בביית בקצה המרפסת בחוץ שחף לבן נושא ורד נופל תשוש אל מול ים פסימי
לרוב האנשים מתנגנים כינורות עצובים אני אישית לא מכיר כינורות שמחים חסרי מבט הולכים כמו עכברים לבנים בתוך גלגל החיים מגיעים תמיד לאותו מקום
מקשיב לחליל נושא שימחה ברוח מנסה לראות את הצחוק בין כל הדמעות לראות את הקלידים הלבנים של הפסנתר גם לדעת להתמודד עם הכהים
יוצא כל יום למסע מחפש זרעים חדשים לאדנית מתעלם מרעש של תופים בתוך ראשים של אנשים
משתדל להקשיב דרך כונכיה לשמוע את הים חוזר לשחף הקטן שנלחם בגלים העצומים צובע את כל השחור בלבן
כל הזכויות שמורות מרקוזין דב |