אימון רגשי
את גישת 'האימון הרגשי' לא המצאתי, אלא פיתחתי מתוך התנסות אישית בהתמודדות עם טראומה ומתוך האמונה ביכולת האינסופית של כל אחד מאתנו ליצור ולצמוח.
כמטפל בנפש, למדתי שלמעשה אין 'טיפול נפשי', אבל שיש צורך עצום בפיתוח ובשיקום המיומנויות הרגשיות שלנו. 'האימון הרגשי' הוא כלי יעיל ביותר לשיפור המיומנויות הרגשיות, והוא אינו 'טיפול' אלא דרך חיים.
האימון הרגשי אינו 'העבודה' שלי, אלא החזון שלי. אני מאמין שהוא הכלי היעיל ביותר לניהול חיים טובים, יחסים טובים עם אחרים וקשר יעיל עם המציאות. בכפר הקטן שאליו עברנו, בבולגריה, אני כותב ספרים בנושא זה, וגם מקיים סדנאות ומפגשים מרוכזים למטפלים, לזוגות, להורים, ועוד.
בבלוג הזה אשתף אתכם בשימוש היומיומי באימון הרגשי.
פוסטים אחרונים
- 50% הנחה לשבוע הספר 7/6/16
- הנסיך הקטן 15/9/14
- תאגידי הטראומה 9/5/14
- אשליית הדמוקרטיה 22/3/14
- גשר: אמפתיה, אנוכיות וטבע האדם 18/3/14
- חידה ספרותית מס' 2 13/11/13
תהל רן
 בעריכת דרור גרין אוקטובר - 78 |
תגובות (7)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הנה הראיון שנתנה תהל ברשת ב':
חלק ראשון
http://www.youtube.com/watch?v=gf52xvPUQQg&feature=related
חלק שני
http://www.youtube.com/watch?v=EBhS1dQOzLI&feature=related
היי אמיר,
לפי הספר שלה "בשם אחותי", הנזקים שגרמו לה ולאחותה משרד הרווחה לא יתפוגגו עד יום מותה.
העובדה שהבחורה / אישה תהל כתבה את שכתבה, תיעדה את עברה שלה ושל אחותה, רק מעידה עליה כשפויה יותר מכולנו.
במדינה חסרת שפיות, שנשלטת על ידי פקידי סעד, החולים האמיתיים הם אלו שסחרו בילדות ציפי ותהל אז היתה רחל, כסחורה, וראו בילדות כמשאב כספי לכל דבר וענין.
סחר הילדים בפנימיות משרד הרווחה ממשיך וקיים עד עצם היום הזה.
מה שכן, כל הילדים מתבגרים, הצלקות לעולם נשארות.
רחל שגדלה בלי אמא, כפי שהעידה על עצמה זה פצע מדמם לשארית חייה. כיום כשהיא תהל, מנקודת ראייתי, העובדה שבחרה לא ללדת ילדים מעידה אלפי מונים על הפחד של ילדים שגדלו כילדי פנימיות, ופוחדים שזה יהיה עתידם של ילדיהם שלהם. דור שני לשואת הילדים, ואני לא מתכוונת לגרמניה.
לורי שם טוב
אמא של אורם ואריאל
בעלת רשת בלוגים נגד הוצאת ילדים בכפיה מהוריהם
איזה כיף לגלות שיש מישהו יצירתי ,מוכשר ורגיש במשפחה :)
ששששששששש
אני זוכר את תהל רן יופי.
גם מפגישות משפחתיות - קרובה של דודים שלי - וגם מספרה (אם זכרוני אינו מטעני, היא כתבה שני ספרים אוטוביוגרפיים חושפניים וכואבים. עונה להגדרה של פוסט טראומה. אבל יצאה מזה בצורה מרשימה וניצלה את הפגיעה כמנוף להשתכללות פנימית ולעוצמה ולסיוע לאחרים. אישיות ומוקד כוח נדיר.)
טוב, בסדר, שלום.
:)
(אפרת עדיין בבית, עד שאסיים את השיפוץ, ואת יכולה להתקשר אליה).
להתראות,
דרור
לתהל רן יש סיפור מרגש מאד נוסף.....
מה אתם כבר בבולגריה?
אפילו לא אמרתם שלום....