כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    שִׂימֵנִי כַּחוֹתָם

    לא ברור עד כמה אחשף כאן, אם בכלל.
    חשיפה פרושה הסתרה (וזאת אינה התפלספות).

    השלמות שבחוסר המושלמות

    15 תגובות   יום שני, 10/11/08, 09:02

    להכיר בכך שאני לא מושלמת.

    לא כאמא, לא כאדם, לא כאשה, לא כבת.

    לסלוח לעצמי על הטעויות, על הכעס,

    לקבל את עצמי באהבה וסליחה.

     

    אין לי עדיין מושג איך עושים את זה,

    בטח לא עד הסוף.

    רק ברור לי שזה נדרש.

    ומתוך הפגמים, תצמח השלמות

    והאהבה העצמית שכנראה איבדתי לאחרונה.

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (15)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/11/08 19:10:

      צטט: ענת (קיים אבל בא לי) 2008-11-12 08:57:42

      צטט: red rose 2008-11-12 06:40:27

      צטט: ענת (קיים אבל בא לי) 2008-11-12 06:30:42

      ההכרה הזו לא פשוטה

      גם אני רק לאחרונה הבנתי שאני לא סופרוומן ויש דברים שאני לא עושה 100%, ויש טעויות ויש שגיאות, ואלה החיים. אין מה לעשות.

      אבל עכשיו הדרך תהיה קלה יותר

       

      בהצלחה

      תודה ,

      אני מתפשרת לגמרי על ביוניק וומן :-)

      וברצינות - ןאני בעצם לא מאמינה שאני בעצם אומרת את זה -

      אני חושבת שזאת בעיה שמתחברת בעיקר לנשים שצריכות להיות גם קרייריסטיות וגם אמהות (ובמקרה של אמהות לבד זה מתעצם), וסליחה מראש על האמירה הבעייתית.

      בחיי שאין לי בעיות עם זה בדר"כ..

       

      לא אמריה בעייתית. אמירה נכונה 100%

       

       

       


      אני שונאת הכללות, גם כשהן משרתות את המטרה שלי. :-)

      אמירה כמובן

      צטט: red rose 2008-11-12 06:40:27

      צטט: ענת (קיים אבל בא לי) 2008-11-12 06:30:42

      ההכרה הזו לא פשוטה

      גם אני רק לאחרונה הבנתי שאני לא סופרוומן ויש דברים שאני לא עושה 100%, ויש טעויות ויש שגיאות, ואלה החיים. אין מה לעשות.

      אבל עכשיו הדרך תהיה קלה יותר

       

      בהצלחה

      תודה ,

      אני מתפשרת לגמרי על ביוניק וומן :-)

      וברצינות - ןאני בעצם לא מאמינה שאני בעצם אומרת את זה -

      אני חושבת שזאת בעיה שמתחברת בעיקר לנשים שצריכות להיות גם קרייריסטיות וגם אמהות (ובמקרה של אמהות לבד זה מתעצם), וסליחה מראש על האמירה הבעייתית.

      בחיי שאין לי בעיות עם זה בדר"כ..

       

      לא אמריה בעייתית. אמירה נכונה 100%

       

        12/11/08 06:40:

      צטט: ענת (קיים אבל בא לי) 2008-11-12 06:30:42

      ההכרה הזו לא פשוטה

      גם אני רק לאחרונה הבנתי שאני לא סופרוומן ויש דברים שאני לא עושה 100%, ויש טעויות ויש שגיאות, ואלה החיים. אין מה לעשות.

      אבל עכשיו הדרך תהיה קלה יותר

       

      בהצלחה

      תודה ,

      אני מתפשרת לגמרי על ביוניק וומן :-)

      וברצינות - ןאני בעצם לא מאמינה שאני בעצם אומרת את זה -

      אני חושבת שזאת בעיה שמתחברת בעיקר לנשים שצריכות להיות גם קרייריסטיות וגם אמהות (ובמקרה של אמהות לבד זה מתעצם), וסליחה מראש על האמירה הבעייתית.

      בחיי שאין לי בעיות עם זה בדר"כ..

       

        12/11/08 06:34:

      צטט: אדם לב ארי 2008-11-12 05:39:41

      למה לדבר על "לקבל"?

      או באנגלית: "To accept oneself".

       

      בקיצוניות אחת, מישהו שלא מקבל את עצמו יכול להיות אנורקס, לנסות להרזות בכוחניות, בלי קשר ממש להרזיה.

      ובקיצוניות האחרת, אחד שמקבל את עצמו "יותר מדי" יכול להיות couch potato -- בטלן.

       

      יש להיות בתחום האפור, לפעול אבל לא להתיש.

      לשאוף לשלמות בלי להיות מושלם.

      תמיד ללמוד, תמיד להנות ותמיד לעזור.

       

      זו חלק מהפילוסופיה בגרוש שלי. :-P

       

      מחשבה מעניינת,

      אבל מבחינתי קבלה עצמית אינה לומר על כל דבר:

      " נו טוב זאת אני ואין מה לעשות" -

      אלא לדעת להניח לעצמי להיות אנושית ולטעות כמו כולם,

      בלי להרגיש שזה נורא ואיום.

      (ומדובר יותר בצד האישי משפחתי ופחות בצד המקצועי)

      ההכרה הזו לא פשוטה

      גם אני רק לאחרונה הבנתי שאני לא סופרוומן ויש דברים שאני לא עושה 100%, ויש טעויות ויש שגיאות, ואלה החיים. אין מה לעשות.

      אבל עכשיו הדרך תהיה קלה יותר

       

      בהצלחה

        12/11/08 05:39:

      למה לדבר על "לקבל"?

      או באנגלית: "To accept oneself".

       

      בקיצוניות אחת, מישהו שלא מקבל את עצמו יכול להיות אנורקס, לנסות להרזות בכוחניות, בלי קשר ממש להרזיה.

      ובקיצוניות האחרת, אחד שמקבל את עצמו "יותר מדי" יכול להיות couch potato -- בטלן.

       

      יש להיות בתחום האפור, לפעול אבל לא להתיש.

      לשאוף לשלמות בלי להיות מושלם.

      תמיד ללמוד, תמיד להנות ותמיד לעזור.

       

      זו חלק מהפילוסופיה בגרוש שלי. :-P

        11/11/08 09:11:

      צטט: פאבריציו 2008-11-10 18:49:34


      וולקאם בק.

       

      מקסימום ג'ף בק.\

       

       

       

        10/11/08 18:49:

      וולקאם בק.
        10/11/08 18:39:

      צטט: ר' ברנוצה 2008-11-10 16:15:18

      אם התרופפה האהבה העצמית, עלייך לבדוק באיזה סביבות מרופפות את מכלה את זמנך. וכל המוסיף כאילו לא קרא עד כאן.

       

       


      זה לא הסביבות, זה החוסר בסביבות והחוסר בפנאי - בסיסי ורגשי.

       

      נעבוד על זה.

        10/11/08 16:15:
      אם התרופפה האהבה העצמית, עלייך לבדוק באיזה סביבות מרופפות את מכלה את זמנך. וכל המוסיף כאילו לא קרא עד כאן.
        10/11/08 10:47:

      צטט: הארה 2008-11-10 10:40:21

      בטח שיהיה בסדר

      זו רק תקופה וזה חולף

      העיקר שתדעי להפיק מזה את התועלת 

      לעצמך

      לילדייך

       

      יאפ.

      תודה :-)

       

        10/11/08 10:40:

      בטח שיהיה בסדר

      זו רק תקופה וזה חולף

      העיקר שתדעי להפיק מזה את התועלת 

      לעצמך

      לילדייך

        10/11/08 09:31:

      צטט: ריחן 2008-11-10 09:12:18


      אם לא נקבל את עצמנו

      אין סיכוי שיקבלו אותנו

      אלה אנחנו

      מורכבים

      מיוחדים

      אוהבים.

      החיים, בעיקר העומס שלהם לאחרונה,

      גרמו לי לשכוח את זה.

      אבל הרי 50 אחוז מהעניין זה להכיר ולהבין את הבעיה.

      יהיה בסדר, אני חושבת.

       

        10/11/08 09:12:


      אם לא נקבל את עצמנו

      אין סיכוי שיקבלו אותנו

      אלה אנחנו

      מורכבים

      מיוחדים

      אוהבים.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      red rose
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין