ככה אני רואה את....... ה.....
פוסטים פופולאריים
-
מציאות עכשווית.....
1/4/09 | 922 צפיות
-
משהו שקראתי ואני משתף חח
3/6/09 | 616 צפיות
-
איש איש באמונתו יחיה
2/9/09 | 2299 צפיות
-
חיים שכאלה!
9/11/08 | 831 צפיות
-
קהלת.......
1/9/09 | 747 צפיות
-
שאלות ???
17/12/08 | 1166 צפיות
פוסטים אחרונים
- איש איש באמונתו יחיה 2/9/09
- קהלת....... 1/9/09
- משהו שקראתי ואני משתף חח 3/6/09
- מציאות עכשווית..... 1/4/09
- מציאות קטלנית...... ממ 3/2/09
- שאלות ??? 17/12/08
חיים שכאלה!
שכר / עונש רווח / הפסד כדאי / לא כדאי אוהב / לא אוהב מתחבר / לא מתחבר עצוב / שמח יפה / מכוער מהר / לאט איכותי / לא איכותי
אלו כולם הפרדות של המוח, פיצול וחלוקה של המוח! במציאות אין דבר שכזה, זה הכל שלוב האחד בשני, קיים האחד כחלק מהשני, במציאות זה שלמות של קיום, של הוויה, של נשימה! לא האחד כנגד השני, או האחד מול השני, אלא האחד כשני. יד ביד, שלובים, מעניקים, נותנים ומקימיים!
לנסות להבין את זאת : זה בלתי אפשרי (כי האדם לא יכול לראות לרחוק ולהבין מעשה מתחילתו ועד לסופו), לנסות לתקן את זה גם בלתי אפשרי כי אין לדעת מה מקולקל פה, לנסות להתנגד לזאת זה הרי מגוחך ויסתיים תמיד במפח נפש, לנסות לחקור את זאת גם לא אפשרי כי לנו כאדם אין כלים נכונים לחקור זאת הרי אנו חוקרים עם המוח שלנו באלפי חישובים ובצורה זאת לעולם לא נגיע לאמת, כי האמת הינה לא מהמוח אלא ממקום עמוק וטהור הרבה יותר!
נשאר לנו רק לחיות את זה, לקבל את זה, לקום כל בוקר ליום חדש, מופלא שלא היה אתמול, שלא היה לעולם. כל נשימה הינה חדשה, עמוקה, מרעננת, כל נשימה הינה הכנסה של דבר חדש, שונה וייחודי, דבר שלא היה לעולם! כל נשימה מחייה, כל נשמיה הינה מופלאה במה שהיא מעניקה לכל הרוחניות שיש באדם:
רק לנשום לא כמובן מאליו, אלא כמתנה שניתנה לנו, ושניתנת כל שניה מחדש!!!! |
תגובות אחרונות
-
קראלה
בתגובה על איש איש באמונתו יחיה
-
סוחר נגזרים
בתגובה על מציאות קטלנית...... ממ
-
esd
בתגובה על קהלת.......
-
כנפיים
בתגובה על וואו
-
כנפיים
בתגובה על :)-
-
בסיה
בתגובה על מהממת!
תגובות (25)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
וואו תודה על תגובה כל כך יפה ומרגשת, יש לומר!!!יהודה
*לפוסט יפה!
למדני אלוהי / לאה גולדברג
למדני אלהי, ברך והתפלל
על סוד עלה קמל, על נגה פרי בשל,
על החרות הזאת: לראות, לחוש, לנשום,
לדעת, ליחל, להכשל.
למד את שפתותי ברכה ושיר הלל
בהתחדש יומך עם בוקר ועם ליל,
לבל יהיה יומי היום כתמול שלשום
לבל יהיה יומי עלי הרגל.
וכל מילה מיותרת...
ערב טוב
הדס.
טוב נו חלחלון: לך :
וואי נשמה טהורה, יש הבדל מהוותי בין לחיות את הרגע לבין : אי תכנון לעתיד, פגיעה בזולת וכהות חושים!!!
