כותרות TheMarker >
    ';

    מגשש באפלה

    בלוג על קיימות, כלכלה, מערכות מורכבות, דמוקרטיה, תאגידים, תרבות הצריכה וכל הבלגן מסביב.

    פלישת המגדלים מהמאדים

    25 תגובות   יום שני, 10/11/08, 09:56

    כמה מגדלים נמצאים כעת בבנייה, תכנון או אישור בתל אביב?

     

    139 מגדלים

     

    מישהו מנסה להפוך את תל אביב למנהטן? אם כן, למה לא להגיד שזה החזון העירוני שלו?

    הסרט למעלה היה יכול להיות משעשע אם זה לא היה עצוב. 

     

    2 דעות קדומות שאני שומע הרבה על מגדלים:

     

    1 מגדלים גורמים לציפוף הדיור בעיר?

    לא ממש מדוייק , הנה ציטוט של יודן רופא

     

    "יש המון בעיות עם מגדלי מגורים. קודם כל הם יותר יקרים לבניה למ"ר, והרבה יותר יקרים לתחזוקה (גם כן למ"ר), ולכן הם מתאימים רק לשכבות יחסית עשירות באוכלוסייה שיכולות להרשות לעצמן לקנות ולתחזק את הבניינים הללו לאורך זמן."

     

    היות ומגדלים יקרים כל כך, הם לא מתאימים למגורים ל-99% מהאוכלוסיה - שצריכה לגור איפשהו - והיות והיא לא גרה במגדלים - היא גרה במקום אחר. כלומר מגדלים יוצרים מראית עין של צפיפות, כשלמעשה הם מתפקדים כדירה שניה או שלישית של משפחה באלפיון העליון. 

     

    רופא מביא בבלוג שלו דוגמאת לערים צפופת בלי בניית מגדלים. 

     

    2. מגדלים הם דבר ירוק?

    המחשבה היא שבגלל שמגדלים בנויים לגובה, הם חוסכים שטח, ולכן הם דבר ירוק.

     

    קודם כל, אדריכלים יקרים, כדי לבדוק אם דבר הוא ירוק צריך לבדוק את טביעת הרגל האקולוגית שלו. 

     

    שנית, זה נכון שכדאי לצופף את הדיור בעיר כדי להמנע מפרבור, אבל  מעל 8-10 קומות הבנייה של מגדלים מתייקרת מאוד - כך שלא באמת נחסך שטח. 

     

    למה הבנייה של מגדלים היא דבר יקר ובעייתי לסביבה ? 

    בגלל שבניית מגדלים תלויה בחומרים כמו פלדה, בטון מזוין וזכוכית  - חומרים שהם זללני אנרגיה.

     

    מצד שני זכוכית היא לא חומר מבודד חום - כך שהוצאות במגדלים על מיזוג אוויר הן דבר משמעותי - היות וכ-50% מצריכת האנרגיה בישראל הולכת על מיזוג, אני לא חושב שמגדלים הם דבר ירוק במיוחד. 

     

    שוב אני צריך לצטט את יודן רופא

    "מגדלים הם צרכני אנרגיה גדולים יותר, לבניה ולהפעלה, והתלות שלהם באנרגיה גדולה יותר. מעל לגובה מסוים ומעלה פתיחת חלונות איננה סבירה, וגם המרפסות הם קישוט בלבד אוורור מחייב מערכות מיזוג אוויר וחימום. בעידן שבו האנרגיה הולכת ומתייקרת - ויכול להיות שלא רחוק היום שבו אספקת החשמל לא תהיה לגמרי בטוחה - התלות הזו עלולה להיות הרסנית."

     

     יש עוד דיון די נרחב בבלוג של לרמן על מגדלים

     

    שיא תפוקת הנפט

    הרמיזה של רופא היא כמובן ל"שיא תפוקת הנפט" - אני יודע שנוח לשכוח אותו, אבל הצרה שגם אם נדחיק אותו הוא מתקיים בצורה די מדוייקת.

     

    מחקר שקראתי שנערך על ידי כמה חוקרים מווסט פויינט ב 1996  חזה שעם התקדמות שיא תפקות הנפט נחווה 1. עלייה של מחירי הנפט, 2. עליה בתנודות של מחירי הנפט (ולכן של הרבה סקטורים בכלכלה). ההסבר הוא שעליית מחירי הנפט גורמת למחזורים של אינפלצייה ושל מיתון כלכלי (שגורם לירידת הביקוש לנפט עד למחזור הבא). 

     

    נשמע מוכר?

     

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (23)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/11/08 17:11:

      צטט: האזרח דרור 2008-11-18 14:52:25

      צודק 100%. הצרה שכרגע 99% מהאנשים לא מבינים או לא רוצים להבין.

       

       

       http://cafe.themarker.com/view.php?t=673826

        18/11/08 14:52:

      צודק 100%. הצרה שכרגע 99% מהאנשים לא מבינים או לא רוצים להבין.

       

        17/11/08 22:36:

      צטט: האזרח דרור 2008-11-17 18:31:48

      אבל זה לא רק מעמד חברתי - או מדינות שלמות - אם אתה מבין את הצרות ומנסה למנוע אותן, או אפילו בקהילה שמנסה למנוע את הצרות -  זה לא ממש משנה את הסיכוי שלך או של אנשים אחרים - כולם באותה צרה כמו מי שנוסע בהמאר , אוכל כל היום סטייקים והוא בעלים של חברת טבק ונשק ונפט. 

       

      ואני דווקא מאמין שלפחות לחלק מהצרות העשירים יותר מוגנים - הם יכולים לנסוע למדינה אחרת ויש להם כמה דרכונים והרבה יותר אמצעים. ברור שבסופו של דבר המזל הוא הדבר החשוב ביותר. 

       

       

       זה עדיין לא משנה את העובדה שיום יבוא וגנרל טבע יכפה עלינו שינוי טוטאלי ומהותי בכל תפיסת החיים והחברה (אם נשרוד)

       

        17/11/08 18:31:

      אבל זה לא רק מעמד חברתי - או מדינות שלמות - אם אתה מבין את הצרות ומנסה למנוע אותן, או אפילו בקהילה שמנסה למנוע את הצרות -  זה לא ממש משנה את הסיכוי שלך או של אנשים אחרים - כולם באותה צרה כמו מי שנוסע בהמאר , אוכל כל היום סטייקים והוא בעלים של חברת טבק ונשק ונפט. 

       

      ואני דווקא מאמין שלפחות לחלק מהצרות העשירים יותר מוגנים - הם יכולים לנסוע למדינה אחרת ויש להם כמה דרכונים והרבה יותר אמצעים. ברור שבסופו של דבר המזל הוא הדבר החשוב ביותר. 

       

       

        17/11/08 18:14:

      צטט: האזרח דרור 2008-11-17 17:59:43

      מידד, הצרה היא שיש כל מיני דרכים לצמצום האוכלוסיה, ובחלק גדול מהדרכים הצמצום הוא בלתי נעים בעליל מצד אחד, ומצד שני מי שמצומצם הוא לא מי שתרם למצב - אבות אכלו בוסר ושיני בנים (בצד השני של העולם) תכהנה.

       

      ומצד שלישי רוב הסיכויים שמי שישאר יגיד שזה היה בגלל שלא הקריבו את הקורבנות הנכונים לאלוהים הנכונים. 

       

      אסונות טבע לא בוחלים במעמדות חברתיים אבל עזוב הצד השני של העולם -סין והודו למשל הולך ונהייה מזיק לפחות כמו הראשון, ומדינות אפריקה תמיד סובלות ללא קשר לנושא הסביבתי

        17/11/08 17:59:

      מידד, הצרה היא שיש כל מיני דרכים לצמצום האוכלוסיה, ובחלק גדול מהדרכים הצמצום הוא בלתי נעים בעליל מצד אחד, ומצד שני מי שמצומצם הוא לא מי שתרם למצב - אבות אכלו בוסר ושיני בנים (בצד השני של העולם) תכהנה.

       

      ומצד שלישי רוב הסיכויים שמי שישאר יגיד שזה היה בגלל שלא הקריבו את הקורבנות הנכונים לאלוהים הנכונים. 

        17/11/08 17:11:

      צטט: האזרח דרור 2008-11-17 15:25:42

      צטט: mayday mayday 2008-11-17 01:46:18

      שכחת לציין את  הנזק שבכריית המשאבים האלה לבניית המגדלים 

      כולל אנרגיית כרייה ושינוע.

      בכלל כל הרעיון של בתים הוא הרסני - השיטה הטובה ביותר היא בניית

      אוהלים למגורים המוניים  אוהל ל1000 איש ידרוש כ200 מסוגו

      בכל תל אביב .כמובן שזה נראה לא ריאלי והזוי אבל זה כבר עניין

      חברתי -חברות אנושיות שגרות בצורה כזו (אינדיאנים באמזונס)

      רואים בצורת החיים האינדיבידואלית כהזויה, לא ריאלית  והרסנית

      בכל קנה מידה ועניין

      והם צודקים 

       

       אני מסכים איתם, אבל זה עניין של דרך. אי אפשר לכפות על אנשים דרך חיים כזו, ומלבד זאת, הכלכלה של האינדיאנדים באמזונוס היא כלכלת שבטית - הכלכלה שלנו היום היא לא  - זו אחת הסיבות המרכזיות לכך שאחנו צורכים יותר מדי משאבים (מעבר להיבטים החברתיים).

       

      אנשים צריכים לגלות מחדש את הקהילה.  

       

      יש לי גם חשד עמום שמספר האנשים שיוכלו לגור כאן בשיטות מקיימות (איניאדני או לא) יהיה קטן בהרבה מהמספר שלנו כיום. מה שמהווה חתיכת מכשול בכל הנושא הזה. 

       

       

       

       

       

       אי אפשר לכפות על אנשים  -אין צורך לכפות דבר וגם אין מי שיכפה  למעט הטבע 

      חשד עמום שמספר האנשים שיוכלו לגור כאן בשיטות מקיימות -אל דאגה הקטסטרופות שמחכות לנו

      יקטינו את מספר האנשים בהרבה (ואני מקווה שאני טועה) 

        17/11/08 15:25:

      צטט: mayday mayday 2008-11-17 01:46:18

      שכחת לציין את  הנזק שבכריית המשאבים האלה לבניית המגדלים 

      כולל אנרגיית כרייה ושינוע.

      בכלל כל הרעיון של בתים הוא הרסני - השיטה הטובה ביותר היא בניית

      אוהלים למגורים המוניים  אוהל ל1000 איש ידרוש כ200 מסוגו

      בכל תל אביב .כמובן שזה נראה לא ריאלי והזוי אבל זה כבר עניין

      חברתי -חברות אנושיות שגרות בצורה כזו (אינדיאנים באמזונס)

      רואים בצורת החיים האינדיבידואלית כהזויה, לא ריאלית  והרסנית

      בכל קנה מידה ועניין

      והם צודקים 

       

       אני מסכים איתם, אבל זה עניין של דרך. אי אפשר לכפות על אנשים דרך חיים כזו, ומלבד זאת, הכלכלה של האינדיאנדים באמזונוס היא כלכלת שבטית - הכלכלה שלנו היום היא לא  - זו אחת הסיבות המרכזיות לכך שאחנו צורכים יותר מדי משאבים (מעבר להיבטים החברתיים).

       

      אנשים צריכים לגלות מחדש את הקהילה.  

       

      יש לי גם חשד עמום שמספר האנשים שיוכלו לגור כאן בשיטות מקיימות (איניאדני או לא) יהיה קטן בהרבה מהמספר שלנו כיום. מה שמהווה חתיכת מכשול בכל הנושא הזה. 

       

       

       

       

        17/11/08 01:46:

      שכחת לציין את  הנזק שבכריית המשאבים האלה לבניית המגדלים 

      כולל אנרגיית כרייה ושינוע.

      בכלל כל הרעיון של בתים הוא הרסני - השיטה הטובה ביותר היא בניית

      אוהלים למגורים המוניים  אוהל ל1000 איש ידרוש כ200 מסוגו

      בכל תל אביב .כמובן שזה נראה לא ריאלי והזוי אבל זה כבר עניין

      חברתי -חברות אנושיות שגרות בצורה כזו (אינדיאנים באמזונס)

      רואים בצורת החיים האינדיבידואלית כהזויה, לא ריאלית  והרסנית

      בכל קנה מידה ועניין

      והם צודקים 

       

        14/11/08 20:05:
      London is much larger and greener then Tel Aviv, by greener I mean there are more gardens and parks. The majority of the housing stoke will feature an average 3 floors and private gardens back and front. There are blocks of flats dotted around or concentrated as an estate and they could be ranging from 5 - 20 floors depending where they are situated and what is allowed in that particular area.
       
      London is also circled by what is termed the 'green belt'. This belt has much harsher restrictions when it comes to redevelopment, aiming to limit the urban sprawl.
       
      Public transport is in dire state and congestion the public is being told is a huge issue...

      One of the reason why families don’t move a way from the inner city in London is that they can find the quality and standard of life they seek within it.

      As I said I can’t really comment on Tel Aviv, because I have not lived there for many years. I find it interesting though to find the same slogans, same catch phrases, same ethos, are reflected in both places. It feels as if I am reading a London paper translated into Hebrew...

      Increasing density does not equal quality of life and is not a solution aimed at achieving that.
      Unfortunately other motives and considerations take a front seat.
        14/11/08 15:42:

      אנוני פוני אני לא בטוח

       

      לונדון היא מרכז פיננסי שבטוח מאוד בעצמו, מצד אחד.

       

      ומצד שני יש לה גם שטח פרברי עצום וקיים ומאגר תושבים שאין להם לאן לברוח (אם חולדאי היה ראש עריית גוש דן +כפר סבא הרצליה, רעננה, רמת השרון, וראשון זה היה דומה יותר) -

       

      ומצד שלישי יש לה גם את  התחתית שלתל אביב ממש אין. 

       

      לתל אביב כרגע נכנסות כמליון מכוניות ביום. אם חולדאי יתעלל בהם בחנייה , בלי לספק חלופות יהיה כאן אפקט בייגלה מהיר (מה שכבר קיים לדעתי) - בגלל שעסקים לדוגמה יכולים לברוח לרמת גן  ותושבים יכולים לברוח לערים אחרות בגוש דן. לדעתי כאמור אנחנו בתחילת התהליך הזה כבר היום  - מה שישאר זה מה שאני קורא אפקט בייגלה עם פירור שוקולוד באמצע - כמה אלפי עשירים במגדלים, ועניים, סטונדטים וזקנים במרכז העיר. משפחות מהמעמד הבינוני לא ממש ישמחו למשיך לגור שם כשיש מחירי קרקע נמוכים יותר, וגם אפשרויות תעסוקה וחינוך בפרברים.  אבל אולי אני טועה.

        14/11/08 13:59:
      Interesting discussion both here and on the forum... I can’t comment on what is going on in Tel Aviv as I live in London for a long time now. However I can share with you how it works here as I have been involved in similar matters here in the past few years.
       
      It might surprise you to hear that all the issues raised here echo what is happening in London. However there is one major difference – The laws regarding planning and consultation. I don’t know if this would be the time or place to discuss this at length, but the issue I wanted to address here is the Transport Vs Housing density.
       
      Judging by the direction and progression that is described here, I can just imagine the meetings of minds between Ken Livingstone and huldai as what is happening in Tel Aviv seems to follow precisely what is happening here in London.

      Assuming this is indeed the case, here is what you have yet to look forward to:
      * CAR FREE DEVELOPMENT and
      * CPZ - Controlled Parking Zones.

      Here is how it works:
      Parking which is free for Tel Avivians, at this point will be something you will be paying for. The city will be divided into small zones and your paid permit to park, will be valid only for the area you live in. Controlled parking zones is the only way to enforce ‘car free development’. Once the whole of Tel Aviv is covered by Controlled parking zones, The flats sold in the new towers would be sold on the basis that you can either buy private parking space in the footprint of the building or commit by law to not own a car for as long as you live there.

      CPZs are a phenomenal cash cow for local authorities and the incentive to implement them every where, is just too great to resist.

      Here is a website of a community group I coordinate here in London http://www.greenn8.org it can give some idea of how planning works here, and how people interact with the system through the provision of consultation, embeded within the law.

        11/11/08 10:26:

      צטט: Kobi100 2008-11-11 10:21:20

      מגדלים הם הפטרון לכל מטרופולין גדול בעולם, חולדאי צודק ויש להמשיך בבניתם

       מגדלים הם אולי פטרון (מלשון פטירה) אבל הם לא פתרון. 

       

      המשך הבנייה שלהם ישנה לחלוטין את המרקם העירוני - ולכזה דבר צריך לבוא ולשאול את הבוחרים. הגינות בסיסית זה להגיד - אני רוצה לבנות עוד מאות מגדלים בעיר - ולא להסתיר את זה. 

       

      אני בעד בנייה לגבוה של תל אביב - אבל זה לא אומר הוספת מאות מגדלים של 30 קומות.  ברגע שניקלע למיתון כלכלי או מיתון אנרגטי המגדלים האלה יהיו כמו עצם בגרון.

       

        11/11/08 10:21:
      מגדלים הם הפטרון לכל מטרופולין גדול בעולם, חולדאי צודק ויש להמשיך בבניתם
        11/11/08 09:02:

      קראתי את הפוסט של יודן רופא והוא חידש לי כמה דברים. חשבתי פעם שמגדלים זה יותר טוב וגם כמה שיותר יוקרתיים כמו שחולדאי והבלוגרים הספורים שלו מנסים לשכנע.

      אבל הכי מפריעה העובדה שתוקעים לך מגדל של 40 קומות בשכונה שבנויה נמוך ובלי שום פתרון תחבורה חוץ מחניון לבניין. יופי חולדאי.

       

      היום מהפך!!!

        11/11/08 08:06:

      תודה.

      הדברים שהבאת כאן באמת חשובים.

      מצא חן בעיני העקרון הערכי שהבניה לא תיצור מקומות דיור סוג ב', כמו קומות נמוכות במגדלים ובסביבתם.

      וגם החכמתי לעניין תחזוקת המבנים. אכן לא רואים את העלויות והנזק הסביבתי כאשר מביטים בהם.

        10/11/08 13:58:

      צטט: hanch 2008-11-10 13:34:58


      יש להסתכל על הבניין העלות הגלובלית של כל האזור ולא של מבנה בודד. בנין בודד בלב שכונות נמוכות הוא זללן אנרגיה, אולם אם הבניינים יבנו מתוך ראייה אחידה תוך מחשבה על זרימת אוויר, הצללות, תחבורה וכו' הבניינים, ואפילו מגדלי 30 קומות לוקחים.

      כשמחשבים את עלות הבנין צריך כמובן לקחת בחשבון את עלות הקרקע. וכשלוקחים בחשבון את עלות הקרקע יש לה עלות מעבר למחיר הנדלני (שהוא גבוה בת"א ולא נכנס לקפיטליזם כאן). תראו מה קרה בפרברי המרכז. ערים כמו הוד השרון ופ"ת מחסלים את כל השטחים הירוקים סביב הירקון.

      תחבורה ציבורית: כרגע, תחבורה ציבורית מאסיבית, קרי, רכבות תחתיות וכו' פשוט לא יעילים כלכלילת בת"א וזאת בגלל שהיא עיר קטנה. כן. כן. ולא אני המצאתי את זה.

      אם על אותו אזור יהיו פי שניים אנשים, אני מתערב שאתם תראו סוג של סאבווי. ואז מה יותר אקולוגי?

       

       נכון שציפוף הדיור משפר ביצועים של תחבורה ציבורית (וגם מקל על דברים כמו הליכה ברגל ואופניים) - אבל לא חייבים ללכת לקיצוניות של מגדלים.

       

       גם אם בונים 300 מגדלים זה לא הופך אותם להיות זולים יותר - הקמת השלד יקרה אנרגטית, המעטפת של הבניין לא מבודדת כמו שצריך מפני חום וקור, יש צורך במערכת מיזוג אוויר בגלל רוחות בגבהים גבוהים ובגלל בעיות של בטיחות חלונות. בעיות בטיחות קשורות גם למעליות ולהגנה מפני אש, וגם לטפל בהגבהה של מי לשימוש יומיומי לגובה כזה היא דבר שצורך אנרגיה. - בקיצור מגדל הוא דבר יקר - סביבתית וכלכלית. (ולא הזכרתי בכלל את ההשפעות החברתיות)

       

       כמו שכתב הפרופסור הנכבד בתגובה שהבאתי למעלה - לא יותר מידי ולא פחות מידי. נגד פרבור כתבתי כבר לפני 12 שנה, כשאף אחד במדינה כמעט לא דיבר על הנושא (ולא על הקשר בין פרבור לרכב פרטי). - בניית מקומות כמו מנהטן היא ממש לא התשובה לזה. 

       

      אגב, סאבווי היא דרך יקרה מאוד לבנות תחבורה ציבורת - אני מעדיף פתרונות על פני הקרקע. 

       

       

       

       

       

        10/11/08 13:34:


      יש להסתכל על הבניין העלות הגלובלית של כל האזור ולא של מבנה בודד. בנין בודד בלב שכונות נמוכות הוא זללן אנרגיה, אולם אם הבניינים יבנו מתוך ראייה אחידה תוך מחשבה על זרימת אוויר, הצללות, תחבורה וכו' הבניינים, ואפילו מגדלי 30 קומות לוקחים.

      כשמחשבים את עלות הבנין צריך כמובן לקחת בחשבון את עלות הקרקע. וכשלוקחים בחשבון את עלות הקרקע יש לה עלות מעבר למחיר הנדלני (שהוא גבוה בת"א ולא נכנס לקפיטליזם כאן). תראו מה קרה בפרברי המרכז. ערים כמו הוד השרון ופ"ת מחסלים את כל השטחים הירוקים סביב הירקון.

      תחבורה ציבורית: כרגע, תחבורה ציבורית מאסיבית, קרי, רכבות תחתיות וכו' פשוט לא יעילים כלכלילת בת"א וזאת בגלל שהיא עיר קטנה. כן. כן. ולא אני המצאתי את זה.

      אם על אותו אזור יהיו פי שניים אנשים, אני מתערב שאתם תראו סוג של סאבווי. ואז מה יותר אקולוגי?

       

        10/11/08 12:44:

      צטט: אביאן 2008-11-10 12:35:02

      אני חושב שששנינו מסכימים שיש איזה שהוא גובה אופטימלי. כל שצריך זה רק לחשב אותו תוך מתן מחיר לשטח הבר שנכבש על כל מה שמשתמע מזה מצד אחד ומחיר לבניה לגובה כפונקציה של מספר הקומות בבניין מצד שני.

       

      סבבה, החישוב שאני מכיר מדבר על משהו כמו 10 קומות - וזה מחיר כלכלי - שבדרך כלל נמוך ממחיר אוקולוגי - כי הוא לא כולל עלויות נסתרות. זה די רחוק מ-30 קומות,

       

      ובכל מקרה היה נחמד אם יהיה דיון ציבורי על זה לפני שמתחילים בתוכנית מגלומנית כזו. 

       

       

        10/11/08 12:35:

      אני חושב שששנינו מסכימים שיש איזה שהוא גובה אופטימלי. כל שצריך זה רק לחשב אותו תוך מתן מחיר לשטח הבר שנכבש על כל מה שמשתמע מזה מצד אחד ומחיר לבניה לגובה כפונקציה של מספר הקומות בבניין מצד שני.

       

       

      צטט: האזרח דרור 2008-11-10 10:29:56

      בנייה לגובה - השאלה עד איזה גובה. הדעות שאני מכיר הן 6-8 קומות (ישראל 2020 של אדם מזור) וכעת אני רואה דעות של 8-10 קומות.

       

      15-20 קומות? יש בעיה לדוגמה של מערכות כיבוי אש, ושל משאבות מים שצריכות להיות בנויית אחרת. גם המעליות צריכות להיות יקרות ומהירות יותר.

       

      אני עוד לא ראיתי בניין גבוה שהוא ממש ירוק, ראיתי כל מיני נסיונות ללכת לכיוון הזה - אבל עוד לא ראיתי משהו רציני. אני גם די בטוח שאף לא אחד מ-139 המגדלים המתוכננים קשור איזשהו קשר לתכנון ירוק.

       

      עוד פוסט מעניין בהקשר הזה הוא עוד פוסט בבלוג של יודן רופה על הרצאות מתוכננות של פרופסור ניקוס סאלינגרוס שטוען ש:

       

      These concepts show us that extreme densities favored in contemporary urbanism -- suburban sprawl on the one hand, and skyscrapers on the other -- are pathological.

      "המושגים האלה מראים לנו ששני הצפיפויות המועדפות בעירונית העכשוויות - פרבור משתרע מצד אחד וגורדי שחקים מצד שני הם פתולוגיים. "

       

       

       

       

       

       

       

        10/11/08 12:08:

      פוסט חשוב ומעניין!

      כמה חבל שלא כל מי שהולך להצביע מחר יקרא אותו.

        10/11/08 10:29:

      בנייה לגובה - השאלה עד איזה גובה. הדעות שאני מכיר הן 6-8 קומות (ישראל 2020 של אדם מזור) וכעת אני רואה דעות של 8-10 קומות.

       

      15-20 קומות? יש בעיה לדוגמה של מערכות כיבוי אש, ושל משאבות מים שצריכות להיות בנויית אחרת. גם המעליות צריכות להיות יקרות ומהירות יותר. 

       

      אני עוד לא ראיתי בניין גבוה שהוא ממש ירוק, ראיתי כל מיני נסיונות ללכת לכיוון הזה - אבל עוד לא ראיתי משהו רציני. אני גם די בטוח שאף לא אחד מ-139 המגדלים המתוכננים קשור איזשהו קשר לתכנון ירוק. 

       

      עוד פוסט מעניין בהקשר הזה הוא עוד פוסט בבלוג של יודן רופה על הרצאות מתוכננות של פרופסור ניקוס סאלינגרוס שטוען ש:

       

      These concepts show us that extreme densities favored in contemporary urbanism -- suburban sprawl on the one hand, and skyscrapers on the other -- are pathological.

       

      "המושגים האלה מראים לנו ששני הצפיפויות המועדפות בעירונית העכשוויות - פרבור משתרע מצד אחד וגורדי שחקים מצד שני הם פתולוגיים. "

       

       

       

       

       

        10/11/08 10:13:

      בנייה לגובה עדיפה על בנייה נמוכה בגלל המחיר האלטרנטיבי של הקרקע (שטחים טבעיים ושטחים ירוקים).לא בהכרח מיגדלים הם הפיתרון. בנייה לגובה ביניים של 15-20 קומות יכולה לעשות את העבודה. בנוסף, אם בונים את הבניינים הגבוהים תוך מחשבה אקולוגית (פחות זכוכיות, יותר ניצול של הרוחות לקירור ושימוש בחומרים ידידותיים) אפשר להרוויח משני הצדדים...

       

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      האזרח דרור
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין