| כמו נסחפה במים אדירים היא לא רואה דבר בעומק משבריה אינה רואה את הזמן מונה לו את שנותיה אבל הזמן רואה אותה כבר מתכונן להחליפה אני שומע את הזמן טוען "האנשים חולפים, לא השנים" אינה רוצה להביט אני שומע אותה משקרת לי בלחש כדי שהוא, לא ישמע "הלוואי שלא אקום מחר בבוקר" אבל אני יודע, יום אחד הם יפגשו היא תישיר אליו מבט ותאמר לו בקול רם קח אותי! אני שלך. |