מעמיקה יותר ולפעמים מעמיקה פחות, ולאחר שיצאו אלה המילים מפינו הן כבר לא נחלתנו הבלעדית אלא גם נחלתו של המאזין והמקשיב למילים אלו. היכולת להבין את הנאמר ולמה התכוון המשורר, הינה היסוד לתקשורת זוגית טובה, ואם הצליח הצד השני, היינו בן הזוג להבין את כל אשר נאמר, יצא שכרנו בעתיד הזוגיות.
מן הצד השני, ברגע שהמילים אשר נאמרות לא מובנות כפשוטן, אלא בן הזוג צריך להתחיל ולפתח מעין יכולת של להבין אולי בין השורות, אולי לנסות ולשאול את האומר למה התכוון, פה מתחילה בעיה אמיתית ומתחילים להיווצר קונפליקטים, הרי לא כל אחד מעוניין ורוצה להיראות כשאינו מבין את אשר נאמר לו, בטח שלא מפי בן זוגו ומושא אהבתו. קונפליקטים אלו מצליחים ליצור אצל המאזין שורה של חוסר הבנות, לעיתים לא במתכוון, אך בהכרח יוצרים סוג של מתח ולחץ, ולעיתים גם הפנמתם של המתחים האלה יוצרים מתחים גלויים מעל פני השטח שלא תמיד עולים בקנה אחד עם המתחים והלחצים שאותם הצלחנו להפנים. לעיתים הסיבות לכל האמור לעיל נובעות מניסיון להפוך את בן/בת הזוג למעין מודל, לשנות אותו ולהתאים אותו לצרכינו אנו, על מנת שיהיה לנו קל יותר להתמודד עם בעיותינו, הרי אם אנחנו הופכים את בן זוגנו לבן אדם שאותו אנחנו מכירים היטב, יהיה לנו יותר קל להתמודד עם תקשורת לקוייה ולהתאים אותה ליכולת התקשורת שלנו.
בסופו של עניין . . . התקשורת המילולית הינה בסיס האם והיסוד לכל הצלחת מערכת זוגית
אף פעם אל תנסו לסמוך על יכולת בן/בת הזוג להבין אותנו כפי שאנו רוצים גם ללא מילים, אמרו את הכל בפנים, גם אם זה כואב . . . גם אם זה יכול להתפרש בכמה מובנים לצד השני . . . . גם אם ההבנה של בן/בת הזוג לא תמיד נכונה
תמיד אמרו את מה שיש לכם על הלב, גם אם זה כואב.
|