בעוכרינו...

11 תגובות   יום ראשון, 9/11/08, 18:04


בעוכרינו................ 

כן, הוריי היקרים חינכו אותי לקחת אחריות, זה קשה, זה מעצבן זה לא תמיד נוח, אבל "זה מה יש" – זה שלנו!!!

כוונת הוריי היקרים לא בהכרח היתה " קחי אחריות לבלאגן שעשית", לקיחת אחריות מבחינתם היתה תתמודדי, חייך הם שלך! אמרו וצדקו הוריי היקרים! (פתיח זה מוקדש להם – מגיע להם!) 

והכל התחיל לפני שבוע, בני (גיל 6.5 – מדגישה) בא אליי עם אמירה מתריסה "אמא, למה לא קנית לי נעלי פומה?", מבט כועס על פניו, עיניו הכחולות הגדולה מביעות אכזבה, הכיצד????????

המומה...  לא מעכלת את ההתקפה ובכלל את נושא הפומה...מאיפה הוא שמע על הפאקינג פומה?..

הרי לפני יומיים קניתי לו נעלי ספורט ולא סתם ספורט – נעלי כדורגל!בתחושה כועסת הבנתי שהנושא מחייב בדיקה קצת אחרת, הרי בקשתו לא ממש זרה לי, עניין ה"פומה" – מכעיס אותי יותר – מהיכן חלחל עניין המותגים?, האם זה לא מוקדם מדי (הוא רק בן שש, ריבונו של עולם!) ואם מעכשיו עסקינן בפומה מה יהיה בגיל ההתבגרות?

 אקיצר, לא פשוט לחנך.

 תוך דקותיים האוששתי מההלם ושאלתיו "מתוק שלי, מי נועל פומה?" , "ירין שמגן שעשועים" מיהר לענות האפרוח.(מבלי להלאות אתכם ביתר בפרטיו האישיים של "נועל הפומה", אציין כי לפני כחודש אמו החד הורית, שלושה ילדים קטנים רואיינה בטלוויזייה כמפונת דיור של עמידר.) 

פה אני כבר ממש כועסת, הכיצד אנשים טוענים לעוני כשהם לבושים ונעולים בבגדי המלך היוקרתיים?

האם הטפל תפס קבעון לאחרונה ומשריש פה עשב רע?

הייתכן מצב שאנשים מתדפקים במוסדות רווחה כשהם לובשים ורסאצ'ה?

פיכס, אותי זה מגעיל, ממתי הבגד החליף את הנפש..............

האם חינוכי עומד במבחן מול "נועל הפומה"? 

למקום הזה – את האפרוח שלי אני לא אקח לשםכדי שזה לא יהיה לגמרי בעוכריי, לקחתי פיקוד והסברתי לו בקצרה שלפני שיש פומה, יותר חשוב שיהיה כסף לבית,לאוכל וללימודים – ולגבי הפומה – אמא קונה בכמה כסף שיש לה בארנק, ואם יהיה לה מספיק,יש מצב לפומה.  הרי עניין עלות הפומה לא עמדה בכלל כדאגה (מקסימום, תשלומים) – הטפל הפך לעיקר.

כאמא חובתי הראשונה לחנך כנגד

אבל כעוד אחת מיני רבים..........אני שואלת ..מה לילד בן 6 לנעליי פומה? מעכשיו?אל תשכחו מה אנחנו נעלנו? ולמרות הכל ואף על פי, אנחנו עדיין עומדים עליהם?מי אמר למעט המפרסם שזאת הנעל האולטימטית?הלכנו קצת לאיבוד..............

 

הערכים שלנו זה  הנכס שקבלנו מהורינו, ואם הוא משובח לא נוריש אותו לילדינו אהובינו?

 ולסיום לא לשכוח עם חיוך......." אם אין לך כסף....אל תקנה דאימונד!   
דרג את התוכן: