אפריקה הו אפריקה, אני נוסעת ושבה , קשה להסביר את חוזקה מרחוק. כל כך הרבה דעות קדומות לא רק שם ביניהם, אלא גם פה בינינו. שם מהווה מראה לפה, החוץ לפנים האחור לקדמה. אין הפרוייקט מעשה חד צדדי, מה שאולי אפשר לטעות בו, שהרי גם אנו פה בחוויה טראומאטית מתמשכת.. לא?!.. והטראומה מייצרת לה מעשים מחשבות והתנהגויות של כאן ומיד, אלימות, חוסר כנות עוד. התנדבות לפעמים נדרשת מעט רחוק מאזורי הפרטי, שהנתינה תהיה כמה שיותר מהלב ולא הפוליטי, כדי שאפשר להשאר פתוחים להקשבה עמוקה לאחר, לעצמי, לשאלות ולתובנות שלעיתים עולות בלחישה מאי שם הגדול יותר.. הגדולה יותר.. מקום לשהות מעט במסתוריות הגדולה.
נדמה כמו אין לנו מה לתת, אך שם צמאים למה שיש לנו, כשרואים לא רק הלב כואב, העיניים לא מבינות, לא תופסות איך כל כך הרבה שנים, המוני בני אדם. נוצרות דעות קדומות על היותם חסרי יכולת, על מידת רוח שחסרה, על אינטליגנציה נמוכה.. מה לא.. אפריקה.. אולי באמת כשנשארים קרוב לאם לא רוצים להתפתח.. לא תמיד ברור מי איבד את הקשר , את הרוח, כשמבקרים.. זוכרים מ"זכרונות מאפריקה": the gods must be laughing
יש סרט בפסטיבל ירושליים על בית יתומים בקוואזולונאטאל והמקהלה שלהם we are together כדאי לראות, נבע מהתנדבות של הבמאי בבית היתומים שם
קיבלנו עוד מצלמה תודה ליקי נשמח לכל מצלמת וידאו, יותר טוב dv אבל גם 8 mm בשמחה תתקבל ועוד ב- |