הם יוצאים מהחורים. מגיחים מתוך החדרים שלהם ובידיהם תוכניות פעולה. ביד מיומנת הם מניפים סמני לייזר על מצגות פאואר פוינט ובלשון רהוטה מתוך חולצות לבנות ומעומלנות הם חותכים מקצצים ומתייעלים. אל תתנו לקמטי הדאגה להטעות אותכם. גם לא לטון חמור הסבר בו יאמרו "שהמצב קשה".

אלה הם מנכלי"ם שלקחו בונוסים כאילו המניה זינקה בזכות היצירתיות המופלאה שלהם.

אלה הם סמנכל"י הכספים שרכשו אג"חים ללא כל הבנה של השוק בהן הם פועלים.

אלה הם סמנכל"י כוח האדם שקלטו עובדים ללא כל סינון, לעיתים בגלל או בעיקר הצורך להשביע את האגו של המנהל המקביל. הנה אני אחראי על עשרה מהנדסים. עשרים מהנדסים. שלושים מהנדסים.

והם עושים זאת ללא בושה, ללא הרהור חרטה אחד על מצגות אחרות- בהן מינפו איגחו וחלמו על השתלטויות עוינות משל היו ריצ'ארד גיר ובנות זוגן ג'וליה רוברטס. ללא שביב זכרון מהימים בהם הציגו לקוחות תיאורטיים כהכנסות פוטנציאליות והכנסות פוטנציאליות כרווחים ודאיים.

לרגע אחד הם אפילו ישמחו מהמשבר - והרי "כל משבר הוא גם הזדמנות". הנה, הבחורה "החכמה" ממחלקת האלגורתימים והטמבל בסנדלים והגרביים שלמד תכנון מכני ועכשיו אורז את חפציו. הם לא כל כך חכמים אם הם אורזים ואני נשאר, נכון?

 הרי השוק לא באמת הפנים את המסר של המשבר שעולה מוול סטריט. 

 שאלף סוחרי מניות הקונים ומוכרים מניות של מכתשים אגן חשובים פחות מחקלאי שזורע בזיעת אפיו ומוציא לחם מן הארץ.

שתפקידה של סמנכלי"ת כוח האדם הוא לאפשר תנאים טובים למהנדסת שעבודתה היא היא החשובה באמת, והסמנכלי"ת- למרות תוארה איננה יותר מנותנת שירות.

והרי כל תעשיית הפיננסים איננה אלא כלי עזר למען מי שלוקח את החברה קדימה על כפיו - וראוי שהוא יחזור למימדיו הטבעיים.

 אבל זה לא יפריע להם. אם לא נשים אותם במקום- הם יצלחו את המשבר, בדרך לעוד כמה שנים שמנות.