הבדל מהוותי ורציני ועמוק!
אנחנו עוד נדבר על זה
אתמול מת.
הוא לא מעניין את אף אחד.
מחר לא רלוונטי.
הוא עדיין לא קיים.
מה שיש זה כאן ועכשיו
וכאן ועכשיו זה ממש עכשיו (גבעתיים, רבע לשתיים בלילה, כותבת תגובה)
קארפה דיאם!
אני גם מאמינה ברוחניות ובלחיות את ההווה
עם זאת אני מסתייגת מהאידיאולוגיה הקיצונית של לחיות את הרגע
אני חונכת ש"סוף מעשה במחשבה תחילה"
אם אתה אוהב את התנ"ך אתה בטח יודע כמה חשיבות יש ליחסי בין אדם לזולת
כשבן אדם חי את הרגע, בלי לחשוב, עושה מה בא לו ומה טוב לו, הוא לא רואה את הזולת רק את עצמו.
לכן צריך להיזהר מחיים נטולי מחשבה וחשיבה במיוחד כשזה נותן לגיטימציה לפגיעה באחרים
או בעשיית דברים שליליים כלפי אחרים , כשהצידוק זה 'אני חי את הרגע' .
זה שאתה נושם
זה לא אומר שאתה חיי!!
כוכב מאמוש' *
כוכב ירוק ממני, על התגובה!!!!
השכל- יש לו כוח עצום עלינו בכך שהוא גורם לנו
לשפוט, להאחז בחומר, לעשות השוואות, לפספס חוויות
לדבוק במוסר וכך לצמצם רגעים מפרים, להחיות את העבר
כאילו הוא כאן ועוד.
הלב אולי נפצע אך יש לו את היכולת לקבל גם פציעה
באהבה וכך הוא מרפא עצמו. להקשיב ללב וללכת לאורו
זאת הדרך להצלחה.
אם נרפה מהשכל, נוכל להפסיק לשפוט את עצמינו ואחרים
וכך נצליח לקבל את הרע כמו את הטוב ונבין שהאחד לא קיים
בלי השני...
היה לי כיף לקרוא את הפוסט ועוד יותר את התגובות
תודה :)
אמת ונכון!!!! קשה לותר על זה ללא ספק, זה הביטחון של כל אדם ואדם!!! אבל זה מטופש לחשוב שאנו באים לעולם , עובדים ולומדים, צוברים וצוברים ואז פשוט מתים והכל נשאר כאן!!! לכן יש משהו שהוא חשוב יותר מכל דבר שאנו ערים אליו... יש כוח רוחני שהוא פשוט אדיר, בעודנו כאן בגוף הפיזי והגשמיות שלנו, אנו יכולים פשוט להתחבר חיבור ישיר גם לאנרגיה הרוחנית שלנו, ולהיות היקום עצמו בעודנו צועדים...
ככה לפחות אני חושב!
בחרת דרך נכונה, יפה לך תמי היקרה!
"כל חיינו בשכל"-לפי דעתי זו אמונה שלילית מפעילה,אמונה שמאמצים בחיים בשביל לשרוד ,שמשרתת אנשים,ועוזרת לא להיות ברגש,אלא לחפש סיבות והגיון לכל דבר.אני ממזמן ויתרתי על האמונה שכל חיינו הם שכל,יש פה הרבה מעבר ,רק שהשכל נותן כוחות ועוצמה לבעליו שצריכים להסתתר מאחורי חומה של ידע ו"שכל".כי לבוא מאהבה לעולם ,בלי שליטה על מה שקורה ועם פגיעות זה מפחיד מאוד,וקשה לותר על זה.בי ושבת שלום
הכל עניין של תפיסה.בחברה שאנו נמצאים התחרותית אין מקום לאמצע.
הכל עובר דרך המוח. אך מה שמעודד שהאנשים מתחילים לקלוט שאין מחר
ויותר מתעסקים בעכשיו.והכלי שעומד לרשותם הוא הרוחניות,והאמונה
וזה מלמד אותנו לראות הכל בפרספקיבה שונה.המוטו שלי הוא חלמות
קצרי טווח חלומות קטנים שאפשר לממש אותם במיידית ללא בזבוז זמן.
תמו"ש
זה מעניין מה שאת רושמת!!! כי כל חיינו הם רק שכל, וזאת הבעיה! אנו פועלים ועושים לפי ראיה שכלית, מתקדמים כביכול ומתברגים בחברה, כל אחד לפי יכולותיו השכליות "וההכשרה" שקיבל במהלך חייו. הנקודה היא שזה פשוט נשמע אפסורד שאדם מגיע לעולם בכדי לצבור "נכסים" גישמיים כאלו או אחרים ואז מת והכל נשאר כאן.... החשיבה השיכלית היא הדבר שמניע את האדם... האם זה אמור להיות כך?
החיים הם דואליים,לא או ,או אלא גם וגם.לפעמים זה נראה פרדוכס,אבל אלה החיים.אי אפשר להבין אותם בשכל,וזה רק בזבוז אנרגיה למי שמנסה.ורוב הזמן מי שמנסה להבין בהגיון בד'כ לא נמצא פה.
:)-
רב תודות
רוח נכון!
אסתר
זאת תגובה מדהימה!!! היא בעיקרה נכונה, ויש בה כל כך הרבה עומק.... לטעמי ישנם חידודים שחייבים להיות מחודדים פה בכדי שאדם שקורה יוכל (לטעמי) להבחין באמת!! אני שוקל את תגובתי לתגובה המהממת הזאת, יקח לי מעט זמן אבל בהחלט אני אחזור שוב ואגיב באופן שאני חושב שרצוי ושיעניק את התמונה הרחבה~
היה נעים לקרוא אותך
התמצית היא שנולדנו מפוצלים בכדי ללמוד לאחד ולנסות להגיע אל השלם שבתוכנו :)
והדרך בעצם דרך הלימוד האינדיבידואלית שכל אחד בוחר לעצמו שבו נרצה או לא נרצה אנחנו קשורים לנפשות אחרות
שכמונו צועדים בדרך, ואז יחסי הגומלין בעצם שצריכים לקחת אותם בחשבון, קובעים את מידת ההתקדמות הפנימית.
שבת שלום
ליז יקירה שלי:
המחר יבוא גם אם נתכונן אליו וגם אם לא! אם נתכונן אזיי אנחנו מצפים למשהו ידוע שיבוא, אם יבוא משהו שהוא שונה אזיי או שנתאכזב קשות או שלא נדע איך לאכול את זה... המחר יבוא בכל מצב!
פשוט בואי ונרצה רק דבר אחד: לחיות עכשיו. נמצא ונתמלא ונתעמק רק ברגע הנתון לנו, נרגיש אותו, ולכשיבוא מחר זה יהיה משהו חדש לחלוטין....
וקסום
אז כדאי שיהיה לילמחר או לא?
אני רוצה...
העניין הוא שבמציאות אנחנו מונעים רק משכר ועונש!!! וזאת כל הבעיה.... להכיר מישהו, מקום עבודה, כל דבר שאנו עושים הוא בבסיסו שיקול של שכר ועונש, זאת אומרת כדאיות!!! ולכן כל זאת הינו רק אשלייה הפרדתית של המוח...
אין הפרדות כאלה.
אנחנו לא חיים בעולם בינארי.
כל אחת מהמידות הללו היא בעצם סקלה שלמה.
ויותר ממה שיש שחור ולבן יש אפור.
יש "בסדר" יש "ככה ככה" יש "בינוני"
ויחי הבינוני שנותן טעם לחיים: תקוות וציפיות לטוב יותר,
וכמה מדרגות מעל העמק כדי לצייר חיוך.