פסק זמן
מחשבות והגיגים
העולים בהנף מקלדת
פוסטים פופולאריים
-
אופטימיות
7/5/17 | 858 צפיות
-
מילים ומחשבה
8/8/08 | 924 צפיות
-
הפרדה בין גברים לנשים
1/2/10 | 866 צפיות
-
מחשבה משוטטת
10/12/17 | 898 צפיות
-
על תדר שונה
3/3/10 | 711 צפיות
-
הפתעות
25/12/09 | 841 צפיות
פוסטים אחרונים
- השראה בים 26/7/19
- תוך ופנים 23/6/19
- דמות יפה 20/6/19
- סימני פליאה 10/6/19
- מחשבה משוטטת 10/12/17
- עונות הזמן 8/11/17
אהבה השבויה בזרועות הטירוף
ספרושל זורז סימנון מכתב לשופט, מעורר מחשבות והרהורים אודות סוג של אהבה המוכתבת ע"י יצר רכושני שמכחו נדחף גיבור הסיפור לרצוח את אהובתו. למרבה הפרדוקס, הרצח נעשה על מנת להנציח ולשמר את האהבה בעוצמתה לעד ולעולמי עולמים. הסיפור מתחיל מהסוף להתחלה, מהמכתב ששולח הרוצח לשופט, לאחר שכבר נגזר דינו. הרוצח סוקר בפירוט את עולמו והרשמים שקלט בחיים. בין היתר מגיע השלב בו הרוצח מתאר את המניע לרצח אהובתו. לפי המסופר, הרוצח שהיה נשוי התאהב בבחורה, שאותה אהב אהבה עזה עד כלות. טיבה של אהבתו באה לביטוי בכך, שתמיד הוא חשש מפני אפשרות שביום מן הימים אולי אהובתו לא תאהב אותו. ובתוך כך הוא מצא את עצמו מחפש דרך כדי לזכור אותה לעולמים כאהובתו. הדרך היחידה שעלה במחו הקודח, היתה פשוט לרצוח אותה. וכך באמת פעל ועשה.בכך הוא הנציח את דמותה בבואת זיכרונו כאהובה לעד ולעולמים גם אם ירקב בבית האסורים. זהו ביטוי לסוג של אהבה רכושנית, הרוויה וספוגה בטירוף החוצה את גבולות השכל האנושי. |
תגובות אחרונות
-
~ ~
בתגובה על השראה בים
-
~ ~
בתגובה על תוך ופנים
-
ליריקה.
בתגובה על הסיר והמכסה בשירות האהבה
-
~ ~
בתגובה על דמות יפה
-
~ ~
בתגובה על סימני פליאה
-
~ ~
בתגובה על מחשבה משוטטת
תגובות (9)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מצטרפת לדעתה של א י ל ה שמעליי.
אין דבר כזה רצח מתוך אהבה או כמו שנוהגים לכנות את זה רצח ממניעים רומנטיים...
מה רומנטי ברצח????
צריך לשים לב טוב טוב באיזה מילים אנו (ואחרים) משתמשים כי יש לזה משמעות רבה.....
אני חושבת שיש כאן בלבול של מושגים, וכדאי לתת על זה את הדעת.
ככה, בגדול, אני מתכוונת. בפן החברתי.
כי לרצוח אפשר בגלל כל מיני דברים - קנאה, זעם, ייאוש, פחד. כל מיני. לא שהם מוצדקים, חלילה.
אבל לרצוח מתוך אהבה זה אין דבר כזה. זה אוקסימורון.
אם הוא רצח אותה, אז כן, היו לו רגשות כלפיה, אבל אהבה לא הייתה ביניהן.
אני חושבת שאם, כחברה, נבין יותר ונדע להפריד בין בליל הרגשות שחים בתוכנו,
ולתת לכל רגש את השם שלו והמקום שלו,
אולי נדע לסמן לנו שביל בחירה (כן. בניגוד לשביל בריחה) אל המקומות הרצויים יותר.
בסופו של דבר
נרצה לשחרר אדם שאנחנו אוהבים
קראתי את הסיפור.
אהוד עלי ביותר ז'ורז' סימנון.
ואני זוכרת שחשבתי, שהוא (הרוצח)
עשה את מה שכולנו היינו רוצים לעשות
כשאנחנו אוהבים עד כלות. 'לרצוח' את אהובינו,
ולו רק כמטאפורה, כדי להנציח את האהבה.
שלא תיגמר לעולם. ואולי בליבנו, במחשבותינו,
אפילו באופן לא מודע - אנחנו גם עושים את זה.
תודה אלי,
על פוסט מעורר מחשבות זה.
אהבה מדממת...
רצח מהול בדם החיים.
אהבה, תשוקה, קנאה, רכושנות, אי-שפיות. סערות הנפש והגוף.
בשנים האחרונות אנו עדים למקרים רבים של רצח על רקע אישי.
איבוד שליטה טוטאלי, המביא אדם לידי מעשה מזעזע.
אין לזה סליחה ומחילה.
פוסט חזק ויפה מאוד.
הוא זרק אותי ל"תמונתו של דוריאן גריי"/אוסקר ווילד - "נאמנות! אני חייב לנתח אותה יום אחד. יש בה תשוקה לרכושנות. דברים רבים היינו זורקים אילו לא חששנו שאחרים ירימו אותם".
אהבה-רכושנות-קנאה-תשוקה. נגעת במורכב שבאנושיות.
אין ספק
סיפור מזעזע
ומוטב לזה שישאר רק
בספר ולא במציאות
למרות שבדרך כלל מה שכתוב בספר
נועד לשקף בנמידה מסויימת
את הקיים במציאות
מפחיד ומטורף כאחד
...אהבה (עזה כמוות) אהבה...
שישאר בגדר סיפור או סרט